שום סתווי
Allium tardiflorum
גיאופיט בעל בצל ועלים דקים, מחטניים-נבובים. גובה עמוד התפרחת 35-60 ס"מ ובראשו סוכך רפוי פרחים בעל עוקצי פרחים לא שווים. שני עלי המתחל צרים ומחודדים ארוכים פי 1-1.5 מאורך התפרחת. העטיף דמוי כד, אורכו 6-7 מ"מ, צבעו ירקרק-חום-סגול דהוי, צבעים שאינם מושכים את העין ונראים ממרחק כצבע הקש. לכל עלה עטיף יש עורק כהה לאורכו. עוקצי הפרחים מזדקפים ומתארכים לאחר הפריחה. אורך האבקנים כאורך העטיף ובולטים מעט ממנו. המין דומה מאוד לשום ירקרק ולש. לבן-קליפות, אך נבדל ממנו במספר פרחיו הקטן יותר ובעונת פריחתו הסתווית, לעומת הפריחה האביבית-מאוחרת של שני המינים האחרים. בזמן הפריחה, בסתיו, כל העלווה של הצמח יבשה מזה חודשים!
המין נמצא לראשונה בשנות השמונים על-ידי חוה להב ויואב גרטמן, בקירטונים ובטרשי דולומיט קשה מעל קיבוץ יגור, ותואר כחדש למדע בשנת 1990. זהו המין היחיד האנדמי לכרמל, כלומר שתפוצתו העולמית מצומצמת לכרמל בלבד!
הפריחה בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר.
הצמח גדל בישראל רק בכרמל, ב-4 אתרים, ומוערך כי יש כ-15 אתרים. כל האתרים נמצאים בחלקו הצפוני והגבוה של רכס הכרמל - נחל נשר עליון, הר ערקן (נחל אורן עליון), נחל
כלח (שוויצריה הקטנה), גבעת ההגנה וגבעת הרקפות.
מדרונות קירטוניים בחורש חצי מוצל על קרקע רנדזינה, ומדרונות סלעיים וטרשי גיר ודולומיט באזור ההררי של הכרמל.
הסוג שום כולל כ- 700 מינים, המצטיינים ברובם בריח אופייני חזק- ריח שום. זהו הסוג הגדול במשפחת השומיים אשר מקובל כיום להפרידה משאר משפחות השושניים. תפוצתו העולמית של הסוג נרחבת, בעיקר ביבשות הצפוניות. אחד ממרכזיו החשובים משתרע באזורנו: ארצות הים-התיכון, הרי דרום אירופה ומערב אסיה. בישראל גדלים 35 מינים של שום מחמש סקציות שונות, המאכלסים את כל חלקי הארץ מראש החרמון ועד הנגב, ובבתי-גידול מגוונים (למעט מקווי-מים). לכל מיני השום אופייני תפרחת סוכך כדורית בה הפרחים יוצאים ממרכז אחד ואינם מסודרים לאורך גבעול הפריחה. העלים ערוכים בבסיס הצמח, לפעמים גם בחלקו התחתון של הגבעול. לעלה נדן רחב, העוטף את נדני העלים שמעליו ואת הגבעול. העלה סרגלי, שטוח או מרזבי, או גלול ונבוב. הגבעול (עמוד הפריחה) יחיד, לא מסתעף, חסר-עלים לפחות בחלקו העליון. לפני הפריחה עטופה התפרחת במתחל קרומי, שהוא סימן-היכר אופייני לסוג. לקראת הפריחה נסדק המתחל לאורכו ומתחלק ל: 2-8 רצועות. יש שעלי המתחל נשארים עם הפריחה ויש שהם נושרים עם פתיחת הפרחים.
שום סתווי שייך לסקצית Codonoprasum (ראה שום לבן-קליפות), הוא נמנה על קבוצת גיאופיטים הפורחים בסתיו. לסוגי צמחים אלה, כדוגמת בן-חצב, כדן וכרכום יש נציגים הפורחים באביב, אך חלק מהמינים בתוך כל סוג הסיט את עונת הפריחה לסתיו בתנאי שוק האבקה עם תחרות מועטה.
* הצמח מין מוכר בכרמל מראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שהתגלה שם ע"י יואב גרטמן וחוה להב ותואר למדע כמין חדש ב-1990. לפיכך אין מידע לצורך השוואה עם תקופות קודמות, אך בהשוואה בין הנתונים שנאספו בשנות ה-90 של המאה ה-20
לנתונים שנאספו בסקר ב-2014, ניתן לראות ירידה של יותר ממחצית האתרים. חלק
מהאתרים שהיו ידועים בעבר, עברו שריפות רבות וחוזרות ונסגרו על ידי בתה צפופה של סירה
קוצנית. יתכן שפתיחת הבתה תוביל להופעה מחודשת של המין בכמה מאתרי העבר.
* האוכלוסיות באתרים בכרמל מונות לרוב כמה עשרות פרטים.
* בית הגידול אינו נמצא בסכנה מיידית עקב נגישות נמוכה יחסית והיות שהאתרים נכללים בתחומי שמורת טבע וגן לאומי, אך ישנה פגיעה באוכלוסיות בזמן עבודות ממשק יערניות ובעקבות שריפות חוזרות
ונשנות.
* אנדמי לישראל והסיכון המקומי הוא גם העולמי.
מומלץ לנטר את האוכלוסיות בכל האתרים בטווח רב-שנתי וללמוד על מגמות שינוי, אם ישנן, ומכך לגזור מדיניות מימשק.
מין אנדמי לכרמל בישראל, אך ניתן לראות בו גם תת-מין מאחר פריחה של שום ירקרק. מינים סתוויים דומים גדלים בקפריסין, כרתים, טורקיה, יוון ואף בקרפטים (Kollman et al., 1990). אם מאחדים מינים אלה ליחידה סיסטמטית אחת הפורחת בסתיו, מבטלים את המין האנדמי לקפריסין וגם את המין האנדמי לכרמל והתפוצה הגיאוגרפית רחבה יותר.
גיאופיט פורח סתיו של קירטון ורנדזינה בכרמל. חשיבות השימור גדולה משום שזהו מין אנדמי לכרמל, כלומר תפוצתו העולמית מצומצמת לכרמל בלבד.
Kollman, F., A. Shmida, and O. Cohen, 1990. Allium tardiflorum, a new autumn-flowering species, Herbertia, 46(1):
23-32.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Long-stamened Garlic |
שם ערבי | ת'ום תולאתי אלוואראק |
משפחה | שושניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | גבעת ההגנה בכרמל |
נדירות |
1
4
6
|
---|---|
פגיעות |
0
0
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
4
4
|
המס' האדום |
1
4.2
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |