כף-צפרדע לחכית
Alisma plantago-aquatica
מבוסס על:
צמח שגובהו 40-100 ס"מ, היוצא מתוך קנה-שורש רב-שנתי, הנתון בתוך קרקע ביצתית לחה. חלקו התחתון של הצמח טבול בתוך המים, ובולטים מהם לרוב רק טרפי העלים והתפרחות. העלים גדולים מאוד (אורכם 8-13 ס"מ ורוחבם 3-7 ס"מ), מרוכזים בשושנת ועולים מבסיס הצמח בעזרת התארכות הפטוטרת. טרף העלה דק וכמעט שקוף בעלים הטבולים, אך גלדני וקשה בעלים המזדקרים מעל המים. בסיס הטרף יתדי או דמוי לב, לעומת כף-צפרדע איזמלנית, שבסיס הטרף שלה צר וארוך. התפרחת מכבד עשוי דורים-דורים, נישאת על גבעול גבוה חסר עלים. לפרח שלושה עלי גביע, שלושה עלי כותרת לבנים עם צבע צהוב בבסיסם. עלי הגביע והכותרת מופרדים ופתוחים לרווחה. אבקנים 6, ומספר עמודי העלי 15-17. קוטר הפרח 8 מ"מ, לעומת 10 מ"מ בכף-צפרדע איזמלנית. לכל שחלה ביצית אחת. עמודי העלי מאוחים בבסיסם ויוצרים בהבשלה פרי מקובץ שאינו נפתח.
פורח מאפריל עד נובמבר. הפרח פתוח יום אחד.
כף-צפרדע לחכית גדלה כיום רק בעמק דן אשר בצפון עמק החוּלה, וגם בעבר הייתה תפוצתה רק בגלילת החוּלה. גדלה כיום במעיינות הנוחיילה – עין באריד ועין דיב, ובפלגים (כיום תעלות מלאכותיות) היוצאים מהם ונאספים בתעלת הנוחיילה מצפון לתל דן. כמו כן נצפתה ב-1987 בשמורת תל-דן, אך הייתה חסרה שם בשנים 1972-1973 (שמידע ולב-ארי 1974). יריב עברי (1968) מצא אותה בעין-קיניה ברום 730 מטר למרגלות החרמון, אך היא נכחדה משם בשנת 1987 עם תפיסת המעיין. מיכה לבנה מצא אוכלוסיה קטנה בפלג של נחל חרמון ברמת הבאניאס.
לפני ייבוש החוּלה היו באזור אתרים נוספים של כף-צפרדע לחכית: ברכת צלחיה ליד כפר-בלום, נחל עינן (מלחה) בשולי החוּלה המערביים. איסופים אלה, שנעשו בשנות 1941-1952, מעידים כי המין היה כנראה שכיח בשולי ביצת החוּלה.
גדל בביצות, בריכות ונחלים עם מים צלולים קרים ורדודים, הן במים עומדים והן במים זורמים לאיטם.
הסוג כולל תשעה מינים, הנפוצים באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני. לכולם קני-שורש עבים, ועליהם טבולים בבסיסם במים. הנביטה חלה כאשר פני המים יורדים; על כן נוצרים העומדים שבתוך המים מהתפשטות וגטטיבית משולי הבריכה ו/או מהתבססות נדירה על ידי נביטת זרעים כאשר הבריכה מתייבשת.
במזרח התיכון יש שלושה מינים, שלושתם גדלים בישראל. כף-צפרדע איזמלנית היא המין השכיח ביותר בישראל מבין שלושת המינים, אולם גם באוכלוסיות מין זה ניכרת הפחתה מדאיגה. ישנה חפיפה רבה בין תפוצת כף צפרדע לחכית וכף צפרדע אזמלנית, אך כף-צפרדע אזמלנית רגישה יותר לקור, ולכן אין היא גדלה בצפון אירופה, והיא שכיחה יותר בארצות הים התיכון.
הפרח הקטן מותאם כנראה גם להאבקה עצמית, גם להאבקת רוח, ובעיקר להאבקת חרקים (עברי 1988). האבקה הדדית בין כף-צפרדע לחכית לבין כף צפרדע איזמלנית מצטמצמת בשל שעות פריחה שונות ביום (זמן הפריחה של כף-צפרדע אזמלנית מקדים בכשעתיים את זה של כף-צפרדע לחכית). המאביקים הם דבורי-דבש, דבורי בר קטנות, זבובים וחיפושיות.
* צמח נדיר ביותר, הגדל רק בארבעה אתרים, כולם צמודים זה לזה בעמק דן בצפון בקעת החוּלה.
* אוכלוסיה גדולה בת מעל עשרות פרטים קיימת (נכון לקיץ 2004) רק בעין אל-באריד (עיינות נוחיילה). בשאר האתרים מספר הפרטים זעום.
* על אף שעיינות נוחיילה מוכרזים כשמורה מתנהל בה מרעה נמרץ, ובקיץ 2004 היו כל הצמחים אכולים ורמוסים עד היסוד, ללא אפשרות לפרוח וללבלב.
מומלץ לגדר, לנטר ולשמור באופן קפדני את אוכלוסיית עיינות נוחיילה. מומלץ להשיב את המין לחוּלה ולמעיינות סביבו, כמו נחל עינן.
תפוצתו כמעט קוסמופוליטית: בכל אירופה וארצות הים התיכון, ארצות הים השחור, צפון אמריקה; באסיה – הודו, פקיסטן, אפגניסטן, מרכז אסיה וכל אזור מערב סיביר ומזרחה; באפריקה – בארצות המגרב, אתיופיה, טנזניה ומצריים; במזרח התיכון גדל המין בדלתה של הנילוס במצריים, בישראל ובירדן (בגלעד נכחד כנראה), במערב סוריה-לבנון, ברוב גלילות טורקיה, בצפון אירן ובדרום עירק. בדורות האחרונים הובא הצמח לדרום-אמריקה, אוסטרליה, דרום-אפריקה, וניו-זילנד.
צמח טבול במים בחלקו התחתון, עם עלים יפהפיים ותפרחת גדולה וענפה. אטרקטיבי לפרות ומעט גם לאדם. צמח צפוני, הגדל רק בצפון עמק החוּלה. אוכלוסיותיו הצטמצמו מאוד מאז ייבוש החוּלה. ארבעת האתרים ששרדו צמודים זה לזה והאוכלוסייה היחידה הגדולה, בעיינות נוחיילה, סובלת מאוד מרעיית בקר ורמיסה.
עברי, י. 1988. כף-צפרדע בישראל. רתם 28: 51-60.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Common Water Plantain, European Water Plantain |
| שם ערבי | מיזמאר א-ראעי (ל-מאאי) |
| משפחה | כף-הצפרדע |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | רב-אזורי, מרכזו באירו-סיבירי |
| אתר מרכזי לשימור | מעיינות נוחיילה |
| נדירות |
1
4
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.8
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
