שום סיני
Allium sinaiticum
מבוסס על:
גיאופיט בעל גבעול זקוף או מעוקל בגובה 7-25 ס"מ. הבצל ביצני, קוטרו 20-25 מ"מ והוא עטוף בקליפות חומות בעלות סיבים מרושתים. צמח זה בדרך כלל אינו מייצר בצלצולים או מייצר מעט מאוד. הגבעול חלק, עבה למדי, נושא בחלקו התחתון 2-3 עלים ותפרחת סוכך צפופה בראשו. העלים ארוכים מהתפרחת (בניגוד לשום הלענה הקרוב לו), חלולים, חלקים, עוטפים את חלקו התחתון של הגבעול, רוחבם 20-25 מ"מ. נדני העלים חלקים. העלים מתייבשים בזמן הפריחה. המתחל העוטף את הניצנים נקרע לאורך שני תפרים לשני חלקים ביצניים, קרומיים, שקופים עם עורקים ברורים; ואינו נושר. התפרחת כדורית או חצי כדורית, קוטרה 2-4 ס"מ. עוקצי הפרחים חלקים, אורכם כ-10 מ"מ, מלווים בחפיות לבנות, קרומיות. העטיף פעמוני בעל שש אונות לבנות עם עורק מרכזי אדמדם או ירוק, אזמלניות, מחוספסות בצידן החיצוני, אורכן כ-6 מ"מ; אונות העטיף החיצוניות מחודדות מעט יותר מהפנימיות. המאבקים חבויים בעטיף או בולטים ממנו, נישאים על זירים שהם ריסניים בחלק התחתון; הזירים החיצוניים פשוטים רחבים -משולשים; שלושת הפנימיים בעלי שתי שיניים צדדיות. עמוד העלי חבוי בעטיף. הפרי הוא הלקט ביצני בקוטר 4 מ"מ ובו זרעים שחורים בגודל כ-3 מ"מ.
הפריחה במרס-אפריל.
הצמח נמצא ב-16 אתרים בערבה, באזור אילת ובנגב הדרומי. היות שהוא פורח רק בשנים גשומות ונדירות ולכן קשה לאתרו, מעריכים כי הוא נמצא ב-22 אתרים. בערבה הוא נמצא באזור חצבה ובעיקר בחולות שיזף, בשמורה ומחוצה לה, וגם בצופר, סמר ובק"מ 32 על כביש הערבה. באזור אילת נמצא פעמיים באזור תמנע וכן בנחל שני. מהנגב הדרומי הצמח דווח לראשונה ע"י עוז גולן בבקעת ארדון במכתש רמון באביב 2010.
חולות המדבר הקיצוני, בחברת צמחים עשבוניים או בחברת פרקרק פרסי. לעיתים קרובות הצמח מתכסה בחול עד כדי כך שרק התפרחת וקצות העלים בולטים מעל לפני הקרקע.
על הסוג – ראה שום סתווי. שום סיני נאסף בארץ רק פעמים ספורות. מין זה תואר מסיני ומכאן שמו. הוא משתייך לסקציית Allium בסוג שום. זוהי סקציה רבת מינים, מהם ארבעה-עשר גדלים בארץ. הסקציה מאופיינת בזירי האבקנים הפנימיים המסתיימים בשלוש שיניים, כאשר המרכזית נושאת את המאבק. שום הלענה שמשתייך לאותה סקציה הוא צמח דומה הנפוץ בכל החבל המדברי בארץ, בבתי גידול סלעיים-אבניים. לעומת שום סיני הוא מאופיין בגבעול דק וגבוה ובעלים קצרים מהתפרחת.
שום סיני גדל במדבר הקיצוני באזורים בהם כמות המשקעים הממוצעת השנתית נמוכה בדרך כלל מ-50 מ"מ. באזור אקלימי זה יש אקראיות גדולה מאוד בסופות הגשמים ורק אחת לכמה שנים יורדת כמות מספקת של משקעים בסתיו או בתחילת החורף, המאפשרת לצומח העשבוני לנבוט, ללבלב ולפרוח. בצלי שום סיני "ממתינים" שנים ארוכות לשנה גשומה המאפשרת לבלוב ואף פריחה - בשנים יבשות הבצלים לא ילבלבו, בשנים מעוטות גשמים יוציאו רק עלים מטמיעים הממלאים את הבצל בחומרי תשמורת, ובשנים גשומות הצמח גם יפרח.
* הצמח נאסף ונצפה לראשונה באתרים בערבה בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. החל משנות ה-80 יש מגמה של גידול במספר האתרים המדווחים כתוצאה מדיגום יותר יסודי. ב-2010 נוספה עוד גלילה – הנגב הדרומי. נתונים אלה אינם מאפשרים בשלב זה הערכה מוסמכת של מגמות שינוי בטווח ארוך במספרי האתרים והגלילות.
* האוכלוסיות מונות בדרך כלל פרטים בודדים עד עשרות פרטים, אולם הופעתן מאד לא סדירה ומותנית באירועי גשם גדולים, שהם נדירים באזורי התפוצה.
* ייתכן שהמגמה הנצפית בדרום הקיצוני של ירידה בכמות המשקעים ובמספר אירועי גשם אפקטיבי, עלולה לגרום להכחדות מקומיות.
* הצמח מוגן בישראל בשמורות נחל שיזף, מצוק הצינים ומסיב אילת.
* מוגדר כמין אדום גם בספר האדום של מצרים בקטגוריית סיכון EN (El Hadidi and Hosni, 2000, 2002).
מומלץ לנטר בקביעות אוכלוסייה באתר אחד בכל אחת מהגלילות, על מנת ללמוד את המגמות הרב-שנתיות של הופעה, לבלוב ופריחה בכל אוכלוסייה.
דרום ישראל, דרום ירדן, מצרים (סיני) וצפון-מערב ערב הסעודית.
גיאופיט של גלילות המדבר הקיצוני בארץ הגדל בבתי גידול חוליים. מין תת-אנדמי המצוי בסכנת הכחדה גם במצרים.
קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15: 78.
El-Hadidi, M.N. & Hosni, H.A. (2000, 2002). Flora Aegyptiaca, Vol. 1, Part 2. The Palm Press, Cairo.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Sinai Garlic |
| שם ערבי | |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | מזרח סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת חולות שיזף |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
1
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
