דו-שן משולש
Bidens tripartita
צמח חד-שנתי זקוף עם עלים נגדיים, המתנשא לגובה 30-80 ס"מ. הצמח קרח כמעט, הגבעול זקוף ומסתעף באופן סדור מכבדי. לעלים פטוטרת ברורה, והם מחולקים לרוב ל-3-5 אונות מחודדות, אשר שפתן משוננת כמסור באופן גס. לעיתים רחוקות העלה אינו מחולק. הקרקפות בודדות וצורתן כחצי כדור, קוטרן 1.5-2 ס"מ ומכילות רק פרחים צינוריים אשר צבעם חום-צהוב. חפי המעטפת החיצוניים קרומיים ומתפשקים, ארוכים פי 2-3 מחפי המעטפת הפנימיים שצבעם כצבע החלודה. המצעית שטוחה, עם חפים נשירים. הזרעונים חסרי ציצית (הציצית הפכה לזוג מלענים זקופים עם שיכים הכפופים לאחור). גודל הזרעון 6-8 מ"מ, וגם הוא מצויד בשיכים כפופים לאחור.
פורח בקיץ מיולי עד ספטמבר.
ידוע רק מגלילה אחת, עמק החוּלה, שם גדלו אוכלוסיות מקומיות יציבות. בעבר גדל בביצת החוּלה ב-5 אתרים לפחות, במיוחד בשוליים ובשפך הירדן לחוּלה, משם נאסף בשנות הארבעים של המאה ה-20. מאז 1953 לא נאסף עוד בגלילת החוּלה ולא נמצא גם בסקר ביניים בחוּלה שנערך ב-1973. פרט לחוּלה נאסף שלוש פעמים באופן אפיזודי בשלוש גלילות שונות: בכורדני אשר בעמק עכו ב-1951, במקווה-ישראל ב-1973 ובירושלים בעמק המצלבה ב-1975. הצמח לא נצפה בעמק המצלבה בשנים הבאות.
ביצות ושטחים פתוחים במקווי-מים. באופן נדיר גם שקעים לחים ומקומות מושקים.
דו-שן כולל 200 מינים, הנפוצים בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של כל כדור–הארץ. מרכז המגוון של המינים נמצא באמריקה. הוא מיוחד במספר מועט של פרחי היקף ובציצית זרע מנוונת, שהפכה לשני מלענים עם שיכים הכפופים לאחור. אלה נתפסים בשיער חיות ונפוצים למרחקים. בעולם המודרני אפשרו אמצעי ההפצה למינים חד-שנתיים של דו-שן להתנחל ביבשות חדשות ולתפוס בתי-גידול לחים מוצלים ומופרעים.
בארץ גדל מין נוסף – דו-שן שעיר, שהוא פולש נפוץ בבתי שלחין מופרעים לחים. למין זה 4 מלענים שיכניים, בזרעון בעוד לדו-שן משולש רק שניים; לדו-שן משולש יש רק פרחים צינוריים שצבעם צהוב-חום, בעוד שבדו-שן שעיר נושאת התפרחת לפעמים, נוסף לפרחים הצינוריים הצהובים, גם פרחים לשוניים לבנים מעטים. דו-שן שעיר הוא מין שכיח בישראל כעשב רע, בעוד דו-שן משולש נדיר ביותר. דו-שן שעיר הינו מהגר מאמריקה, ואילו דו-שן משולש הוא מין אוטוכטוני של אגן הים התיכון ואירופה.
* דו-שן משולש היה ללא ספק צמח מקומי מבוסס בעמק החוּלה, אך עקב התייבשות בתי-הגידול הלחים, הפיתוח והזיהום – הצטמצמו מאוד אפשרויות הקיום עבורו. אין ודאות אם הצמח עדיין גדל בעמק החוּלה, וייתכן שהאוכלוסיות שנצפו בעבר נכחדו. אך לא נעשה סקר מינים נדירים בעמק החוּלה.
* אין כל מידע על גודל האוכלוסיות, ואין מידע טוב על מספר האתרים: על פי נתוני העשבייה היו בעבר בחוּלה לפחות ארבעה אתרים ועוד אתר בעמק עכו. משנות השבעים של המאה ה-20 נמצאו שני אתרים אפיזודיים.
* בגלילות הנוספות שמחוץ לעמק החוּלה הוא מין אפיזודי, אשר אין לו חשיבות מבחינת שמירת טבע כמין טבעי, אלא בהקשר של מינים פולשים.
מומלץ לערוך סקר שדה למציאת דו-שן שעיר בעמק החוּלה ולבדוק אם נכחד או למפות את אתריו. אם יימצאו כאלה, מומלץ לתחם אתר בעמק החוּלה ולנטר בו אוכלוסייה. יש לדאוג למשטר דינמי של צומח פתוח תוך עריכת הפרעות ויצירת מעונות פתוחים וחצי מוצלים. יש לחזור ולדון אם יש לתת לדו-שן משולש מעמד של מין אדום, כיון שבהרבה מדינות צפונית לנו הוא נחשב עשב רע ופולש של מעונות לחים ותעלות בצידי דרכים.
תפוצה רחבה על פני החלקים הממוזגים של אירו-אסיה: כל אירופה, סיביר, הים השחור, מרכז אסיה, ההימלאיה, סין ויפן. כל ארצות הים התיכון הצפוניות מספרד ועד טורקיה. תפוצתו נמשכת גם לקווקז. במזרח התיכון גדל בצפון עירק, סוריה, לבנון, רוב גלילות אירן, וישראל. אינו מתפשט דרומה.
צמח מהגר שהגיע לאוסטרליה ולצפון אמריקה.
צמח חד-שנתי של מעונות זמניים פתוחים במקווי מים. נדיר ביותר או נכחד בארצנו. מין צפוני של סוג טרופי, אשר עמק החוּלה מהווה עבורו קצה תחום תפוצה דרומי אזורי. מספר האתרים בארץ אינו ידוע בוודאות, וקרוב לוודאי שייבוש ביצת החוּלה והחקלאות האינטנסיבית בעמק החוּלה הביאו להכחדתו. הופעתו בארץ מחוץ לעמק החוּלה אפיזודית, ומבטאת את יכולתו להתנחל מפעם לפעם כצמח מהגר, אך בינתיים בלי יכולת להתבסס לאורך זמן.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Three-lobe Beggar-ticks, Three-part Beggar-ticks |
שם ערבי | תיל מא'אל |
משפחה | מורכבים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
כורוטיפ | רב-אזורי: אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני |
אתר מרכזי לשימור | שמורת החוּלה |
נדירות |
1
5
6
|
---|---|
פגיעות |
0
3
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
4.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |