שיטה כחלחלה

Acacia saligna

שיח או עץ נמוך, בגובה 2 עד 6 מ', חד או רב גזעים. קליפת הגזע אפורה. רוב הענפים נוטים-משתלשלים מטה. הפילודים, (פטוטרות העלה שהתרחבו ומתפקדות כעלים), בצבע ירוק כהה, קירחים, גלדניים, בעלי עורק מרכזי בולט, דמויי סרגל צר או אזמל. השונות של הגודל והצורה של הפילודים רבה. שני צידי הפילוד זהים. פניהם שטוחות או גלוניות, בפרט אצל הגדולים שביניהם. אורכם 7-25 ס"מ, רוחבם 4-20 מ"מ. בבסיס הפילוד בלוטה בגודל של 1-. התפרחת אשכול באורך עד , נושאת 2-10 קרקפות כדוריות בצבע צהוב עז ובקוטר 7-, בכל אחת 25-55 פרחים זעירים. התרמילים ישרים, בצבע חום בהיר ומעט פחוסים בין הזרעים. אורך התרמילים 8-12 ס"מ ורוחבם 4-. הזרעים מוארכים, באורך 5- וצבעם שחור מבריק. לאחרונה הגדירו בוטנאים אוסטרלים 4 תתי-מין של שיטה כחלחלה תת-מין lindleyi, תת-מין saligna, תת-מין stolonifera ותת-מין pruinecens. על פי בדיקות שנערכו לאחרונה באוסטרליה על ידי Bruce Maslin, המומחה העולמי לשיטים אוסטרליים, עולה כי הפרטים הפולשים בישראל באזור ההר וברצועת החוף שייכים לתת-מין saligna. פורחת בחודש אפריל עד תחילת מאי.

צמח אנדמי לדרום-מערב אוסטרליה, בה רוב רובו של אזור תפוצתה הטבעי נמצא מדרום לקו משקעים.

שיטה כחלחלה הובאה לישראל בשנים הראשונות של תקופת המנדט הבריטי כדי לשמש לייצוב חולות, לייעור ולנוי. היא ניטעה על ידי הבריטים גם באי קפריסין בו הם שלטו באותה תקופה. מאז פולשת שיטה כחלחלה במזרח אגן הים התיכון בישראל ובקפריסין בעוד שהיא נעדרת מלבנון ומסוריה אשר לא היו תחת שלטון בריטי באותה עת. נטיעתה נמשכה עד לשנות ה-1980 לפחות, במהלכן נשתלה הן כעץ נוי בגינות, והן כעץ לייעור. באמצע שנות ה-1990 נערכו ניסויים בנגב כדי לבחון באיזו מידה היא יכולה לשמש מספוא לצאן ולעזים באזור המדברי.

