צחר כחלחל

Leucaena leucocephala

שיח גדול או עץ, המגיע לגובה 10-7 מ'. ירוק-עד באזור תפוצתו הטבעי, אך נשיר מותנה במשך תקופה קצרה באזורים הקרירים בישראל. קליפת הגזע חומה אפרפרה עם סדקים רדודים לאורכה. העלים מורכבים ומנוצים פעמיים ל-9-4 זוגות סעיפים הנושאים כל אחד 21-13 זוגות עלעלים מוארכים דמוי מרית. אורכם 21-9 מ"מ ורוחבם 4.5-2 מ"מ. הפרחים לבנים, ערוכים בקרקפות כדוריות, בקבוצות של 2 עד 6 תפרחות בקוטר 21-12 מ"מ. בכל אחת 180-100 פרחים זעירים. עוקץ התפרחת באורך 3.8-2.5 ס"מ. התרמילים ירוקים ומשחימים כאשר הם בשלים. אורך התרמילים 19-9 ס"מ ורוחבם 21-13 מ"מ. התרמילים ישרים, שטוחים, ומעט פחוסים בין הזרעים הבולטים. הם גדלים בקבוצות של 3 עד 20, לעיתים יותר. כל תרמיל מכיל 25-15 זרעים באורך 5.6-4.5 מ"מ וברוחב 3-1.5 מ"מ; הזרעים אובליים, בצבע חום כהה. פורח באביב ובקיץ ולקראת סוף אוגוסט ספטמבר הפרטים נושאים כמויות גדולות מאוד של פירות.

אזור תפוצתו הטבעי משתרע בדרום מקסיקו, מדרום וממערב לאזור וראקרוס עד חצי האי יוקטן, כולל מדינת בליז.

צחר כחלחל הובא לישראל כדי לשמש צמח נוי והוא שכיח בגינות ובפרקים עירוניים. לא ידוע בוודאות מתי בדיוק הוכנס לישראל, אך אי אזכורו במדריכי צמחי נוי עד לסוף שנות ה-1970 מרמז שהצמח ניטע בגינות בשלב מאוחר יחסית. בשנות ה-1980 נערכו ניסיונות איקלום בנחל סכר, כדי שישמש צמח מספוא. מתחילת שנות ה-2010 הצמח ניטע בפרויקטים של 'יערות מאכל' בישראל.

צחר כחלחל בעל גמישות אקולוגית גדולה מאוד- נרשם כפולש ביותר מ-10 אזורים אקלימים שונים בעולם, תכונה המשותפת ל-1% בלבד ממיני העצים והשיחים הפולשים בעולם. גדל בכל האזור הטרופי וכן באזורים ים תיכוניים בעלי עונה יבשה ארוכה ובאזורים צחיחים למחצה, עד לקו גשם 200 מ"מ. עמיד בטמפרטורות גבוהות עד 48oC ורגיש לטמפרטורות נמוכות. הוא משיר את עליו בקרה וחלקו העל אדמתי של הצמח עלול למות עקב קיפאון. גם בתנאים אלו הפרטים אינם מתים ומתחדשים ממערכת השורשים. השורשים מתאפיינים ביכולת חדירה לעומק רב כבר בשלבים הראשונים לצימוח. צומח היטב על קרקעות שהתפתחו על סלע גיר או קרטון. קרקעות בעלותpH<5 וקרקעות מלוחות אינן מתאימות לו. גדל גם בצל, תכונה המגבירה את התחרותיות שלו מול מינים אחרים. יכולת ההתחדשות לאחר כריתה, רעייה או שריפה גבוהה מאוד וקצב הצימוח מהיר. פרטים בני שנה בלבד יכולים להתחיל ליצור פירות וליצור סביבם בנק זרעים של 5,500 זרעים/מ"ר/שנה. הזרעים מופצים בעיקר בכוח המשיכה ובמי נגר. חיוניות הזרעים בינונית ונמשכת בין שנה ל-5 שנים. מחקרים הראו כי לצחר כחלחל יש תכונות אללופטיות.

בעשור האחרון מוכר כמטרד בגינות. בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בדיווחים על ריבוי מוקדים שלו בחלקים שונים של הארץ. סקר ראשון אשר טרם הסתיים, מראה כי נמצאו מוקדים בבקעת הירדן, בהרי ירושלים, במישור החוף, ברמות מנשה, בעמק יזרעאל וסביב הכנרת. בשלב זה, בתי הגידול הנגועים הם בעיקר שטחים מופרים, לרוב צדי כבישים ומחצבות. ריבוי המוקדים שנצפו לאחרונה לאורך דרכים מצביע על יכולת התפשטות מהירה וקיים חשש כי הצמח נמצא לקראת סוף השלב האיטי להתפשטותו, ולכן צפויה עלייה בקצב התפשטותו בשנים הבאות. על פי תכונות העץ, ולפי דפוס התפשטותו לאחרונה, ניתן להניח כי בתי גידול רבים, כולל ערוצי נחלים, עלולים להיפגע ויש להיערך בהקדם למניעת התבססותו ויצירת עומדים צפופים של צמח זה בארץ. כיוון שהתפשטותו חדשה בישראל (פחות מ-10 שנים), טרם ניתן לדרגו כמין 'פולש'. בשלב זה הוא מוגדר מין זר 'מאוזרח' בישראל. צחר כחלחל נכלל ברשימת צמחי הנוי הלא רצויים בישראל שהוצאה ב-2013.

בתי גידול מגוונים, טבעיים ומופרים בחבל הים תיכוני ובחבל הצחיח למחצה. למין זה פוטנציאל פלישה גבוה מאוד בארץ, למעט באזור הצחיח.

עיקר השפעתו הוא בדחיקת מינים מקומיים שאינם יכולים לשרוד במקומות נגועים. מחקרים שונים מדדו והראו כי קיימת ירידה בעושר הביולוגי במקומות בהם צחר כחלחל יוצר עומדים צפופים. חשוב לציין כי יכולתו לצמוח בצל מינים אחרים מעניקה לו יתרון רב על המינים המקומיים העלולים להידחק על ידיו כאשר פרטיו יוצרים להם בעצמם תנאים מוצלים. מידת השפעת המימוסין (חומצת אמינו) הנמצאת בעליו מוזכרת כחומר רעיל למיני צמחים הסובבים אותו לא נחקרה בבתי גידול נגועים. המימוסין רעיל לאוכלי עשב שאינם מעלי גירה. שינוי במשטר השריפות באזורים נגועים היא השלכה אפשרית נוספת להשתלטותו. יחסי גומלין עם מינים פולשים אחרים טרם נחקרו.

בשל יכולתו להתחדש מהר מאוד לאחר כריתה אין אפשרות טיפול באמצעים פיזיים או מכאניים. על פי ניסיונות הטיפול שנעשו בהוואי, ריסוס בגרלון יעיל על עלוות פרטים צעירים מאוד. ניסוי שנערך לאחרונה בארץ, הראה כי טיפול בחתך והתזה עם אמינופירליד (Milestone©) יעיל מאוד, ומביא ל-100% תמותה. גלייפוזט (RoundUp©) ואימזפיר (שוטגן©) אינם יעילים נגד מין זה. טיפול ביולוגי נוסה ב-1999 בדרום אפריקה עם שחרור חיפושית הניזונה מזרעים (Acanthoscelides macrophthalmus). כעבור 13 שנה נקבע כי הטיפול לא היה יעיל מספיק, ככל הנראה עקב שיעור תמותה גבוה של ביצי החיפושית.

לאור פוטנציאל הפלישה והנזקים של צחר כחלחל, נדרשת באופן מידי תכנית לאומית לעצירת התפשטות וביעור צחר כחלחל מהארץ, כולל הטלת איסור מכירה ושתילה שלו. אי ביצוע תכנית פעולה ארצית תוך שנתיים, יביא לאבדן שליטה על ההתפשטות של צמח זה.

צחר כחלחל פולש במדינות רבות באסיה הטרופית, ביניהן תאילנד, אינדונזיה, הודו, הפיליפינים, האיים המלדיביים, וסרי-לנקה; באיי האוקיאנוס ההודי כגון איי סיישל, ראוניון, ומאוריציוס; ובמדינות באפריקה הטרופית כגון קניה, טנזניה, וגאנה. הוא הוגדר צמח פולש משנה סביבה בדרום-אפריקה, בה הוא פולש באזור המזרחי. פולש גם בפלורידה, בטקסס, בברזיל ובכמעט כל האיים באוקיאנוס השקט, ביניהם הוואי. פולש גם באוסטרליה, בעיקר בצפונה ובצפון מזרח קווינזלנד. ב-2003 דווח על מוקדים שלו בדרום-מזרח ספרד. פולש גם במלטה ולאחרונה נצפה מתפשט גם בקפריסין. צחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם על פי ה-IUCN.