אבוטילון הודי
Abutilon indicum
מבוסס על:
שיח בגובה 1-2 מ' בעל גבעולים רבים זקופים ומסועפים. הגבעולים בעלי שערות מפושקות וארוכות. לעלים פטוטרת ארוכה עם עלי לוואי מחודדים בבסיסה. אורך העלים 5-10 ס"מ ורוחבם 4-8 ס"מ; טרף העלה ביצני-לבוב, קצהו ארוך ומחודד (לשאר מיני האבוטילון בארץ עלה פחות צר ופחות מחודד); שולי העלה בעלי שינון קטן מחודד או מעוגל, ובלתי סדיר; העלה שעיר, צידו התחתון בהיר יותר. עוקצי הפרחים ארוכים באופן ניכר מפטוטרות העלים. הפרחים ערוכים בחיקי העלים, לעיתים קרובות מופיעים על ענפים צעירים. אורך גביע הפרח עד 8 מ"מ, צורתו פעמונית או דמוית ספל, ואונותיו מתפשקות לאחר הפריחה. בניגוד לסוגים אחרים במשפחת החלמיתיים, לפרח אין גביעון. הכותרת צהובה, כפולה באורכה מהגביע; עלי הכותרת חוברים בבסיס לצינור האבקנים הבולט במרכז הפרח ונושא אבקנים רבים; צורתם ביצה הפוכה. הפרי גלילני קטוע, דומה לעוגה עגולה ומכיל 8-10 פרודות (או יותר) הנפתחות לאורך ומכילות כל אחת 2-3 זרעים; קצה הפרודה בעל שתי תוספות מחודדות, האחת פונה פנימה והשנייה החוצה, החיצונית מתחלקת לשתיים בשלב ההפצה. הזרעים דמויי כליה, אורכם כ-1 מ"מ והם מגובששים במקצת.
הפריחה בחודשים מרס-מאי.
לצמח שימושים רבים ברפואה העממית.
גדל כיום בארבע גלילות – הבקעה, מדבר יהודה ים המלח ונגב דרומי בשבעה אתרים, אך לפי הערכה ישנם עשרה. בבקעה נצפה בג'יפטליק וליד עוג'ה; במדבר יהודה הצפוני ידועים כיום שני אתרים – ואדי קלט (משם מרבית התצפיות) וליד קרנטל. גדל בעבר בסלעים מעל נעמי (=נעמה) בבקעה. בנגב הדרומי הוא מצוי בשני אתרים בנחל מרזבה ונכחד מנחל צין. בגלילת ים המלח ידוע מקניונים סלעיים היורדים אל קומראן ועין פשחה. בעבר נאסף גם בעין גדי, אך מיכאל בלכר מדווח שהצמח לא נאסף ולא נצפה באזור עין גדי בשנים 1992-2010.
בארץ גדל בכיסי סלע במצוקי מדרגות, טרשים ומדרונות סלעיים בתוך קניונים במדבר קיצוני חם לאורך בקע ים-המלח. בעולם מוכר בעיקר מבתי-גידול מופרים.
בסוג אבוטילון כ-150 מינים הנפוצים באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. טווח צורות החיים בסוג נע מחד-שנתיים ועד לשיחים ועצים נמוכים. הסוג מאופיין בגביע בן חמישה עלים ובהעדר גביעון האופייני לסוגים אחרים במשפחת החלמיתיים כמו חוטמית, חלמית ומעוג. כמה ממיני אבוטילון, ביניהם אבוטילון הודי, הם צמחים פולשים וגורמים לנזקים סביבתיים ובמיוחד לחקלאות באזורים חמימים נרחבים, במיוחד בשטחי חקלאות המושקים בקיץ או באזורים עם גשמי קיץ. בארץ מוכרים ארבעה מינים בסוג. שלושה מהם הם מקומיים הנפוצים במקוטע לאורך בקע הירדן (א. השיח, א. קהה וא. הודי) והרביעי (א. תאופרסטוס) הוא מין גר אמריקאי. מיני האבוטילון המקומיים הם שיחים רב-שנתיים ואילו א. תאופרסטוס הוא חד-שנתי. אבוטילון השיח הוא הנפוץ מבין מיני האבוטילון בבקע הירדן. זהו שיח נמוך בעל נוף דליל ומכסיף במקצת; העלים מכוסים בשערות הדוקות, קטיפתיים למגע. אבוטילון קהה נפוץ בשולי מעיינות, וכיום בעיקר בשטחי חקלאות מושקית וגינות באזור ים המלח והבקעה התחתונה. מין נוסף, אבוטילון לביד, מופיע בפלורה ובמגדירים, הוא מאופיין בראש פרודה מעוגל המקנה לכל הפרי מראה מעוגל, הצמח מוכר באזורנו רק בצד הירדני של כיכר ים המלח והבקעה התחתונה ולא נמצא בישראל עד כה.
כיום הצמח גדל באתרים בודדים ומקוטעים בשלוש גלילות, ונראה שיש ירידה מתמשכת במספר האתרים. הצמח מוגן בתחומי שמורות נחל פרת ומצוק הצינים. כנראה שאינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.
יש לקיים סקרים בבקעה ובגלילות המדבריות כדי לעדכן מידע על מספרי האתרים וגדלי אוכלוסיות. מומלץ לאקלם ולגדל את הצמח בעין גדי, שם גדל בעבר.
מין רחב תפוצה הנפוץ באפריקה הטרופית, דרום אסיה (באזורים טרופיים ואף ממוזגים) ובצפון אוסטרליה. באזורים נרחבים טרופיים, כמו באיי האוקיינוס השקט, הוא צמח גר-פולש.
שיח נדיר של שולי מעיינות וערוצים באזורים החמים של הארץ. מצוי בארץ בשוליים הצפוניים של תפוצתו הגיאוגרפית. שכיחותו נמצאת כנראה במגמת ירידה.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Indian Mallow, Indian Abutilon |
| שם ערבי | קרקדאן (הינדי) |
| משפחה | חלמיתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | עין מבוע בואדי קלט |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
