מעבר לתוכן העמוד

אודות


מערכת האתר

ד"ר מרגרטה וולצ'אק

ד"ר עופר שטייניץ 

גל וין

 

 

יעוץ מדעי ומקצועי

ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מחבר הספר ״הצמחים הפולשים בישראל"

מקור המידע באתר

המידע שבאתר מבוסס על התוכן של המהדורה השנייה של הספר “הצמחים הפולשים בישראל" מאת
ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור. הספר יצא לאור לראשונה ב-2010. מהדורה באנגלית פורסמה ב-2012,
וב-2019 יצאה לאור המהדורה השנייה של הספר בשפה העברית (הוצאת דן פרי, 246 עמ').
 
המהדורה השנייה של הספר הציגה תמונת מצב עדכנית נכון למועד פרסומה, בתחילת 2019. אך סוגיית
הצמחים הפולשים מאוד דינאמית ויש צורך בעדכון של המידע והנתונים המוצגים. ולכן אתר אינטרנט זה
בא להציע עדכון שוטף של המידע הבסיסי המוצג בספר, בנוסף למגוון אפשרויות שמעניק אתר אינטרנט
כגון הצגת מפות ואפשרויות חיפוש וניתוח נתונים. לכן, אתר אינטרנט זה הוא מקור המידע המפורט
והמעודכן ביותר שניתן למצוא כיום על צמחים פולשים בישראל.

הצמחים הפולשים בישראל

מטרת הספר להביא את המידע המדויק והמעודכן ביותר בנושא צמחים פולשים בישראל. מידע זה מכוון לציבור הסטודנטים, המדענים, ומקבלי ההחלטות העוסקים בשמירת טבע ובמאבק במינים פולשים. בספר מובאת התייחסות מפורטת להיבטים השונים של פלישת צמחים, לרבות הרקע לפלישה, התכונות הביולוגיות והאקולוגיות של הצמחים הפולשים, המאפיינים של דינמיקת הפלישה במרחב ובזמן וכן הטיפולים השונים הזמינים. סוגיות אלו מוצגות בעזרת דוגמאות שמקורן בנתונים מישראל.
 

פרקי הספר

הפרק הראשון מציג בקצרה את הרקע לתופעת הפלישות הביולוגיות בעולם ומדגיש את מגוון ההשלכות של תופעה זו, המוגדרת כיום כסיבה השנייה בחשיבותה לקריסת המגוון הביולוגי בעולם.

הפרק השני מתמקד בסוגיית הצמחים הפולשים, בארץ ובעולם כולו, על מנת להציג מונחים מרכזיים שבהם נעשה שימוש לאורך הספר. כמו כן מוצגות בפרק זה התכונות הביולוגיות והאקולוגיות המאפיינות את הצמחים הפולשים, וכן הדינמיקה של הפלישה בזמן ובמרחב, לצד דוגמאות מהעולם ומישראל.

 

הפרק השלישי מתרכז בתופעת הצמחים הפולשים בשטחים טבעיים בישראל. בפרק זה מפורטים הגורמים השונים לחדירת צמחים פולשים לישראל, הגורמים המאיצים את הפלישה, בתי הגידול הרגישים לכך במיוחד ומגוון ההשלכות של הפלישה על המערכות האקולוגיות בישראל.

 

הפרק הרביעי בוחן את נושא הטיפול בצמחים פולשים תוך הצגת השיטות השונות הקיימות בישראל. יעילותן ומגבלותיהן של השיטות נדונות על סמך תוצאות מהשטח ועל סמך הספרות המקצועית. כמו כן מוצעת התייחסות נרחבת לסוגיית הטיפולים הביולוגיים בצמחים פולשים, ומודגשת הרלוונטיות של הטיפול הביולוגי בישראל בעתיד הנראה לעין. 

 

בפרק החמישי מוסבר כיצד נבחרו מיני הצמחים הפולשים שנכללו בספר ומוצגים הפרמטרים שבהם נעשה שימוש לאִ פיון הפלישה שלהם. בפרק זה מוצגת רשימה מעודכנת של כל מיני הצמחים הזרים שהפכו למזדמנים, למאוזרחים או לפולשים בישראל. רשימה זו חוברה על ידי המחבר וד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים.

 

הפרק השישי מכיל דפי מידע מפורטים לגבי 55 מיני צמחים פולשים בישראל. המידע כולל, לכל מין, את תיאור הצמח, אזור התפוצה המקורי שלו, הרקע לפלישה בישראל, התכונות הביולוגיות והאקולוגיות של הצמח, מצב הפלישה בארץ ובתי גידול נגועים, ההשפעות על הסביבה, דרכי הטיפול האפשריות, אזורים נגועים אחרים בעולם, המלצות למדיניות וסיווג של הצמח לפי כל אחד מארבעה מדדים לאפיון מצב הפלישה בארץ: שלב הפלישה, קצב הפלישה, נזק נוכחי ונזק פוטנציאלי בישראל בעתיד הקרוב.

 

בסוף הספר מובאת רשימה מעודכנת של ספרות מקצועית בתחום.

מחבר הספר

ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור הוא אקולוג המתמקד באקולוגיה יישומית ומתמחה בצמחים פולשים. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סורבון בפאריס, צרפת (1999). עלה מצרפת לישראל ב-1998.

 

לימד אקולוגיה, ביוגיאוגרפיה ומגוון מינים בין 2000 ל-2015 במוסדות אקדמאיים שונים, באוניברסיטת תל-אביב, מכללת ליפשיץ, מכללת סמינר הקיבוצים, ובאוניברסיטה העברית. השתתף בפרויקטים רבים בתכנון ויישום טיפול בצמחים פולשים עבור רשות הטבע והגנים הלאומיים. שימש יועץ בתחום זה עבור מחלקת הייעור של קפריסין בין 2011 ל-2017 . עובד היום כיועץ במשרד להגנת הסביבה, במנהל התכנון של משרד ההפנים, בשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ובמשרד הבינוי והשיכון. מייעץ בנושא צמחים פולשים לארגונים בינלאומיים כגון ,IUCN,  EPPO, ו-BirdLife.

 

מחקריו בנושא צמחים פולשים בחנו ממשק ודרכי טיפול בצמחים הפולשים בשטחים טבעיים, במחצבות, לאורך נחלים, בסמוך לתשתיות תחבורה ובמקומות אחרים. פיתח בין השאר שיטות טיפול כימי ממוקד ביישום ישיר נגד עצים ושיחים פולשים בארץ. שיטות הטיפול שפיתח וקידם מאפשרות ניטרול צמחים פולשים במקום, בעזרת כמות מזערית של חומרי הדברה ובזמן קצר. שיטות אלו מיושמת היום על ידי רשות הטבע והגנים, חברות תשתיות בישראל ומחלקת הייעור הקפריסאי. פיתח, בין השאר, שיטת טיפול נגד שיטה כחלחלה ושיטת עלי-ערבה בישראל. 

 

במסגרת ניסויים שנערכו לאורך נחל אלכסנדר בין 2008 ל-2014 הראה כי ניתן לסלק את אמברוסיה מכונסת מגדות הנחל, ללא שימוש בחומרי הדברה, באמצעות שיקום הצמחייה המקומית לאורך הגדות.

לצד סוגית הצמחים הפולשים עובד גם בנושא מעברי בעלי חיים, תכנון אזורי חיץ למניעת שריפות ושימור עצים.