חנקן אדום-גב

Lanius collurio

חנקן אדום-גב מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל אוכלוסייתו הקטנה והמצטמצמת. גודל האוכלוסייה כיום מוערך כקטן מ- 1,000 פרטים בוגרים וקצב הירידה מוערך בלמעלה מ- 10% במשך 3 דורות (12 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך החנקן אדום הגב כמין ב"סיכון נמוך" (NT). ההחמרה במעמד המין נובעת משינוי לרעה שחל במצב האוכלוסייה והמשך צמצום שטחי המחייה.

בתי גידול	יער פארק וחורש פתוח, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ	חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	הררי
תצורות צומח	חורש, שיחייה, בתה
צפיפות צומח	בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	עצים, שיחים
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	על הקרקע, על עצים ושיחים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס בתי הגידול באזורי הנדידה והחריפה, הרס וקיטוע מקומות החיות

חנקן בגודל בינוני, בעל זנב וכנפיים ארוכים.
הזכר בולט בצבעיו, עם מסיכה שחורה סביב העין, כיפה ועורף אפורים בהירים וגב ערמוני. הנקבות והצעירים דהויים יותר ומפוספסים וחסרים את המסיכה השחורה.

חולף שכיח בכל רחבי הארץ בשתי עונות הנדידה ומקייץ מקנן שכיח בחרמון, נדיר בצפון הגולן ובגליל העליון.

מקנן בשיחיות, בחורש דליל ובשולי מטעים חקלאיים. בנדידה נראה על עצים ושיחים בכל בתי הגידול.

החנקן אדום-גב מאויים בעיקר על ידי שינוי מקומות חיותו בעקבות פיתוח, ייעור ונטיעות חקלאיות בצפון רמת הגולן ובמקביל פריצת דרכים, הכשרת מסלולי סקי ופיתוח מתקנים שונים בכתף החרמון. באזורים החקלאיים יתכן שהוא נפגע מחומרי הדברה, ובאזורי החריפה והנדידה הוא מאויים על ידי שינוי מקומות החיות, מדבור ודלדול מקורות המזון.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.