גריזית נאה
Asplenium sagittatum
שרך רב-שנתי ירוק כל השנה, עם קנה-שורש מכוסה קשקשים. הפטוטרת שעירה, טרף העלה מוארך, לא מחולק, שפתו תמימה. העלה משולש, דמוי חץ בבסיסו, מזכיר במראהו עלה של לוף. צברי המנבגים מוארכים וערוכים בזוגות בפסים אלכסוניים מקבילים, לרוחב צידו התחתון של הטרף. נבדלת מגריזית אירופית בצורת העלים הבוגרים – האוזנית בבסיס עלה של גריזית אירופית ארוכה פי ארבעה או יותר מרוחבה. הגדרת הגריזית בגוש הרי מירון נעשתה בהתחלה על פי עלים צעירים, ולכן הוגדרה בטעות כגריזית נאה ולא כגריזית אירופית. תופעה אופיינית לשרכים היא תפוצה ארוכת טווח, הנובעת מריחוף הנבגים ברוח למרחקים גדולים. תכונה זו מאפשרת הופעה בנקודות תפוצה מקוטעות ורחוקות מאוד מתחום התפוצה העיקרי. סביר להניח כי אתרי התפוצה הנקודתיים בארץ, בבורות חרבים וטחובים, קשורים לדגם התפוצה למרחק על ידי נבגים. המנבגים מתפתחים בחודשי האביב והקיץ.
בישראל מוכר רק אתר בודד של גריזית נאה – במקבץ בורות מים חרבים בשומרון בקרבת פסגת הר גריזים, 1 ק"מ דרומית לשכם. משנת 1967 נצפתה הגריזית הנאה מדי שנה עד שנת 1987. בסוף שנות התשעים של המאה -20, בעקבות עבודות נרחבות שנעשו ברחבי ראש הר גריזים, נהרסו הבורות והמערות שהאוכלוסייה שכנה בהן. בדיקה שערך בנאן אל-שייך בשנת 2001 העלתה שהגריזית נכחדה מאזור שכם והר גריזים, מ-2014 נצפתה שוב הגריזית הנאה בהר גריזים בבורות מים. האתר השני שחשבו שהצמח גדל בו הוא הר מירון. ואולם התברר (יפה, 1982) כי הגריזית אשר נמצאה בהוטה בהר מירון היא גריזית אירופית. ב-2006 נמצאה ג. אירופי מחדש בהוטה של הר מירון, והגדרתה אוששה בוודאות. ישנה תצפית נוספת של גריזית נאה מאיזור רכס מעון (2013), אך לא בטוח ששרדה שם.
בורות שהלחות נשמרת בהם כל השנה.
הסוג גריזית מונה 8 מינים הנפוצים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה הצפונית. בשנים האחרונות נוטים לאחד את הסוג גריזית עם הסוג הענק אספלנון. הסוג אספלנון מונה 720 מינים הנפוצים באזורים טרופיים וממוזגים כאחד. כל מיני הסוג הם עשבוניים רב-שנתיים חסרי גבעול, ירוקי עד, אך מציגים מגוון עצום של צורות עלים ובתי-גידול.
גריזית נאה דומה מאוד לגריזית אירופית, נבדלת ממנה בעלה שאורכו יותר מפי ארבעה מרוחבו, בצורת הטרף שאינה משולשת ובבסיס הטרף שאינו רחב. לשם זיהוי מוחלט של המין יש צורך בעלים בוגרים. צורת העלים של גריזית אירופית היא וריאבילית מאוד (יפה 1983). לגבי האוכלוסיות בישראל צויינו השוֹנוּת והרב-צורתיות של העלים שגודלו מנבגים מחמישה אתרים שונים בשומרון ויהודה. לעלי הצמחים שנאספו בדרום הר חברון יש לעיתים בסיס דמוי לב (בדומה לגריזית נאה), ובכך הם שונים מהמופע הטיפוסי של המין באירופה, שם בסיס העלה אינו לבוב. באתר בני נעים נאספו צורות מאוד בלתי שגרתיות, בהן מתפצל ראש העלה לשלוש אונות-משנה ארוכות, המשוות לו צורת צלב. גם בהר גריזים נמצאו בעלי גריזית נאה צורות חריגות.
בהר גריזים גדלו שני מיני הגריזית יחדיו, ואף נמצאו צורות כלאיים בין המינים. העלים של פרטים רבים באוכלוסייה היו ענקיים (בגודל 20-45 ס"מ), ויתכן שהייתה זו אוכלוסייה פוליפלואידית. אוכלוסיות השומרון הן האוכלוסיות היחידות בתחום התפוצה העולמי שמוכרות בהן צורות החשודות כבני- כלאיים בין שני מיני הגריזית. אוכלוסייה זו נכחדה.
* מין שכמעט ונכחד מישראל על אף שהיה צמח מוגן. גדל רק באתר יחיד.
מומלץ ללנסות להרבות אוכלוסייה ולהשיבה לאתר נוסף בקרבת מקום. באזור השומרון ויהודה נמצאו לפחות חמישה בורות חרבים עם גריזית אירופית, שבית-גידולה דומה לזה של גריזית נאה, ולכן יש סיכוי רב שקל יהיה לאזרח גם גריזית נאה בשני אתרים חלופיים.
תפוצת המין רחבה באזור הים-תיכוני: במזרח התיכון גדל בסוריה-לבנון ברכסי החוף, בהרי הלבנון ובחורן (ג'בל דרוז). כמו כן גדל בטורקיה. גדל גם בכל ארצות הים התיכון מספרד במערב דרך איטליה, סיציליה ועד יוון במזרח, וכן בכל ארצות המגרב, כולל טוניס ולוב.
מין שרך שגדל ככל הנראה באתר יחיד בראש הר גריזים . העלמותו לאורך שנים מדגישה את הצורך בזהירות שיש לנקוט בעבודות עפר הנעשות בבתי-גידול ייחודיים באתרים נדירים.
יפה, ע. 1983. על הסוג גריזית בארץ. רתם 7: 48-55.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Mule's Fern |
שם ערבי | |
משפחה | אספלניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | השבה להר גריזים, נבי סמואל |
נדירות |
1
6
6
|
---|---|
פגיעות |
0
3
4
|
אטרקטיביות |
0
2
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
5.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |