שיטה חד-קרנית

Acacia karroo

עץ או שיח; הפרטים הגדלים בארץ מגיעים לגובה 5-6 מ' (עד בדרום-אפריקה). העלים באורך 12 ס"מ וברוחב של כ-5 מ"מ, מנוצים ומורכבים מ-8-20 זוגות עלעלים. זוגות קוצים, בצבע שנהב ובאורך 10 ס"מ ולעיתים יותר, מסודרים בצורת V לאורך הענפים. התפרחת אשכול הנושא 4- 6 קרקפות כדוריות בקוטר 10-15 מ"מ, בצבע צהוב ובכל אחת מהן כ-90 פרחים זעירים. התרמילים קירחים, אורכם עד ורוחבם כ-1 ס"מ. הם מעוקלים ופחוסים בין הזרעים. העץ פורח בראשית הקיץ.

אזור התפוצה הטבעי של שיטה דוקרנית משתרע בדרום יבשת אפריקה וכולל את דרום אנגולה, נמיביה, בוצוואנה, זימבבווה, מוזמביק, לסוטו, סווזילנד ודרום-אפריקה.

הבריטים הביאו את השיטה החד-קרנית לישראל כצמח נוי בין 1927 ל-1930.

שיטה חד-קרנית צומחת בדרך כלל באזורים המקבלים מעל גשם בשנה. העץ עמיד לקרה ולשרב ומסוגל להתפתח על כל סוגי קרקעות, כולל חולות וקרקעות מלוחות. מערכת השורשים צפופה מאוד ומתפרשת הן בצורה אופקית והן לעומק הקרקע. יוצרת כמות גדולה של זרעים. פרט בוגר יכול ליצור עד 19,000 זרעים בשנה. באזור תפוצתה הטבעי הזרעים אינם שומרים על חיוניותם יותר משנה. באוסטרליה, לעומת זאת, זרעי שיטה חד-קרנית שחדרו לקרקע שומרים על חיוניותם עד 7 שנים. הזרעים מופצים שם בעיקר על ידי ציפורים. אין מידע על אופן הפצת הזרעים של הפרטים הפולשים בישראל ועל משך חיוניותם של הזרעים שבתרדמה. תכונה בולטת של העץ, המסייעת להתפשטותה, היא יכולתם של זריעים לגדול בתוך כיסוי צפוף של עשבוניים. תכונה זו מצביעה על תחרותיות גבוהה ועל יכולת חדירה לשטחים טבעיים, גם לא מוופרים. שיטה חד-קרנית מתחדשת מגדם לאחר כריתה או שריפה. משך חייה מוערך בכ-40 שנה. באזור תפוצתה הטבעי היא צמח חלוץ.

סימנים ראשונים להתפשטותה בארץ נמצאו בארץ בצידי דרכים ממזרח לקיסריה (בצידו המערבי של כביש מס' 4) ומצפון לצומת בנימינה. פרטים אחדים נמצאו באזור עין-גב ובשנים האחרונות התבססו והתפשטו מאות פרטים בצומת מחניים. מוקד שלה אותר בתוך שמורת חולות המפרץ. מספר פרטים "קפצו מעל הגדר" של הגן הבוטני בירושלים אל שטחי בור מופרים. פלישתה בישראל עדיין בשלביה הראשוניים והיא נמצאת במגמה ברורה של התפשטות. צפיפות המוקדים שנוצרו לאחרונה והעובדה כי הם בלתי חדירים עקב הקוצים הדוקרנים מאוד של עץ זה, מרמזים על קשיים עתידיים הצפויים בעת טיפול. לשיטה חד-קרנית פוטנציאל פלישה וגרימת נזקים כבדים באזורים הנמוכים של החבל הים תיכוני של ישראל.

בתי גידול יבשים עם קרקעות חוליות או כבדות במישורים ועמקים בחבל הים תיכוני של ישראל.

שיטה חד-קרנית יכולה ליצור עומדים צפופים מאוד ובלתי חדירים, הדוחקים מינים מקומיים. יכולת פלישתה עלולה להפחית באופן משמעותי את מגוון המינים ברובד העשבוניים, בכל שטח נגוע.

טרם נצבר מידע על דרכי טיפול אפשריות נגד שיטה חד-קרנית. יכולתה להתחדש לאחר כריתה, מעלה בספק את יעילותו של טיפול פיזי, כולל שריפה. המוקדים בישראל עדיין קטנים, ולכן יש להעניק עדיפות ראשונה לבדיקת יעילותו של טיפול כימי ממוקד, כפי שנעשה נגד שיטה כחלחלה ואילנתה בלוטית. הקוצים הענקיים מקשים מאד על טיפול מכני. לא קיים טיפול ביולוגי נגד שיטה חד-קרנית.

רצוי לנצל את העובדה כי מוקדי הצמח עדיין קטנים כדי להביא לביעורם המידי כל עוד קצב התפשטות העץ לא עבר לשלב המהיר. במקביל יש להימנע מנטיעות כצמח נוי.

בשנים האחרונות, פולשת שיטה חד-קרנית במזרח, בדרום-מזרח ובדרום-מערב אוסטרליה. ביבשת זו היא כלולה ברשימת 28 מיני הצמחים הפולשים החדשים בעלי פוטנציאל הפלישה הגדול ביותר (National Environmental Alert List). גדלה סביב אגן הים התיכון בלוב, מרוקו, ספרד, פורטוגל, קורסיקה וסיציליה, אך לא הוגדרה כמין פולש באזורים אלו.