קטופה
Ketupa zeylonensis
בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, נחלי איתן מצוקיים באקלים ים-תיכוני |
---|---|
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | קינן בעבר |
אופי הנדידה | מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | בתי גידול לחים, נחלים, ביצות, גדה סבוכה |
תצורות צומח | יער, חורש, סבך ביצה וגדות נחלים |
מיקום הקן | מצוקים, עצים |
סוגי מזון | דגים |
שיחור מזון | במים |
גדלי גוף | גדול (מעל 1000 גרם) |
גורמי סיכון | ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים, ציד ולכידה |
דורס לילה גדול המזכיר אוח במבנהו הרחב ובגווניו החומים. מאכלס בתי גידול לחים וניזון בעיקר בדגים שהוא צד בצלילה שטוחה לעבר המים.
עד לתחילת המאה ה-20 הייתה הקטופה יציבה בגליל, בגולן, בצפון עמק הירדן ובעמקים הצפוניים. האוכלוסייה מוערכת בכמה עשרות פרטים לפחות. לא נאספו נתונים על ביולוגית הקינון של המין בארץ, אך ההשערה היא שאוכלוסייה זו הייתה יציבה ומקננת. התצפיות האחרונות הן מבית-זרע ומחמת-גדר בשנים 1974–1975 (פז 1986, Shirihai 1996).
לקטופה תפוצה נרחבת בדרום-מזרח אסיה, אך לתת-המין המערבי (K. z. semenowi) תפוצה שרידית ומקוטעת, ובאזורנו הוא מוכר כיום רק במספר אתרים בדרום טורקיה.
בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 נפגע המין מאיסוף של פרטים רבים לאוספים מדעיים, אך עיקר הפגיעה באוכלוסייה התרחשה בעקבות שינוי והרס בתי הגידול הלחים בצפון, דוגמת ייבוש ביצת החולה, שאיבת מי נחלים בגליל ובגולן והטיית מי מעיינות למאגרים.
הסיכויים שהקטופה תשוב לקנן באזורנו באופן טבעי הם קלושים, כי האוכלוסייה שקיננה באזורנו הייתה בגבול התפוצה המערבי של המין ואוכלוסיות סמוכות דוגמת לבנון וירדן ככל הנראה נכחדו גם הן (Birdlife 2017). המין אינו מומלץ להשבה לטבע בישראל בשלב זה, וזאת לאור הערכה שסיכויי ההצלחה של פרויקט השבה אינם גדולים, בגלל הניתוק מאוכלוסיות אחרות, המספר המצומצם של אתרים העשויים להתאים לקינון ולהתבססות המין בצפון הארץ, ומצב המים כיום בנחלי הגליל והגולן.
- פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
- עמוד המין ב-Birdlife International
- Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
- Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
תפוצה בישראל
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
הפרש שפע יחסי 1990-2020
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
---|---|---|---|---|
8 | 12 | 12 | 21 | 19 |
שפע יחסי 1980-1990
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
---|---|---|---|---|
5 | 14 | 14 | 17 | 22 |
הפרש תפוסה 1990-2020
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מידע חסר | אין שינוי | עלייה בתפוסה | ירידה בתפוסה |
---|---|---|---|
6 | 35 | 1 | 9 |
הפרש שפע יחסי 1990-2020
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
80 עד 100 | 50 | 20 עד 30 | אין שינוי | -20 עד -30 | 50- | -80 עד -100 | מידע חסר |
---|---|---|---|---|---|---|---|
0 | 4 | 2 | 22 | 12 | 14 | 11 | 16 |
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |