שחורן חלק
Anthephora laevis
מבוסס על:
דגן עשבוני רב-שנתי שגובהו 30-40 ס"מ בעל גבעולים זקופים ועלים המרוכזים בעיקר בבסיס הצמח. העלים מוארכים ורכים, רוחבם 3-5 מ"מ, טרף העלה קרח ומכחיל, נדן העלה קרח, חיוור ונושא בראשו לשונית הבנויה משערות ריסניות. החלק העליון של הגבעולים חסר כמעט עלים ומקבל צורה זיגזגית בבסיס התפרחת. התפרחת היא שיבולת מדומה הנישאת תמיד בחלק האמירי של הגבעול, אורכה 4-7 ס"מ ורוחבה 3 מ"מ. התפרחת בנויה קבוצות של 4-5 שיבוליות, בגודל 2.5X5 מ"מ השקועות ויושבות על הציר המרכזי המזוות. כל קבוצת שיבוליות עטופה בגלומות גלדניות וחלקות של השיבוליות החיצוניות אשר צבען שחור מבריק; שיבוליות חיצוניות אלה מגנות על השיבוליות הפנימיות הפורות. מספר הפרחים בכל שיבולית שניים, הפרח התחתון עקר ומנוון והעליון דו-מיני או זכרי. המאבקים מוארכים והצלקת מנוצה. הפרי גרגיר המתפרק יחד עם השיבולית המוקשה לאחר עונת הפריחה.
שם הסוג בעברית על שום תפרחותיו שהן בעלות גוון כהה-שחור.
הפריחה במרס עד אפריל.
הצמח גדל במדבר יהודה סמוך לים המלח באתר יחיד במצוקים מעל לחרבת מד'ין (מזין). מוערך כי יש שני אתרים בארץ. הצמח התגלה לראשונה ב-1980 במצוקים מעל השיזף הגדול של חרבת מד'ין. בשנות ה-90 הצמח לא נמצא עוד ונחשב כנכחד, ואולם ב- 5.3.2002 נמצאו בדיוק באותה נקודה שלושה פרטים פורחים. המאמצים לגלות אוכלוסייה נוספת לאורך מצוקי מדבר-יהודה והרי אילת עלו בתוהו, על אף שהוא קל לזיהוי על פי תפרחתו הצרה, הארוכה והקרחת הנושאת שיבוליות שחורות.
כיסי סלע במצוקי מדרגות של גיר קשה במצלעות תלולות לאורך חוף ים-המלח. כמות המשקעים באזור 100 מ"מ ובקיץ שוררות במקום טמפרטורות גבוהות מאד.
הסוג שחורן כולל שנים-עשר מינים של דגניים עשבוניים רב-שנתיים (רק אחד חד-שנתי), הגדלים רובם באפריקה המשוונית ורק מין אחד גדל בדרום אמריקה. בתוך משפחת הדגניים הסוג שייך לשבט הדוחניים, לו אופיינית תפרחת מכבד צפופת פרחים, בה כל שיבולית מכילה פרח פורה אחד ופרח נוסף עקר. מבין סוגי השבט, שחורן קרוב מבחינה סיסטמתית לסוג זיף-נוצה אולם הצורה של תפרחתו לא מעידה על קרבה זו. לאחר מציאת השחורן בשנת 1980 נשלח הצמח על ידי פרופ' פינברון להגדרה על ידי שני מומחים בין-לאומיים למשפחת הדגניים. התשובה הייתה כי זהו - Anthephora laevis, מין אפריקאי הגדל במרכז אפריקה ועד סומליה. בפלורה של סומליה על משפחת הדגניים משנת 1995 לא מצויין מין זה וכן לא בפלורה של תימן.
שחורן חלק מהווה דוגמא לדגם התפוצה של צמחים סודניים רבים הגדלים בסוואנות של אפריקה ומגיעים בתפוצתם לאזור ים-המלח לאורך הבקע הסורי-אפריקאי. מינים נוספים הם מורינגה רותמית, בלוטנית מפורצת, מרואה עבת-עלים, גרויה שעירה, ציצן פרסי ומעלה-עשן מדברי. חלקם שכיחים למדי לאורך שרשרות ההרים ומישורי המדבר הקיצוני אשר לאורך חופי ים-סוף, כאן הם נהנים מטמפרטורת גבוהות וממיקרו בתי-גידול בהם יש מספיק מים. השיחים והעצים הסודניים מאכלסים לרוב נווי-מדבר ואפיקי ואדיות עמוקים. הדגניים הרב-שנתיים, האופייניים בסוונות של אפריקה לשטחים הפתוחים שבין העצים, אינם מגיעים באפיקי הואדיות למי התהום ומתקיימים לרוב בכיסי קרקע במצוקים ובמדרונות סלעיים. חלק מהם שכיחים למדי כמו מיני זיף-נוצה, ארבעוני, תלת-מלען ובן-דוחן. אחרים הם צמחים נדירים ביותר כמו ציצן פרסי ושחורן חלק. האחרון מציג קיטוע גיאוגרפי מרשים כדוגמת שיטה רעננה שגם היא נמצאת באזור ים-המלח ואוכלוסייתה הקרובה נמצאת 2,000 ק"מ דרומית לאזורנו. מרחק הקיטוע של שחורן חלק גדול אף מזה של שיטה רעננה; האזור הקרוב ביותר ממנה נתון המין הוא בסודאן ובקניה. זהו הקיטוע הגיאוגרפי הגדול ביותר הידוע לנו בפלורה של ישראל.
הצמח גדל באתר יחיד ומספר הפרטים הקטן (שלושה) חושף אותו לסכנת הכחדה אקראית. הצמח מוגן בשמורת מצוק ההעתקים - שמורה מאושרת אך לא מוכרזת.
מומלץ לנטר את האוכלוסייה באתרה היחיד, ולרבות פרטים בגן המקלט בשמורת עין-גדי.
על פי פלורה פלשתינה לשחורן החלק תפוצה סודנית אך מין זה אינו נזכר בפלורות של מזרח-אפריקה וקרן אפריקה. במקומו נתונים ממזרח אפריקה ארבעה מינים אחרים של שחורן, שניים מהם גדלים גם בקרן אפריקה ועוברים בתפוצתם את ים-סוף מזרחה לעבר תימן וערב (A. nigritana דומה לטקסון שלנו, אך גלומותיו שעירות). שחורן חלק ידוע מהפלורה של אפריקה הטרופית ממאלי ומניגריה. אינו גדל בארצות השכנות לישראל –מצרים, סיני וחצי האי ערב.
דגן אפריקאי רב-שנתי של מצוקי מדבר יהודה הסמוכים לים המלח שאוכלוסייתו מונה פרטים ספורים באתר יחיד בארץ - נקודת קיצון צפונית של תפוצת הצמח בעולם, המקוטעת מתחום התפוצה העיקרי באפריקה במרחק הגדול הידוע בין הצמחים הסודניים בישראל.
שמידע, א ואור, י. 1983. הצמחייה הסודנית בישראל. רתם 8: 1-107.
שמידע, א. 1986. הצמחייה הסודנית - פלישה חדשה או שריד מיוקני קדום. רתם 20: 76-111.
Shmida, A. and A. Aronson, 1986. The Sudanian elements in the flora of Israel. Ann. Missouri Bot. Gardens 73: 1-28.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | דגניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | סודני |
| אתר מרכזי לשימור | חרבת מד'ין |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