שיטה כחלחלה גדלה באזורים בעלי אקלים ים-תיכוני וחודרת בשולי האזורים הצחיחים למחצה עד לקו גשם , אך אינה מתפתחת באזורים צחיחים יותר. חלון הטמפרטורות המתאים להתפתחות העץ נע מ- 11C עד 23C(ממוצע שנתי). העץ עמיד בקיפאון אך טמפרטורות נמוכות מ- -6C קוטלות את הפרטים. באזור תפוצתו הטבעי, העץ גדל בבתי גידול לחים כגון גדות נחלים. שיטה כחלחלה גדלה על רוב סוגי הקרקעות, כולל חולות, והיא עמידה במליחות קרקע גבוהה (עד 10-20 dS/m). הפרטים מפתחים שורשים אופקיים באורך עד וכן שורשים החודרים לעו שורשימ מק הקרקע בדרך כלל עד כ-, אך בבתי גידול חוליים נמצאו שורשים החודרים עד לעומק של . גידול השורשים מהיר - פרט בן 4 שנים יכול לפרוס שורשים באורך 6 מ'. הריבוי וגטטיבי או באמצעות זרעים. זריעים בני שנתיים מסוגלים ליצור זרעים, אך מירב הזרעים נוצרים על ידי פרטים בני 6 שנים ויותר. פחות מ-1% מהפרחים יוצרים זרעים אך כמות הזרעים הנוצרת לכל עץ גדולה מאד ובדרום אפריקה נמדדו כמויות של 5,500 זרעים/מ2/שנה. על פי מחקרים שנערכו באוסטרליה, עד 85% מהזרעים שבקרקע חיוניים. מחקר בדרום-אפריקה הראה כי מינים מקומיים של נמלים (Anoplolepis spp. ו-Pheidole spp.) מפיצים את הזרעים למרחק של 2- וקוברים אותם בעומקים של 4 עד ובכך מונעים מהזרעים להפגע בעת שריפה. אופן הפצת הזרעים בישראל טרם נחקר באופן יסודי אך סביר להניח כי אסמית חיוורת (Pheidole pallidula), מין מקומי נפוץ מאוד של נמלה הניזונה גם מזרעים, ממלאת תפקיד משמעותי בהפצתם. תקופת תרדמת הזרעים ארוכה ביותר - מעל 50 שנה. בנק זרעים גדול בשיעור של 10,000 זרעים/מ2 יכול להצטבר תוך 8 שנים. במוקדים נגועים בדרום-אפריקה נמדדו שיעורים של עד 46,000 זרעים/מ2. באופן מפתיע, מחקר הראה כי כמות האור אינה משפיעה על שיעור הנביטה. ארבעת תתי המין יוצרים סורים מהשורשים בהיקף שונה באופן מהותי בעוד שתתי המין stolonifera ו-pruinescens יוצרים כמויות גדולות מאוד של סורים, תת המין lindleyi מפתח מעט סורים ותת המין saligna, הפולש בישראל, מפתחם סורים לעיתים רחוקות בלבד. כל תתי המין מתחדשים מגדם לאחר כריתה ולאחר שריפה. אורך חייה של שיטה כחלחלה קצר מאד - 5-12 שנים עד 20 שנה באזור תפוצתה הטבעי. בהיעדר אויבים טבעיים, חיי העץ ארוכים באופן משמעותי באזורים בהם הוא פולש בצ'ילה נצפו פרטים בני 30, בישראל קיימים פרטים בני 40 שנה לפחות. לעיתים קרובות הם קורסים אך אינם מתים, ומתחדשים.

שיטה כחלחלה הפכה לצמח הפולש המוכר ביותר בישראל ומלבד ברמת הגולן, העץ פולש בכל החבל הים-תיכוני של ישראל מגובה פני הים ועד לרום של כ-. היא שולטת ויוצרת יחידות צפופות מאוד בבתי גידול מופרים, בפרט לאורך כבישים אך גם לאורך תשתיות אחרות. העץ פולש בבתי גידול טבעיים מאוד מגוונים כגון חולות רצועת החוף, גדות נחלים ובתי גידול לחים במישור החוף ובעמקים הפנימיים, ומדרונות באזור ההר. שטחים מוגנים רבים נגועים בשיטה כחלחלה שיצרה אוכלוסיות גדולות מאוד באתרים כגון שמורות נחל פולג, חולות ניצנים, חולות פלמחים, חולות המפרץ (בה יער שיטה כחלחלה הגבוה והצפוף ביותר בישראל), שמורת נחל שורק , בגן לאומי הרי יהודה (בו שיטה כחלחלה התפשטה בעיקר אחרי השרפה הגדולה בשנת 1995) ובמקומות רבים אחרים. מין זה התגלה כצמח פולש בישראל רק לקראת סוף שנות ה-1970, ולכן ניתן להצביע על משך תקופת שהייה מינימאלי של כ-50 שנה. מבחינת גודל השטחים הנגועים, שיטה כחלחלה הינה כיום הצמח המעוצה הפולש הנפוץ ביותר בישראל. שיטה כחלחלה מוגדרת מין 'פולש משנה סביבה בארץ.

בתי גידול לחים ויבשים בכל החבל הים תיכוני.

