בז עצים

Falco subbuteo

בז העצים מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתו, המוערכת ביותר מ- 50% במשך 3 דורות (19.2 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר בז העצים כמין "בסיכון נמוך" (NT), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצבו.

בתי גידול	יער פארק וחורש פתוח, חורש ים-תיכוני צפוף, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח	יער, חורש, גינות ופארקים
צפיפות צומח	בינונית
מיקום הקן	עצים
סוגי מזון	חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

בז קטן ועדין, זריז ותזזיתי, שמתמחה בציד באוויר של חרקים, ציפורים ועטלפים. כנפיו הארוכות והחרמשיות וזנבו הקצר עשויים להזכיר סיס גדול וכבד. מבנה זה מקנה לו יכולת לשהות באוויר זמן ממושך ולתמרן במהירות בדומה לסיסים ולסנוניות המהווים חלק ניכר מתפריטו.

מקייץ בחבל הים תיכוני ובנגב הצפוני, חולף במספרים קטנים על פני כל הארץ.
מקנן בצפון הארץ ובמרכזה, דרומה עד לאזור ניצנה ומשאבי שדה, ובבקעת הירדן עד ליריחו. מגיע לארץ במרץ - אפריל ועוזב החל מסוף אוגוסט ועד לאמצע אוקטובר. תפוצתו חופפת לתפוצת העורב האפור, שבקניו הנטושים הוא מקנן, ובעשורים האחרונים הרחיב את תפוצתו דרומה, למרכז הנגב, בעקבות התפשטות העורבים. למרות ההתפשטות דרומה, מורגשת ירידה בצפיפות האוכלוסייה באזורי הליבה בצפון הארץ ובמרכזה, כך שבהסתכלות כוללת המספרים הצטמצמו מאוד.

מאכלס נופים פתוחים למחצה, דוגמת מישורים ושדות עם עצים פזורים, ישובים כפריים עם עצים גבוהים וגם חורשים ויערות מעורבים עם שטחים פתוחים. לרוב נראה חג מעל לעצים או לשדות. חורף בנופי סוואנה באפריקה.

גורמי הסיכון המאיימים על בזי העצים אינם ידועים לנו, שכן הוא מין שמקנן גם באזורים חקלאיים וכפריים שלא השתנו באופן מכריע בשני העשורים האחרונים (יתכן שהתנאים אף השתפרו, בזכות התבגרות החורשים הנטועים, במיוחד של עצי איקליפטוס, וריבוי העורבים האפורים שבקניהם הוא דוגר). לפיכך סביר שהוא נפגע דווקא מגורמים המשפיעים עליו באזורי הנדידה והחריפה.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

בז העצים מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה המורגשת בגודל אוכלוסייתו. גורמי האיום המשפיעים עליו אינם ידועים ולכן מומלץ להתחיל במחקר שמטרתו קבלת אומדן מדויק יותר של גודל האוכלוסייה המקננת, דפוסי התנועה והנדידה של הפרטים וגורמי האיום המאיימים עליהם.

בגלל שגורמי האיום על בזי העצים אינם ידועים לנו, מומלץ להתחיל מעקב ומחקר שמטרתו לאסוף מידע על גורמים אלה.

ניזון בעיקר מחרקים וציפורים שהוא צד באוויר. אוסף חרקים תוך כדי מעוף קליל ומעביר אותם מהרגליים למקור אגב דאייה בכנפיים פרושות. המעוף מהיר והחלטי יותר בעת ציד של ציפורים, כשהבז עף במהירות בגובה נמוך ומנסה להפתיע ציפורים, לגרום להן לנסוק מעלה ואז ללכוד אותן, פעמים רבות אחרי מרדף צמוד וממושך. לעתים צד באתרי לינה של להקות ציפורי שיר או באתרי משכן של עטלפים, כשהם יוצאים מהם לעת ערב.
עונת הקינון מאמצע מאי עד ספטמבר. מטיל בקנים נטושים של עורב אפור על עצים גבוהים, ובצפון הנגב גם על עמודי חשמל.

• אזוב, א. 2001. עקב חורף בגליל העליון. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים.
• אזוב, א. 2010. תוצאות סקר עקב חורף בגליל העליון. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים.
• לשם, י. 1979. העופות הדורסים בישראל. הוצאת החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.