מעבר לתוכן העמוד

אספלנון הגליל
Asplenium trichomanes

3.2 פגיע

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

שרך עשבוני רב-שנתי, שקנה-השורש שלו מכוסה קשקשים. העלים קרחים, ירוקים כל השנה, צרים-מוארכים, דמויי סרגל, אורכם עד 35 ס"מ. צבע הפטוטרת חום-אדמדם כהה. הטרף גזור-מנוצה פעם אחת בלבד לזוגות עלעלים נגדיים, אליפטיים, שאורכם כ-1 ס"מ. העלעלים חרוקים בשפתם ומעוגלים בראשם. צברי המנבגים מוארכים, ערוכים על סעיפי העורקים בצידו האחורי של העלה ומשווים להם מראה זיפי.
קל להבדילו מיתר השרכים בישראל ובאירופה לפי עליו המיוחדים - העלעלים ערוכים בזוגות סדורים מאוד לאורך ציר העלה. בנופו ובצורת העלים הכללית דומה המין לדנדנה רפואית.
המנבגים נוצרים באביב ובמשך הקיץ. הנבגים נישאים למרחקים גדולים ע"י הרוח ומאפשרים ייסוד אוכלוסיות מרוחקות ומבודדות.

גדל כיום רק בגלילה אחת – בגולן, וגם שם רק בנקודה אחת. בעבר נמצא גם בגליל העליון בגוש הר מירון, ונכחד.
בגולן גדלים השרכים ברמתניה בתוך שני בורות שטוחים דמויי מחפורת, מדופנים באבנים, החפורים במדרון הצפוני של תל רמתניה. נמצאו שם בשנות ה-80 מאות רבות של צמחים בקרקעית הבורות, בקרקע בזלתית לחה וחרסיתית (עתי יפה – מידע בעל פה). מאות פרותליונים נמצאו במקום זה ב-2005, דבר המעיד על יציבות באוכלוסייה לאורך 20 שנה לפחות (שאול בקרמן – מידע בע"פ). בגליל העליון נאסף המין לראשונה בגוש הר מירון ב1967- על ידי יעקב כוח ויוסי לב-ארי בתוך הוטה בראש רכס פקיעין. בקירותיה נמצאו גם גריזית אירופית (הוגדרו בשעתו בטעות כגריזית נאה ואספלנון שחור). צמחים מהאיסוף ב-1967 נשלחו לגן הבוטאני בתל-אביב וגודלו מנבגים בחממה באבו-כביר על-ידי יצחק אלטיזר. המין לא אותר מחדש בשנות התשעים בסקר הצמחים הנדירים שנעשה באזור, על אף כל המאמצים וככל הנראה נכחד.

סדקי סלע דלי קרקע, במעונות מוצלים, טחובים וקרירים במערות או מצוקים.

* מספרי האתרים והאוכלוסיות קטנים מאוד בגלל היותו של בית-הגידול ייחודי מאוד ונדיר בארץ – סדקי סלע מוצלים וטחובים במערות ובורות באזורים קרירים.
* ריחוק ונגישות – האתר בגליל העליון רחוק וקשה לגישה. האתר בגולן קל לגישה.
* דגם תפוצה וקיטוע – האוכלוסייה גדלה בשטח מצומצם מאוד. יש קיטוע גדול בין האוכלוסיות, אך השרכים ידועים בתפוצה ארוכת טווח.
* אינו בסכנת הכחדה עולמית.
* מוגן על פי חוק מתוקף היותו שרך.

מומלץ לערוך מעקב שנתי אחר נוכחות המין בשני אתריו הידועים ולערוך סקר מפורט ברכס פקיעין לאיתורו מחדש. כמו כן כדאי להעתיק צמחים או לגדלם מנבגים של אוכלוסיות ישראל בגני מקלט בוטניים ולנסות אכלוס בפרותליונים מאוכלוסיית רמתנייה של הוטה טחובה בהר פקיעין ואולי גם במערת פער,. יש להכריז על חורבת רמתניה כ"אתר שמצוי בו בלעדית ערך טבע מוגן".

זהו מין שתפוצתו קוסמופוליטית, והוא נפוץ בעיקר באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני, באירופה ובצפון אמריקה. המין נפוץ במקוטע באתרים נוספים רבים בעולם – דרום אפריקה, יפן, מלזיה, דרום אוסטרליה ועוד. באזורנו נפוץ המין למדי במרכז אירופה ובצפונה. צפיפות התפוצה הולכת ומצטמצמת כלפי האזור הים-תיכוני. בלבנט הופעתו נדירה מאוד. מקום גיאוגרפי מעניין ומבודד במיוחד היא מציאתו בהרי ערב הסעודית.

אספלנון הגליל הוא שרך הגדל כיום רק באתר אחד בגולן. הוא נכחד מגוש הר מירון, ונותר בארץ רק באוכלוסייה קטנה ופריפריאלית בגבול תפוצתו עולמית. שרוי בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בארץ באוכלוסייה יחידה בבית-גידול מטיפוס נדיר.

שמידע, א. 1981. "צורות החיים של צמחי הסלעים בחבל הים-תיכוני בארץ". רתם 2: 4-10.
שמידע, א. ודנין, א. 1981. "צמחי החודש". טבע וארץ כג: 3.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליMaidenhair Spleenwort
שם ערביסרח'ס (ליחאא אל-ע'ול)
משפחהאספלניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפאירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימוררמת'ניה במרכז הגולן, והוטה בראש רכס פקיעין

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליות 0
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום פגיע
1 (2) גלילות
צמידות: אתר יחיד
50.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

זליה מחומשת
אהל הגבישים
כף-צפרדע לחכית
דמסון רב-זרעים