שום הגליל
Allium meronense
גיאופיט זקוף בגובה (30)5-20 בס"מ. העלים והגבעול, בניגוד למרבית המינים בסוג, אינם מדיפים ריח שום. העלים מתחברים לגבעול מתחת לפני הקרקע (כפי שאופייני לכל המינים הקרובים לשום הגליל ומשתייכים לתת-סוג Melanocrommyum). הבצל בקוטר 1-2 ס"מ, עטוף בקליפות חיוורות יבשות. לצמח 3-6 עלים סרגליים, מחודדים, מרזביים, שאורכם 10-15 ס"מ. הגבעול זקוף, קשיח, חסר עלים, מסתיים בתפרחת סוככית צפופה בקוטר 20-45 מ"מ. התפרחת נפתחת בצורת משפך ועם התארכות עוקצי הפרחים והיפתחות הפרחים היא מקבלת צורה חצי-כדורית; היא עטופה בחפה קרומי הנקרע ל-2-3 אונות ואינו נושר. הפרחים פתוחים לרווחה, דמויי כוכב, בעלי 6 עלי עטיף לבנים. עלי העטיף אזמלניים (לא ביצניים כמו בשום שחור), אורכם 8-15 מ"מ (בשום שחור קצרים יותר). ששת האבקנים קצרים מהעטיף באופן ניכר, בדרך כלל מגיעים למחצית מאורכו או אף פחות מכך. זירי האבקנים משולשים, בעלי בסיס ארגמני הנראה כפס או טבעת, או שכל הזיר ארגמני; זאת בניגוד לשום שחור בו הבסיס הארגמני מתבהר בהדרגה כלפי מעלה. במרכז הפרח יש שחלה ירוקה כהה המשנה את צבעה בעת הפריחה לארגמן כהה כמעט שחור, מבריק. הפרי הוא הלקט כמעט עגול בקוטר 4-6 מ"מ; התפרחת בשלב הפרי חצי-כדורית.
הפריחה חלה מאמצע מרס ועד אפריל.
הצמח נמצא ב-23 אתרים בגליל העליון, בגוש הר מירון ומזרחה באזור הר כנען, כרם בן זמרה, עלמה, ריחניה ומלכיה.
קרקע כבדה סלעית-אבנית; בתות עשבוניות (עם ציבורת ההרים) ושולי חורש אלון מצוי ברום 700-1,100 מ'.
שום הגליל זוהה בעבר כ-Allium asclepiadeum (מין שתואר מדרום טורקיה), אולם נכלל לבסוף תחת שום שחור (פלורה פלשתינה, קולמן, 1985). קבוצת שום שחור והמינים הקרובים לו במזרח הים התיכון מראה שונות גבוהה, ופניה קולמן כינסה את חלקם תחת מין אחד – שום שחור שהוא צמח ים-תיכוני הנפוץ בעיקר באזורי חקלאות מסורתית בקרקעות עמוקות, לאורכו של כל אגן הים התיכון מספרד ועד לישראל. מחקר מולקולרי חדש (Fragman & Fritsch 2011) משנה את הבנתנו לגבי הקשרים בין המינים, ומראה כי שום הגליל הוא מין חדש שתואר במחקר ב- Allium meronense, הוא אינו קרוב לשום שחור (במובן הצר), אך קרוב מאד לשום מזרחי (בארץ), ולשום הנגב. זו היא כנראה סדרה של שלושה מינים ויקריים המחליפים את זה את לאורכה של ישראל: שום הגליל בחבל הים-תיכוני, שום מזרחי בספר ושום הנגב במדבר.
* שום הגליל במובנו הצר ולא כשום שחור (שהוא מין רחב יותר) מוגבל בארץ לגלילה אחת בלבד – הגליל העליון, בעיקר חלקו המזרחי. רוב האיסופים והרישומים הם משנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך, ואין תיעוד ברור של מגמות שינוי לעומת פרקי זמן מוקדמים יותר.
* האוכלוסיות מונות עשרות עד מאות פרטים.
* סגירה של החורש והיעלמות פערים של בתה וצומח עשבוני עלולה לגרום להכחדות מקומיות.
* הצמח מוגן בארץ בתחומי שמורת הר מירון.
* הצמח אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.
יש לנטר אוכלוסיות בגליל לטווח ארוך, ולבדוק באיזו מידה ההתפשטות של הצומח המעוצה על חשבון הבתה והצומח העשבוני משפיעים על הפרטים ועל גודל האוכלוסיות. יש לשקול פעולות דילול אם מתברר שאכן הסגירה של החורש משפיעה לרעה על המין.
כנראה אנדמי לגליל.
שום הגליל הוא גיאופיט נדיר ואנדמי הגדל רק בגליל העליון. מעמדו הסיסטמטי מצריך בירורים נוספים וייתכן שהוא כלול בתוך שום שחור שהוא רחב תפוצה באגן הים התיכון. דבר זה עשוי לשנות את מעמדו כצמח "אדום".
קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15: 81.
Fritsch, R.M., Blatner, F.R. & Guruschidze, M. 2010. New Classification of Allium L. subgen. Melanocrommyum (Webb. & Berthel.) Rouy (Alliaceae) Based on Molecular and Morphological Characters. Phyton 29: 145-320.
Fragman-Sapir, O. and F.M. Fritsch. 2011. New Species of Allium Sect. Melanocrumyum from the eastern Mediterranean. Herbertia 65 : 31-50.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני – מערב איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | הר מירון באזור שביל הפסגה, הר אדמון |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
3
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
