שיטת עלי-הערבה

Acacia salicina

שיח גדול, או עץ נמוך, שגובהו בישראל 3-5 מ'. הענפים נוטים כלפי הקרקע. הפילודים משתלשלים, בעלי שונות מורפולוגית גדולה, דמויי סרגל צר או אזמל מעוקם מעט. אורכם 7- ורוחבם 4-. הפילודים (פטוטרות העלה שהתרחבו ומתפקדות כעלים) חלקים וגלדניים עם עורק מרכזי בודד. צבעם ירוק-אפרפר. בבסיס הפילוד נמצאות 2 עד 5 בלוטות. התפרחת אשכול באורך 5-6.5 ס"מ, הנושא 2 עד 6 קרקפות כדוריות בצבע קרם או צהוב חיוור. הקרקפת, שקוטרה כ-8 מ"מ, נושאת 15 עד 25 פרחים זעירים. התרמילים ארוכים וצרים, פחוסים בין הזרעים. אורכם עד 12 ס"מ ורוחבם 7-13 מ"מ. הזרעים מוארכים, אורכם 4.5-6 מ"מ וצבעם שחור מבריק. שיטת עלי-ערבה פורחת בישראל מסוף הקיץ עד תחילת דצמבר.

מזרח אוסטרליה, מלבד בקצה הצפוני ביותר של חבל ארץ זה.

לא ברור אם מין שיטה זה הוכנס לישראל כבר בתקופת המנדט הבריטי, או לאחר הקמת המדינה. ניטעה בישראל בעיקר באזורים הצחיחים למחצה לשם ייצוב גדות נחלים וכנראה גם לייצוב חולות. ניטעה גם באזור נחל סכר, כ- מדרום לבאר שבע, במסגרת מחקרים חקלאיים שבדקו את ערך הצמח למספוא באזורים צחיחים.

שיטת עלי-ערבה גדלה באזורים שבהם יורדים מעל משקעים בשנה. מין זה עמיד ליובש ולקור עד -5C. בית הגידול המועדף על הצמח הוא קרקעות חרסיתיות עד חוליות בגדות נחלים ובמישורים של האזור הצחיח למחצה, עד שולי האזור הצחיח. שיטת עלי-ערבה עמידה למדי למליחות גבוהה בקרקע. השורשים מעמיקים אך גם מתפרשים בצורה אופקית. קצב גידול הצמח מהיר במיוחד והוא מתחדש מגדמים לאחר כריתה. הריבוי באמצעות זרעים וגם באמצעות נצרי שורש. שיטת עלי-ערבה מאריכה ימים יחסית למיני שיטה אוסטרליים אחרים הפולשים בארץ, ומשך חייה מגיע עד 50 שנה.

שיטת עלי-ערבה פולשת בנגב, בעיקר בחלקו הצפוני (אזור באר שבע), לאורך גדות נחלים. אוכלוסייה גדולה התבססה בגדות נחל שובל, מצפון-מערב לבאר-שבע. מוקדים התבססו בגדות נחלים בנגב הצפוני, כגון נחל הבשור באזור כביש 222. בקרבת שמורת בתרונות רוחמה התפתחו מוקדים צפופים מאוד. מוקדים התבססו באזור נאות הכיכר וקיימת אוכלוסייה מפותחת במלחת סדום. מספר פרטים בגובה התבססו בשפך נחל זוהר, שבחוף הדרומי של ים המלח. פרטים בודדים נמצאו בשמורות עין גדי, הר הנגב ומצפון לחי-בר יוטבתה, במקומות נמוכים המרכזים מי נגר.

ערוצי נחלי אכזב באזור הצחיח למחצה.

שיטת עלי-ערבה מסוגלת ליצור כיסוי צפוף המשנה לחלוטין את אופי הכיסוי של הצומח המקומי. מתחת לצמרות לא צומח שום מין צמח אחר. בנוסף לדחיקת מינים מקומיים, שיח/עץ זה מתחרה איתם גם על ניצול מי הקרקע. כמות הביומסה שיוצרת שיטת עלי ערבה מרמזת על צריכת נפח מים גדול, אך נתון זה טרם נמדד.

שיטת עלי-ערבה אינה מוכרת כמין פולש מחוץ לישראל, ולכן אין מידע באשר לשיטות טיפול יעילות. יכולתה להתחדש בעקבות כריתה מרמזת שטיפול פיזי אינו יעיל. סביר שטיפול בחתך והתזה עם קוטל עשבים Milestone©, היעיל מאוד נגד מינים ממשפחת השיטיים, יאפשר לנטרל פרטים של שיטת עלי-ערבה. לא קיים טיפול ביולוגי וסביר להניח שלא יפותח בעתיד הנראה לעין.

רצוי לפעול לצמצום גודל המוקדים שהתבססו לאורך נחלי אכזב כדי למנוע את המשך התפשטותם וכדי להחזיר למערכות האקולוגיות הנגועות את כיסוי הצומח הפתוח המקורי.

שיטת עלי-ערבה מוכרת כמין פולש רק בישראל. העץ ניטע בספרד ובטוניסיה אך לא הוגד פולש במדינות אלו.