בתי גידול | איים בים, בריכות מלח, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית |
סטטוס בארץ | מקיץ, חולף |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | נודד ארוך-טווח |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | בריכות מלח, איים בחוף הים, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, גדה חשופה \ עשבונית |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח |
מיקום הקן | קרקע |
סוגי מזון | דגים |
שיחור מזון | במים |
גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
גורמי סיכון | ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
הנציגה הטיפוסית והשכיחה של הסוג שחפית בישראל, והיחידה המקננת בארץ במספרים ניכרים.
שחפית קטנה יחסית ועדינת גוף, גבה אפור בהיר וגחונה לבן. בלבוש הקיץ הרגליים אדומות, המקור אדום עם קצה שחור.
הכנפיים ארוכות, צרות ומחודדות, הזנב ארוך וממוזלג. בשעת ציד עפה במעגלים או מרפרפת במקום ואז צוללת לתוך המים.
חולפת שכיחה בשתי עונות הנדידה. מקייצת ומקננת במספר מושבות, הגדולות ביותר ממוקמות בחוף הכרמל, והיתר באיי ראש הנקרה ובעמק החולה. גודל האוכלוסייה המקננת עומד על כ- 1,000 זוגות.
דוגרת מושבתית בחופי ימים או באגמים ובריכות בפנים היבשת. המושבה ממוקמת על איים סלעיים, שרטוני בוץ וחול או בחופים בלתי מופרעים. הקן גומה רדודה בקרקע, או מוגבה מעט על ערימת חצץ או חלוקי אבן (במיוחד כשמקננת במים רדודים).
זוגות בודדים או מספר זוגות מאמצים לעיתים לקינון רפסודות, מצופים, צינורות וכד' במקווי מים יבשתיים דוגמת בריכות דגים ומאגרים.
הפרעות אדם ישירות, דוגמת מטיילים ברכבי שטח וברגל (בחופים ובמאגרים), פעילות סירות ודייגים סביב איים בים.
- במקווי מים מלאכותיים נפגעות משינויי מפלס מהירים הגורמים להצפת הקינים או לחשיפתם לטורפים.
- טריפה מוגברת על ידי מינים פולשים ומתפרצים דוגמת תנים, נמיות, שועלים ועורבים.
בשנים האחרונות נערך ניטור מסודר של כל אתרי הקינון. מושבת הקינון הגדולה ביותר היא בבריכות המלח בעתלית, שם הוגדל אי הקינון והוקף בגדר בכדי למנוע הצפה של הקינים וחדירת טורפים למושבה. במספר אתרים נוספים, דוגמת שמורת החולה, נבנו איי קינון מלאכותיים.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |