מעבר לתוכן העמוד

לכיד הנחלים
Xanthium strumarium

פולש

נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור
תאריך עדכון:

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
בינוני
נוכחי / פוטנציאלי
משמעותי
חמור

עשב רב-שנתי בגובה 30- . העלים דמוי משולש עם אונות לא אחידות ופטוטרת ארוכה (2-), מסורגים, אורכם 4-, והם מכוסים בשני הצדדים בשערות קצרות. לכיד הנחלים הוא צמח חד-מיני אך חד-ביתי, התפרחות הזכריות נפרדות מהתפרחות הנקביות אך נישאות על אותו פרט. הפרחים ירוקים וקטנים מאוד. התפרחות הזכריות ברוחב 5- וממוקמות מעל הנקביות, דמויות ביצה ברוחב 1.5-2 ס"מ. הפריחה נמשכת מחודש מאי עד אוקטובר, ושיאה בחודשים יולי אוגוסט. הפרי ביצי-מוארך, עד כ-, מכוסה שיכים מאונקלים ובקצהו העליון נושא שני זיפים, ישרים או מאונקלים. הפרי ירוק, ובהדרגה מצהיב והופך לחום. הפירות נישאים בקבוצות של עד כתריסר. כל פרי מכיל 2 זרעים בצבע חום או שחור.

מערב ארה"ב.

נאסף בישראל לראשונה ב-1921. הרקע לפלישתו לא ברור, אחת האפשרויות היא שזרעים הובאו מעורבים בתוך זרעים המיועדים לחקלאות. מקור אפשרי נוסף הוא הגעת פירות של לכיד בתוך צמר של כבשים שהובאו מאוסטרליה או מארה"ב.

לכיד הנחלים גדל בבתי גידול לחים ובפרט על גדות נחלים וגופי מים אחרים. יש לו מערכת שורשים מפותחת מאוד וקצב צימוח מהיר. שתי תכונות אלו מעלות את תחרותיות הצמח. לכיד הנחלים יוצר זרעים בשלב מוקדם מאוד כאשר גובהו ס"מ אחדים. ההפצה נעשית באמצעות בעלי חיים הנושאים על פרוותם את הפירות. בנוסף, כיסי אוויר בפירות מאפשרים להם לצוף על פני המים עד חודש ימים וכך לפלוש מהר לאורך נחלים (קצב הפלישה יכול להגיע ל- תוך 5 שנים). משני הזרעים שבכל פרי נובט התחתון באביב או בקיץ שלאחר היווצרות הפרי, בעוד שהעליון נשאר בתרדמה במשך 2-3 שנים ולעיתים יותר.

גדל בגדות נחלים ובבריכות חורף בכל החבל הים תיכוני וגם בנחלי מדבר יהודה. נפוץ במיוחד לאורך נחלים מזוהמים, כגון הנחלים לכיש, אלכסנדר ואיילון. פלש גם לשמורות נחל אוג ונחל פרת. באזור אצבע הגליל והכנרת לכיד הנחלים פולש בשמורות החולה, הבטיחה ונחל תבור. אוכלוסיות אחרות קיימות במישור החוף, למשל בשמורות טבע עין אפק, עין נימפית, כרי נעמן, אחו בנימינה, ברכת יער, ביצת פולג ובריכת זמורות. התקבלו גם דיווחים על מוקדים בערוצים של המכתש הגדול.

בתי גידול לחים עם הצפה עונתית בחבל הים תיכוני בפרט, אך לא רק, לאורך גופי מים מזוהמים.

לכיד הנחלים יכול ליצור עומדים צפופים, עד 30 פרטים למטר מרובע, הדוחקים את המינים המקומיים הגדלים בגדות נחלים ועל שפת מקווי מים. יתכן שיש לו תכונות אללופטיות אך דבר זה טרם נחקר.

במוקדים הקטנים עדיף לבצע עקירה ידנית. טיפול כימי ב-imazapyr או aminopyralid יעיל ומתאים לבתי גידול לחים. השימוש ב-aminopyralid עדיף, כיוון שלעומת imazapyr הינו סלקטיבי ויפגע פחות בדגניים בסביבת הלכיד ולא ייצור שטח חשוף למשך תקופה ארוכה. הטיפול בשריפה יעיל אם טמפרטורת האש גבוהה. ניסיונות בטיפול ביולוגי החלו כבר בשנות ה-1930 באוסטרליה וב-1951 באיי פיג'י עם מין של זבוב (Euaresta aequalis) אך ללא הצלחה. טיפול באוסטרליה עם עש עפצים (Epiblema strenuara) ב-1984 וב-2002 בפפואה לא הביא לדיכוי משמעותי של הצמח. ב-1974 נעשה שימוש במין של פטריית חילדון (Puccinia xanthii) אשר הביאה לדיכוי הפלישה בכל אזור תפוצת הצמח באוסטרליה וצמצמה באופן ניכר את הפלישה במזרח אוסטרליה. בתחילת שנות ה-2000 התקבלו דיווחים על תצפיות בפטרייה על גידולים חקלאיים של חמניות. לא ברור אם נגרם להם נזק.

לאור היקף הפלישה בארץ ומהירות ההפצה של הצמח, מומלץ להתמקד במוקדים החדשים והקטנים המופיעים בשטחים מוגנים ולאורך נחלים.

לכיד הנחלים נחשב כצמח פולש בעייתי במיוחד ב-28 מדינות בעולם, ביניהן אוסטרליה, דרום אפריקה, הודו, סין, יפן, קוריאה, דרום-מזרח ארה"ב, הוואי ומדינות אגן הים התיכון.

נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

טיונית החולות
פרתניון אפיל
כנפון זהוב
קייצת מלבינה