שרקרק ירוק
Merops superciliosus

warningבסכנת הכחדה חמורה CR (D1)

השרקרק הירוק מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר השרקרק הירוק כמין "שעתידו בסכנה" (VU). ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצב האוכלוסייה וירידה מכ- 50 עד 100 זוגות בתחילת שנות ה- 1990 ל- 18 עד 30 כיום. יחד עם זאת, בשנים האחרונות המין נצפה מקנן בבקעת הירדן, בערבה הדרומית ובנגב המערבי, באתרים שלא היו מוכרים בעבר, ונראה שמספריו בצד הירדני של בקעת הירדן והערבה אף גבוהים יותר מבצד הישראלי.
CR הערכה אזורית נוכחית | VU הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מלחות במדבר, אזור חקלאי כפרי, עמקים לחים, בתרונות לס וחוואר
סטטוס בארץ מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות אירנו-טורני, סודני
תצורת נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, מרחב כפרי
תצורות צומח בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן קירות עפר
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון באוויר
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות

מקייץ מקנן נדיר לאורך בקעת הירדן והערבה בין עמק בית-שאן לגרופית.
באזור נאות הכיכר ומלחת סדום ככל הנראה מקננים זוגות ספורים (יואב פרלמן 2016 בע"פ), כ- 5 זוגות נצפו לאורך נהר הירדן בין מחולה ליריחו (אלי חביב ואסף מירוז 2017, בע"פ), 10 - 12 זוגות נצפו מקננים באזור גרופית (נועם וייס 2017, בע"פ), זוג בודד נצפה מקנן באזור כרם שלום (אייל שוחט 2017, בע"פ). כך שבהערכה גסה מונה האוכלוסייה המקננת כיום בארץ כ- 18 עד 30 זוגות.

עד לשנות ה- 1950 היה מקנן שכיח למדי, במושבות של עשרות זוגות - בבקעת הירדן, בעמק בית-שאן, בעמק החולה, ברמת הגולן ובעמק זבולון (ענבר 1975, פז 1986, Shirihai 1996). במהלך שנות ה- 1960 נעלם ממרבית האזורים, למעט זוגות בודדים בעמק הירדן ועמק בית-שאן. במהלך שנות ה- 1970 וה- 1980 נרשמה התאוששות מסוימת, עם 50–100 זוגות בבקעת הירדן בין יריחו לבית-שאן, כ-10 זוגות בדרום הגולן וזוג אחד בנאות הכיכר (Shirihai 1996).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

השרקרק הירוק היה בעבר מקייץ מקנן שכיח בעמקים הצפוניים ובבקעת הירדן. ירידה דרמטית בגודל אוכלוסייתו נרשמה במהלך שנות ה- 1960 כתוצאה מהרעלות מחומרי הדברה חקלאיים והמין הפך לנדיר ביותר. בשנים האחרונות הוא נצפה מקנן במספרים קטנים לאורך בקעת הירדן, הערבה והנגב המערבי, כולל באתרים שבהם לא היה מוכר בעבר, ולכן סביר שאוכלוסיית המין תגדל ותתפשט.

ניטור ומעקב אחר האוכלוסייה המקננת. אזור הקינון העיקרי של השרקרק הירוק בארץ הוא לאורך גאון הירדן, אזור שאינו מנוטר באופן קבוע מסיבות ביטחוניות.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתפו: אסף מירוז, יואב פרלמן, נדב ישראלי, נעם וייס, יובל דקס, רעי סגלי, עמיר בלבן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת שרקרק גמד
שרקרק גמד
שרקרק גמד
לא בסיכון LC
תמונה מאת שרקרק מצוי
שרקרק מצוי
שרקרק מצוי
עתידו בסכנה VU
תמונה מאת לבן-חזה
לבן-חזה
לבן-חזה
לא בסיכון LC
תמונה מאת פרפור עקוד
פרפור עקוד
פרפור עקוד
לא בסיכון LC