בן-חיטת ווילוב
Aegilops vavilovii
מבוסס על:
צמח חד-שנתי שגובהו 25-60 ס"מ. הגבעולים זקופים, מתפצלים רק בבסיס הצמח, נושאים שיבולת מוארכת וצרה. השיבולת בנויה ממספר שיבוליות המהודקות לציר הגבעול המרכזי. כל שיבולית כוללת מספר פרחים, ובולטים ממנה מספר מלענים. בבן-חיטה מעובה רוב השיבוליות אינן נושאות מלענים, פרט לשיבולית העליונה. השיבולת מכוסה שערות מהודקות וצפופות, אורכה 6-11 ס"מ בלי זוג המלענים המוארכים שבראשה. אורך זוג המלענים העליון 6-10 ס"מ. בשיבולת 7-11 שיבוליות. כל שיבולית בת 4-6 פרחים, אורכה 11-15 מ"מ. השיבוליות הצדדיות חסרות מלענים. בבסיס השיבולת יש רק שיבולית עקרה אחת. בגלומות 7-10 עורקים, אורכן 5-7 מ"מ. גלומות השיבוליות הצדדיות קטועות, שעירות וחסרות עורק בולט. השיבולת מתפרקת לעת ההבשלה לשיבוליות נפרדות, כל אחת עם פרק הציר שנשא אותה.
הסוג בן-חיטה חשוב בשל קירבתו הגנטית הרבה לחיטת הלחם. כיום מתבצעים מחקרים רבים במטרה להגדיל את המגוון הגנטי של חיטת הלחם על ידי העברת גנים ממיני בר (חיטת הבר ומיני בן-חיטה) אליה, ובכך להקנות לה עמידויות בפני מזיקים ופגעים ולשפר את איכותה, טעמה, ערכה המזוני ורמת יבוליה. לשימור הגנוטיפים והמגוון של המינים הרבים של בן-חיטה בישראל (13 מינים) יש חשיבות רבה בפוטנציאל השבחת החיטה בעתיד.
בפלורה פלשתינה נתון המין רק מהרי יהודה (ירושלים), מהנגב המערבי ומהר הנגב - בירושלים נאסף המין רק פעם אחת, בזכרון משה בשנת 1924 על-ידי מיכאל זהרי. בהר הנגב נאסף הצמח לפחות בשני אתרים - ב-1964 בצד הדרך מעבדת למצפה רמון ברום 800 מטר. אתר שני ידוע בנחל ניצנה עליון, 2 ק"מ מזרחית לבורות לוץ. באתר זה נצפתה אוכלוסייה קבועה מדי שנה (תצפית אחרונה באביב-2005). אתר נוסף נמצא סמוך לבורות לוץ בשנת 2005 (איתן מלאת). בשנת 2020 תועדו מעל עשרה אתרים לאורך כביש 171 בהר הנגב.
כתמי לס בבסיס מדרונות ובערוצי נחלים בהר הנגב, באזורי סְפָר רם ובשדרת ההר של הרי-יהודה.
בסוג בן-חיטה כ-25 מינים חד-שנתיים הנפוצים סביב אגן הים התיכון ובמערב אסיה. סוג זה קרוב מאוד לסוג חיטה (Triticum), שניהם משתייכים לשבט Triticeae במשפחת הדגניים, וידועות הכלאות ספונטניות ביניהם. הסוג בן-חיטה מאופיין בפרחים המאורגנים בשיבוליות היושבות לאורך הגבעול בשיבולת צפופה, ובגלומות מעוגלות, לא סימטריות. בסוג חיטה השיבוליות אינן שעירות בבסיס, ולעתים אינן מתפרקות. בישראל גדלים 13 מינים שונים בסוג בן-חיטה, והם מהווים כמחצית מכלל המינים בסוג.
הסיסטמטיקה של מיני בן-חיטה קשה ומעניינת. בגלל הקרבה לחיטה מושקעים מאמצי מחקר רבים באיסוף ובירור גנטי-טקסונומי של מיני הסוג, דבר הגורם בין היתר למחלוקות בין חוקרים שונים המגבשים דעות שונות על החלוקה הטקסונומית של המינים ועל תפוצתם הגיאוגרפית. בן-חיטה מעובה שייך לקבוצת הגנום DMS, אשר נמנים עליה בלבנט גם בן-חיטה סירסי ובן-חיטה סורי. בפלורה פלשתינה (1986) הוגדרו כל האוכלוסיות מישראל וירדן כבן-חיטה מעובה, אך אצל דנין (Danin, 2004) מוגדרות האוכלוסיות בישראל (מירושלים ומהר הנגב) כבן-חיטה ואווילוב (A.vlovi), אשר נחשב לפנים תת-מין של בן-חיטה מעובה. מירדן נותן דנין גם את בן-חיטה ואווילוב וגם את בן-חיטה מעובה (על פי המונוגרף van Slagen, 1994) אולם חוקרים אחרים חושבים שבן-חיטה ואווילוב הוא שם נרדף לבן-חיטה סורי, ולפיכך מציינים מירדן את בן-חיטה סורי. התמונה מסתבכת כאשר בתוך אוכלוסיות של בן-חיטה סורי מוצאים "פרטי רעב" המוגדרים כבן-חיטה סירס השייך לסקציה קרובה של בן-חיטה אריכא. אנו נלך בעקבות פלורה פלשתינה, ולא נשנה את השם המדעי של הצמח, אך נשתדל לפעול לשימור האוכלוסיות הנדירוּת שיש להן חשיבות רבה בשמירת טבע וקיום בנק גנוטיפים להשבחת החיטה בעתיד.
סימון השטח ליד בורות לוץ וניטור האוכלוסייה פעמיים בשנה, וויסות לחץ הרעייה במקום.
מערב אסיה - ישראל, ירדן, עירק, איראן, טורקיה, טרנס-קווקז, אפגניסטן ומרכז אסיה.
דגן חד-שנתי זקוף הגדל בקרקעות לס בערבות גבוהות. בארצות אחרות בלבנט המין איננו כה נדיר. האוכלוסייה בירושלים נכחדה בהר הנגב המין מופיע בעשרות אתרים בשנים גשומות. מין נדיר ביותר בישראל אשר יש לו חשיבות גדולה כמקור גנומי פוטנציאלי להשבחת החיטה. ב-2020 בעקבות תיעוד אתרים רבים ירדה נדירות המין והוחלט להוריד את מעמדו מרשימת הצמחים בסכנת הכחדה לרשימת המינים על סף איום.
קושניר,א. ומילאת, א. מידע בע"פ.
Slagen-van,F.1994, Wild wheats: A monograph of Aegilops and Amblyopyrum. Wageningen Agric. Univ. Papers 7-97.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | דוסר רחאל |
| משפחה | דגניים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | סְפָר גבוה |
| כורוטיפ | איראנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל-ניצנה עליון בשמורת רָמון |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
1
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
