שום קולמן
Allium kollmannianum
מבוסס על:
גיאופיט בגובה 10-30 ס"מ. הבצל ביצני, אורכו כ-15 מ"מ, עטוף בקליפות חומות חיוורות, ארגמניות במקצת בעלות עורקים סיביים מקבילים. לצמח יש 3-4 עלים חוטיים, קרחיים-שעוותיים, המתייבשים עוד לפני עונת הפריחה שחלה בסוף מאי. הגבעול קרח, בקוטר כ-1 מ"מ ובראשו תפרחת דלילה בעלת 10-20 פרחים; המתחל אינו נפתח בחלק התחתון ועוטף את הפרחים התחתונים ובקצהו נחלק לשתי אונות. הפרחים מאורגנים כמעט בשני טורים ונוטים לצד אחד; הניצנים זקופים, הפרחים נוטים הצידה או למטה על עוקצים ארוכים ובלתי שווים, ולאחר הפריחה עוקצי הפרחים מזדקפים וחונטים פירות; אורך עוקצי הפרחים 1-5 ס"מ. עטיף הפרח דמוי כד או גלילני עד ביצני, אורכו כ-4 מ"מ; עלי העטיף מעוגלים בקצה או מחודדים במקצת, חומים במרכזם ובעלי שוליים בהירים-לבנבנים. האבקנים בולטים במקצת מהעטיף או כלולים בו. הפרי הוא הלקט בעל 3 קשוות, אורכו כ-3 מ"מ. שום האבקנים ושום ערבתי הם מינים דומים הגדלים ביחד עם שום קולמן, הם פורחים בצפון הנגב באפריל, לפני שום קולמן, ומאופיינים במתחל הנקרע לשניים עד לבסיס ובפרחים הנוטים לכל הצדדים.
הפריחה בסוף מאי.
הצמח נמצא עד כה בנגב הצפוני ובדרום מדבר
יהודה במעל 100 אתרים- במשולש אופקים, ירוחם וערד (וצפונה ממנה). אנו משערים שיש כ-120
אתרים. היות שהפריחה מתרחשת בעונה יבשה וחמה בנגב, בה יש מעט סקרים וטיולים, היה ידוע
בעבר רק משני אתרים- צפונית לבאר שבע ובדימונה. בסיור שערך בשנת 2012 החוקר הסיצילי
סלווטורה ברולו, שתאר את המין ומומחה לקבוצת שומים אלו, נמצאו אתרים רבים בין באר שבע
לערד. בסקר מינים נדירים שנערך ב-2014 נמצא המין בשבעה אתרים. בסקרים שערכו דר
בן-נתן וחבריו ב-2019-2016 נמצאו אתרים רבים צפונית לבאר שבע- באזור צומת גורל
ובתוך מתקן תש"ן כמו גם באזור אופקים, צפונית לערד ובנחל ממשית דרומית
לדימונה.
מישורי לס וחול במדבר באזור בו יורדת כמות משקעים ממוצעת שנתית של 100-200 מ"מ, בשליטה של יפרוק המדבר ובני שיח אחרים.
על הסוג – ראה שום סתווי, שום הפטמות. שום קולמן תואר כצמח חדש רק ב-1991, בצלים של צמח זה ושל מיני שום נוספים נאספו בארץ באביב 1989 על ידי משלחת איגוד OPTIMA של בוטנאים מאזור הים התיכון. הבצלים גודלו בגן הבוטני בקטניה (סיציליה) ושימשו למחקר קריולוגי (מספר ומבנה הכרומוזומים). מבין הצמחים לבלבו ופרחו צמחי שום שלא היו מוכרים לחוקרים והם כאמור תיארו אותם ב-1991 כמין חדש למדע הקרוי על שם ד"ר פניה קולמן ז"ל, מומחית בינלאומית לשומים מהאוניברסיטה העברית, אשר תרמה רבות לידע על מיני שום בארץ ובכל הים התיכון. הצמחים נאספו משלושה אתרים (Brullo et al., 1991). שום קולמן מיוחד במורפולוגיה ובקריולוגיה שלו ונבדל מאד משאר מיני השום, ועל כן תואר כמין חדש. מין זה מראה קרבה מסוימת לקבוצת המינים של שום קופן (Allium cupanii) מסקציה Brevispatha, המאופיינים בקליפות בצל מרושתות ובעלים שעירים (Brullo et al., 1991). לדעת אותם חוקרים, למרות ההבדלים בין שום קולמן לשום קופן וקרוביו, ניתן עדיין לשייך אותו לסקציה Brevispatha. במשך 16 שנים שום קולמן לא היה מוכר לבוטנאים הישראלים בשדה ואף הועלתה השערה כי הבצלים שלבלבו באיטליה היו צמחים מעוותים שגדלו בתנאים לא מדבריים ותוארו לשווא כמין חדש. בסוף מאי 2007 מצא עוז גולן שום בלתי מזוהה צפונית לבאר שבע, צורתו ועונת הפריחה המאוחרת שלו החשידו אותו כצמח חדש, בבדיקה ספרותית נמצא מיד כי זהו בדיוק הצמח שתואר כשום קולמן מהבצלים שנאספו ב-1989 בנגב, והוא אכן שונה משאר מיני השום בארץ.
* האתרים המוכרים בנגב התגלו רק בשני העשורים האחרונים ולכן אין מידע על מגמות שינוי בטווח שנים ארוך.
* באתר באר שבע נצפו בשנת הגילוי (2007) אלפי פרטים.
* התפשטות הבינוי והפיתוח של באר שבע כלפי צפון עלולה לגרום לאובדן בית הגידול ולהכחדת האוכלוסייה. *נראה כי רמיסת קרום הקרקע על ידי צאן ובקר עלולה לפגוע באוכלוסיות המין. * הצמח אינו מוגן בתחומי שמורת טבע.
* אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.
על פי המלצות הספר האדום (כרך ב',
2011), נערך סקר שדה מדוקדק במאי בנגב הצפוני באזורי הלס שמצפון לבאר שבע וממזרחה לכיוון
ערד ודימונה, בכדי לאתר אוכלוסיות נוספות ולקבל תמונת מצב עדכנית על מין ייחודי
זה בארץ. כמו כן נאספו על ידי בנק הגנים דגימות של שום קולמן מצפון באר-שבע ומאתרים
נוספים שהתגלו.
אנדמי לצפון הנגב ומדבר יהודה בישראל.
גיאופיט הגדל בקרקעות לס בצפון הנגב, אשר נמצא בישראל לראשונה ב-1989, תואר למדע כמין חדש ב-1991, והימצאו בארץ אושר שוב ב-2007. אנדמי לישראל וסכנת פיתוח נשקפת לאתר שבו מוכרת האוכלוסייה הגדולה ביותר. כיוון שהמין גדל ביותר ממאה אתרים הוחלט בשנת 2000 להורידו מרשימת המינים בסכנת הכחדה.
Brullo, S., P. Pavone and C. Salmeri, 1991. Allium kolmannianum, a new species from Israel. Flora Mediterranea 1:
15-20.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Kollmann's Garlic |
| שם ערבי | |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים שאינם בסיכון |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | אנדמי: סהרו-ערבי איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | גבעול גורל מצפון לבאר שבע |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
4
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
