זמזומית ורבורג

Bellevalia warburgii

גדל כיום בשבע גלילות: דרום הגולן, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, השרון, השפלה, פלשת, ומערב הנגב הצפוני. בפלורה פלשתינה נתון גם מגלילות הגליל העליון (מלכיה) והרי ירושלים, אך אלה איסופים מלפני שישים שנה, וכנראה שהמין נכחד מגלילות אלה וייתכן גם שאלה טעויות בהגדרה; זמזומית ורבורג לא נמצאה באזורים אלה בסקר המינים הנדירים. שמור בעשבייה איסוף אקראי מאתר צפונית ליריחו משנת 1988.

אדמה כבדה בעמקים, לרוב בשדות חקלאיים.

הסוג זמזומית שייך לשבט בן-חצב בתוך משפחת השושניים. הוא קרוב לסוגים מצילות, יקינטונית וכדן. הסוג מונה 50 מינים, הנפוצים בעיקר באגן הים התיכון, במערב האזור האירנו-טורני ובשוליו הצפוניים של האזור הסהרו-ערבי. מרכז הספציאציה של הסוג הוא במזרח התיכון, שם גדלים 46 מינים ושם גדלות גם כל שלוש הסקציות של הסוג: קבוצה ים-תיכונית של בתות דוגמת המין זמזומית מצויה; קבוצה של שדות ואדמות כבדות כמו זמזומית סגולה; וקבוצה ערבתית, הגדלה בערבות והרים בחגורת הסְפָר דוגמת זמזומית הערבות (Feinbrun 1940).
זמזומית ורבורג קרובה מאוד כאמור לזמזומית ארוכה; שתיהן חולקות אותו בית-גידול והן סימפטריות לגמרי בתפוצתן בארץ. זמזומית ורבורג דומה גם לזמזומית אייג, הנפוצה באזורי ערבה ושטחי לס בנגב. בדרום השפלה יש צורות מעבר בין שתי אלה. מעל טבחה בבקעת כנרות אספה פיינברון צמחי זמזומית המראים עמדת מעבר בין זמזומית ורבורג לזמזומית ארוכה.

* אין לנו מידע על מספר האתרים הכולל בישראל, וכן על מצב ההכחדה של האתרים בפלשת, בשפלה, בנגב הצפוני ובגולן. אולם מסקר מפורט שנערך בגליל התחתון ובעמק יזרעאל עולה תמונה עגומה: בגליל התחתון שרדו רק שני אתרים (תמרה ושדה-אילן), וגם בעמק יזרעאל שרדו רק שני אתרים (רם-און ותעלת הקישון). הצמח לא נמצא כלל במרחב עפולה – עין-חרוד, משם נאסף המין לראשונה ותואר למדע.
* אין אתרים הנמצאים בשמורות טבע.
* בית-הגידול – שדות חקלאיים על קרקע כבדה – נתון לעיבוד אינטנסיבי תוך חריש עמוק וריסוסים.

מומלץ לסקור את כל עמקי הסחף במישור החוף ובנגב המערבי ולאתר אוכלוסיות של זמזומית ורבורג. יש לבדוק את הקשר הסיסטמטי בין זמזומית ורבורג לזמזומית ארוכה וזמזומית אייג. יש לנטר שתי אוכלוסיות הנמצאות באזורים שונים.

המין אנדמי לישראל, ועד כה לא נמצא מחוץ לגבולותיה. המין ניתן לאחרונה בפלורה של מצריים (Boulos 2005) משדות בסיני, אך המין לא נמצא בסקר סיני (Danin et al. 1985), וייתכן שהצמח שהוגדר שם היה זמזומית אייג. במונוגרפיה מ-1940 רשמה פיינברון בסימן שאלה את הימצאו של המין במזרח טורקיה ובסוריה, על סמך שני גליונות עשבייה בלבד. בפלורה של טורקיה כותב דייויס (Davis, 1984) במפורש כי הצמח שפיינברון הסתמכה עליו משתייך לזמזומית ארוכה. בפלורה של סוריה (Mouterde 1884-1966), לא נכללה זמזומית ורבורג, וכך נהגו גם כותבי הקונספקטוס (Heller 1984-94).
בשל קביעתה המסוייגת של פיינברון שהמין אינו אנדמי לארץ וגדל גם בסוריה וטורקיה לא נחשב המין עד כה כאנדמי, אולם מחקרי השנים האחרונות הראו כי המין אנדמי רק לישראל.

גיאופיט אנדמי לישראל, אשר בית-גידולו, שדות בעמקי סחף, נתון לעיבוד אינטנסיבי. במשך שישים השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית במספר אתריו, והוא נעלם לפחות משתי גלילות ומהאזור שתואר בו למדע (עין-חרוד).

Feinbrun,N. 1940, A Monographic study on the Genus Bellevalia. Palestine J. of Botany. Jer.Series,vol 1: 336-409.