שיטה מחטנית

Acacia sclerosperma

שיח גדול או עץ קטן, גובהו עד 4 מ', ירוק-עד. הענפים מסתעפים בבסיס הגזע ויוצרים מבנה עגול וצפוף. הגזע חלק, בצבע אפור בהיר. כמו אצל רוב השיטים האוסטרליות ה'עלים' הם פילודים, כלומר פטוטרות העלה שהתרחבו ומתפקדות כעלים. הפילודים צרים, ארוכים, ישרים וזקופים; סביר להניח שבשל כך ניתן לה השם העברי 'שיטה מחטנית', למרות שהפילודים אינם מחטים; אורכם 3-14 ס"מ, רוחבם 3-17 מ"מ. הפילודים חלקים ובצבע ירוק, עד כחלחל. התפרחות מורכבות ממכבד באורך עד 3 ס"מ הנושא 5-2 קרקפות כדוריות בצבע צהוב בוהק. כל אחת מהן מורכבת מ-15-25 פרחים זעירים. התרמילים באורך 12-6 ס"מ וברוחב 2-1 ס"מ, כפופים, מוצרים מאוד בין הזרעים הבולטים, ובצבע חום בהיר. כל תרמיל מכיל 5-6 זרעים שחורים, בצורה כדורית, באורך 10-7 מ"מ. בבסיס כל זרע גופיף אדום, רך, עשיר בחלבונים, המושך נמלים אשר מפיצות את הזרעים. הפריחה בין חודש מרץ לחודש למאי.

אזור תפוצתה הטבעי נרחב ומשתרע במחוזות Pilbara ו-Midwest שבמערב אוסטרליה המתאפיינים באקלים צחיח וצחיח למחצה.

הובאה לישראל לצורך ייעור, בפרט באזור צפון הנגב. שימשה גם כצמח נוי וניטעה נקודתית בצדי דרכים בכמה מקומות בחבל הים תיכוני. אין מידע מתי הובאה לארץ.

לא נערכו מחקרים על תכונותיה של שיטה מחטנית ולכן המידע הקיים לגביה מצומצם ביותר. מדובר במין בעל יכולת התחדשות גבוהה, המסוגל לצמוח ולהתבסס באזורים צחיחים למחצה, עד קו גשם 200 מ"מ ואף פחות אם הוא גדל בנחלי אכזב. העומדים ששיטה מחטנית יוצרת יכולים להיות צפופים מאוד ובשל צורת העץ שיעור הכיסוי של עומדים שלה גבוה. קצב הגידול של שיטה מחטנית בארץ מהיר למדי - פרטים שהתחדשו לאחר כריתה בבית גידול יובשני בצפון הנגב הגיעו תוך 5 שנים לגובה של 2.5 עד 3 מ'. לא קיים מידע לגבי משך חיוניות הזרעים. כמו כן, לא ידוע על יחסי גומלין אפשריים עם מינים אחרים. מחקרים עתידים ישפכו אור על תכונותיה של מין זה.

כפי שצוין במהדורה הראשונה של ספר זה, שיטה מחטנית הייתה חשודה אז כמין פולש אך לא נאספו אז מספיק תצפיות כדי לדרג אותה באחת משלוש הקטגוריות הבסיסיות של התפשטות צמח זר (מזדמן, מאוזרח או פולש). כיום ניתן לקבוע שהיא יצרה מוקדים רבים, מורכבים מעשרות ואף מאות פרטים היוצרים זרעים והמפיצים את עצמם. מוקדים אלו נצפו הן בחבל הים תיכוני של ישראל, למשל באזור הר תבור, בצפון מערב הכנרת (צומת כחל), בגבעות שמצפון מזרח לבאר שבע, בנחל כורכר ובנקודות נוספות מדרום לבאר שבע. על פי מר צביקה אבני, לשעבר ראש אגף הייעור בקק"ל, הוחלט להפסיק לטעת שיטה מחטנית כבר באמצע שנות ה-1990 בשל דפוס ההתפשטות שלה. לאור אופי המוקדים שנצפו בשטח, מיקומם והמרחק הרב של הפרטים ממקורות הזרעים, ניתן להגדירה כמין פולש, אך היקף השטחים הנגועים עדיין קטן בהשוואה לשיטים האוסטרליות הפולשות האחרות. נדרש מעקב קבוע לאתר מוקדים שהתבססו באזורים השונים בארץ.

בתי גידול יבשים ומופרים בחבל הים תיכוני, כגון צדי דרכים ושטחים פתוחים סמוכים עם צמחייה נמוכה; ערוצי נחלי אכזב לא מופרים באזור הצחיח.

עיקר השפעת העומדים של שיטה מחטנית בדחיקת מינים מקומיים בעקבות הצללה. הכיסוי הנוצר על ידיה צפוף מאוד וסביר להניח שמינים מקומיים יידחקו לחלוטין מהמרחבים בהם היא השתלטה. תופעה זו צפויה להיות משמעותית יותר בערוצי נחלי אכזב. נדרשים סקרי שדה שיטתיים כדי לנסות לכמת את מידת ההשפעה של צמח זה על המינים המקומיים ועל המערכות האקולוגיות, בפרט לאורך נחלים בנגב.

מחקר של עודד כהן ואחרים ב-2008 הראה כי חיטוי סולרי יעיל מאוד להפחתת בנק הזרעים של היטה מחטנית. מלבד מידע זה לא קיימים דוחות על תוצאות ניסויים להדברתה. לאור יכולתה להתחדש לאחר כריתה, סביר להניח שידרש טיפול כימי ממוקד כדי לנטרל את העץ. סביר שקוטל העשבים אמינופירליד (Milestone©) מתאים לטיפול בשיטה מחטנית, לאור יעילותו נגד מיני שיטה אחרים. טיפול ביולוגי אינו רלוונטי למין זה בעתיד הנראה לעין.

לאור התקדימים עם מיני שיטה אוסטרליים אחרים בארץ, יש לפעול לביעור מין זה, תחילה בשטחים טבעיים. הגודל המוגבל של המוקדים, לפחות כרגע, עשוי להקל על ביעורם.

בדיקה מקיפה ומעמיקה של הספרות המקצועית מלמדת כי מין שיטה זה, בדומה לשיטת ויקטוריה, לא ידוע כפולש בעולם. לפי שעה שיטה מחטנית פולשת רק בישראל.