סלעית קיץ

Oenanthe hispanica

סלעית הקיץ מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה. קצב הירידה מוערך כגבוה מ- 20% בשני דורות (8.2 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה סלעית הקיץ כמין שאינו בסיכון (LC). השינוי במעמד המין משקף החמרה דרמטית במצב האוכלוסייה, המתבטאת בצמצום תחום התפוצה ומספר הפרטים. - הירידה בשכיחות המין מובחנת החל מתחילת שנות ה- 2000. סלעית הקיץ נעלמה לחלוטין כמקננת משטחים נרחבים בהם הייתה בעבר שכיחה, דוגמת הגליל המערבי, הכרמל, שפלת יהודה, הרי יהודה ומערב השומרון.

בתי גידול	טרשים, בתה ים-תיכונית, בתת ספר המדבר
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי, סלעים וטרשים
תצורות צומח	בתה
צפיפות צומח	בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	שריפות בשטחי בתה, הרס בתי הגידול באזורי הנדידה והחריפה, הרס וקיטוע מקומות החיות, נטיעות

סלעית הקייץ היא הסלעית היחידה שמקייצת ומקננת בצפון הארץ ובמרכזה (להוציא את מרומי החרמון, שם מקננים גם מינים נוספים).
בולטת בניגוד השחור-לבן של לבושה, בהתנהגותה הטריטוריאלית ובשירתה המצלצלת. מציגה דו-פרצופיות זוויגית – לבוש הזכרים קונטרסטי מאוד, עם כיפה, גב ובטן לבנים או צהבהבים, מנוגדים לכנפיים וללחיים השחורות, לחלק מהפרטים גרון שחור. הנקבות חומות-אפורות ורק זנבן לבן.

מאכלסת שטחי בתה וגריגה טרשיים, פעמים רבות בקירות מצוקיים, בשולי מחצבות ובאזורים שעוברים פיתוח וחשיפת קרקע.

המין נמצא במגמת ירידה מתמשכת והדרגתית בארץ ובמזרח אירופה מזה כשני עשורים. הירידה אינה אחידה בכל אזורי הקינון של המין בארץ, בחלק מהאזורים הוא נעלם לחלוטין בעוד שבאזורים מסוימים דוגמת מזרח השומרון ומורדות החרמון יש עדיין מוקדי קינון צפופים.

סלעית הקיץ מאוימת על ידי פיתוח, הרס ושינוי שטחי הבתה והגריגה והפיכתם לשטחי התיישבות ויער נטוע. בשפלת יהודה, מזרח לכיש ומערב השומרון היא נפגעת משריפות תכופות הנגרמות על ידי פעילות אימונים של צה"ל, ובנוסף היא ככל הנראה מושפעת גם מתהליכי מדבור וניצול-יתר המתרחשים באזורי החריפה והנדידה.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

סלעית הקיץ היא מין נודד המוגדר בסכנת הכחדה בשל הירידה בגודל האוכלוסייה וצמצום שטחי המחייה. בשני העשורים האחרונים נסוגה הסלעית משטחים גדולים במערב השומרון, בכרמל ובגליל. גורמי האיום העיקריים המשפיעים על סלעית הקיץ בארץ הם הכרסום המתמשך ברציפות שטחי הבתה ובאיכותם, ובנוסף היא נפגעת ככל הנראה גם מתהליכי מדבור וניצול יתר של מקומות החיות באתרי החריפה ולאורך צירי הנדידה.

פעולות הסברה ביחידות צה"ל לצמצום אירועי השריפות
- הרחבת שבילי אש להגבלת התפשטות שריפות
- הגבלת נטיעות בשטחי בתה וגריגה
- שמירה על שטחי בתה רצופים ונרחבים מפני בינוי ופיתוח

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• מירוז, א. 2008. סיכום סקר ציפורים בשמורת סנסן אביב 2008. דו"ח רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• מירוז, א. 2013. סיכום סקר ציפורים במזרח לכיש, אביב 2013. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• מירוז, א. ושוחט, א. 2014. סיכום סקר ציפורים סביב היישוב נטע במזרח לכיש – 2014. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• מירוז, א., 2007 . סיכום סקר ציפורים בגבעות גומר. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Shochat, E., Abramski, Z., Pinshow, B., 2001. Breeding bird species diversity in the Negev: Effects of Scrub Fragmentation by planted forests. Journal of Applied Ecology, 38, 1135-1147.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.