שיטה כחלחלה משפיעה על המינים המקומיים ועל המערכות האקולוגיות המקומיות בחמש דרכים עיקריות (1) יצירת יחידות צומח צפופות וסגורות הדוחקות את המינים המקומיים אשר אינם יכולים להמשיך להתקיים בצל ותחת רובד העלים של העצים הפולשים. תהליך זה עלול להביא להכחדות מקומיות של צמחים, כפי שתוארו בשטחים נגועים בדרום-אפריקה. מחקרים הראו שהירידה במגוון המינים המקומיים עקב התפשטותה של שיטה כחלחלה נרשמת גם במיני עופות ויונקים קטנים. (2) בתוך המוקדים הצפופים מצטברת כמות גדולה של נשר הגורמת להעשרת האופקים העליונים של הקרקע בחנקן, ובכך משנה את מאזן הנוטריאנטים המקומי. שינוי זה מעודד התפתחות של מינים פולשים נוספים הנהנים משיעור חנקן גבוה. גם אחרי הסרת כיסוי העצים, שיעור החנקן בקרקע נשאר גבוה למשך כ-10 שנים, ומאפשר פלישה והתבססות של מינים זרים פולשים אחרים. מחקרים שנערכו בדרום-אפריקה הראו כי שיטה כחלחלה מעלה את שיעור הניטרטים בקרקע, וכן את ערך ה-pH ב-0.6 עד 1.8. (3) פלישת שיטה כחלחלה, בעיקר בבתי גידול חוליים ברצועת החוף, משנה לחלוטין את מבנה כיסוי הצומח ובכך את האופי של בתי הגידול. היווצרות כיסוי צפוף של עצים במקום כיסוי פתוח מאוד של בני שיח מהווה שינוי מהותי עבור הפאונה של המינים הפסמופיליים, המותאמים לבתי גידול בעלי נוף פתוח ושדה ראייה רחב. (4) סביר להניח כי התבססות של מוקדים צפופים של שיטה כחלחלה בבתי גידול שאינם לחים, כגון חולות או מדרונות באזור ההר, גורמת לצמצום מי הקרקע הזמינים עבור המינים המקומיים, ובפרט למינים המעוצים. (5) השתלטותה יכולה לשנות את משטר השריפות, אך דבר זה טרם נבדקה בישראל. שיטה כחלחלה נחשבת צמח זר 'משנה סביבה' בישראל.

הטיפולים הפיזיים נגד שיטה כחלחלה מאוד מוגבלים. הצמח מתחדש לאחר כריתה או שריפה, ולא ניתן להסתמך על פעולות אלו כדי להסיר את העצים. עקירה אינה יעילה, היות ותמיד נשארים חלקי שורשים בקרקע מהם מתחדשים הפרטים. נעשה ניסיון בחיטוי סולארי על מנת לנטרל את בנק הזרעים. טכניקה זו יעילה אך אינה יישומית ברוב השטחים הנגועים, בשל תנאי פני השטח אשר אינם מאפשרים פריסה של יריעות פלסטיק באופן יעיל. טיפול פיזי אפשרי הינו כיסוי השטח על ידי שכבת אדמה נטולת זרעים בעובי מינימאלי של . שיטה זו מתאימה במסגרת עבודות לשיקום נופי, למשל לאורך תשתיות, אך אינה רלוונטית לטיפול בשטחים טבעיים. מאז אמצע שנות ה-2000 נערכו ניסויים רבים לפיתוח טיפול כימי ממוקד בשיטה כחלחלה. עד 2017 הטיפול הכימי הממוקד היעיל ביותר הייה באמצעות קידוח-מילוי והזרקת glyphosate בכמויות מחושבות לפי קוטר העצים. טיפול זה אפשר להביא לנטרול מלא של עצים בוגרים וצעירים בשיעורים של 80% ויותר, ללא צורך בפעולות חוזרות, אולם מדובר שיטת טיפול זו איטית ולכן רלוונטית בעיקר למניעת התפשטות של מוקדים קטנים ובינוניים. ב-2017 נוצר מפנה דרמטי בטיפול כימי ממוקד כאשר פותחה על ידי המחבר שיטת טיפול בחתך-זילוף עם קוטל עשבים חדש, aminopyralid. שיטה זו מאפשרת המתת עצים בוגרים עם שיעור הצלחה מעל 98%, תוך שימוש בכמויות קוטל עשבים קטנות פי 4 עד 5 מאשר עם glyphosate. בנוסף לכך שיטת טיפול זו אינה מצריכה כלים מיוחדים וניתן לטפל בעץ תוך 30 שניות. הפרופיל הטוקסיקולוגי של aminopyralid טוב בהרבה מקוטלי העשבים האחרים, והוא מתאים לבתי גידול לחים. שיטת טיפול חדשה זו, בשילוב aminopyralid, מתאימה ויישומית בכל סוגי השטח, ולכן פותחת עידן חדש בטיפול בשיטה כחלחלה ובמינים פולשים אחרים בישראל ובעולם. לצורך פגיעה באוכלוסיות גדולות הפולשות על פני מאות ואלפי דונמים פיתחו חוקרים דרום-אפריקאיים טיפול ביולוגי באמצעות פטריית חלדון (Uromycladium tepperianum) שהובאה מאוסטרליה ושוחררה בשטחים נגועים בדרום-אפריקה כבר ב-1987. בהתחלה סברו כי טיפול זה הצליח וכי הפטרייה הביאה לירידה של 87% עד 98% בצפיפות העצים בשטחים הנגועים ולמותם של 18% מהפרטים. מעקב הראה כי התפשטות הפטרייה גרמה לצמצום חייהם של רוב העצים לכ-7 שנים בלבד, אך ב-2015 הראה החוקר הדרום אפריקאי Matthys Strydom כי המעקב אחרי צפיפות העצים נגועים בפטרייה נעשה כל הזמן באותה חלקה ולכן הירידה בצפיפות נבעה מהדילול הספונטני כפי שהיא קורית בכל יחידת צומח של מעוצים. עובדה זו הוכחה חד-משמעית, כאשר מדדו את בנק הזרעים באותן חלקות וראו כי זה כמות הזרעים ליחידת שטח יציבה, ואף עולה למרות פעילות הפטרייה. בנוסף הראה אותו חוקר כי פטריית החלדון יוצרת עקה פיזיולוגית על עצי שיטה כחלחלה שהופכים לרגישים יותר ליובש, אך מסתבר שאותה פטרייה נכנסת לתרדמה, או מתה, דווקא במהלך העונה היבשה. ההשפעה העיקרית של הפטרייה הייתה בהורדת צפיפות הפילודים (עלים) של השיטים. כיוון שטיפול זה לבד אינו מאפשר להשיג ביעור שוחרר ב-2003 בדרום-אפריקה מין אוסטרלי של חדקונית (Melanterius compactus) שזחליה ניזונים מזרעי שיטה כחלחלה לפני הבשלתם, בעודם בתרמילים על העצים. צעד זה צפוי היה לשפר את יעילותו של הטיפול הביולוגי. מאחר ששיעור הנביטה של שיטה כחלחלה בדרום אפריקה הוא 2.3%, החדקונית צריכה לפגוע ב-97.7% מכלל הזרעים כדי להיות יעילה. באופן לא מפתיע, גם שיטת טיפול ביולוגי זה לא הביאה לתוצאות שקיוו להן. שיעור הנביטה של שיטה כחלחלה בישראל זהה או אף נמוך יותר. בשנים האחרונות חוזרים לשקול את הטיפול הכימי בשיטה כחלחלה, גם בדרום אפריקה. בינתיים גילו כי פטריית החלדון יוצרת רשתות מזון מורכבות וחדשות במערכת האקולוגית המקומית.

עקב פיתוח שיטת הטיפול חתך-זילוף, עם aminopyralid שצפוי לקבל רישוי בחודשים הקרובים, ניתן להיערך לאסטרטגיה חדשה של טיפול בשיטה כחלחלה בישראל, בקנה מידה גדול, תחילה בבתי גידול לחים בשטחים מוגנים, בשטחים פתוחים, וגם לאורך תשתיות.

שיטה כחלחלה פולשת בצ'ילה, בספרד, בפורטוגל, בקפריסין ובעיקר בדרום-אפריקה. שם פלש העץ על פני 18 מיליון דונם, כיסה לחלוטין עשרות אלפי דונמים ובפרט בחבל הכף .יש לציין כי העץ נמצא בצפון אפריקה כבר 100 שנה ולא פולש באזור זה, ככל נראה בשל תנאי האקלים היבשים מדי.