פלומית בובה
Doellia bovei
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי ושעיר בגובה 25-60 ס"מ. הגבעולים רבים, קרחים או כמעט קרחים, מסועפים מהבסיס, זקופים או נטויים. העלים יושבים, מוארכים-אזמלניים, משוננים או כמעט ללא שינון; אורכם 3-8 ס"מ; העלים התחתונים מצטררים בבסיס. התפרחות בעלות פרחים צינוריים בלבד, ערוכות במכבד דליל. מעטפת התפרחת באורך 5-6 מ"מ, בערך כאורך ציציות הזרעונים; חפי המעטפת רעופים, החיצוניים קצרים ומפושקים למדי. הפרחים ורדרדים, החיצוניים נקביים בעלי 2-3 שיניים והפנימיים בדרך כלל דו-מיניים בעלי חמש שיניים. הזרעון זעיר, קצר מ-1 מ"מ ובראשו ציצית המורכבת מדור אחד של זיפים; הציצית ארוכה מהזרעון פי כמה פעמים
שיא הפריחה בחודשים מרס-יוני, אולם הפריחה נמשכת בעוצמה קטנה יותר עד ספטמבר.
הצמח גדל בשלוש גלילות: החולה, ים המלח והערבה, בשמונה אתרים מתועדים, ולפי המשוער ישנם עשרה אתרים. בערבה הצפונית הוא נמצא בקידוח עידן. אוכלוסיות גדולות ויציבות שלו נמצאות רק בגלילת ים המלח במעיינות ים המלח – נאת עין גדי, עינות סמר, עינות קנה ועין ענבה. נכחד מעין בוקק. האתר בעינות קנה היה הנקודה הצפונית ביותר הידועה בעולם בתחום תפוצתו. ב-2016, נמצא אתר צפוני יותר, לאחר שהוגדר צמח מגיליון עשבייה שנאסף על ידי יובל ספיר ואבי שמידע ב-1997 בנחל קורן שבעמק החולה. כל האוכלוסיות מבודדות ומקוטעות. בעבר נאסף בעמק יזרעאל בנחל עמל (סח'נה) אך נכחד משם.
מעונות לחים בנאות מדבר, לרוב בסדקי סלעים לחים או בשולי מעיינות ונחלים במדבר החם.
הסוג בלומית קרוב מאד לסוג פלגית ומשתייך לשבט הטיונים Inulae במשפחת המורכבים. על פי הפלורה של מצרים (בולוס 2002), בלומית בובה תוארה לראשונה למדע ב-1834 כמין של קייצת Conyza על ידי de Candolle. בסיני היא נמצאה לראשונה ב-1932. מאוחר יותר היא שויכה לסוג Blumea שכולל כ-50 מינים הנפוצים לאורך האזור הטרופי של העולם הישן. Anderberg, המומחה לשבט הטיונים, גילה כי בלומית בובה ומין נוסף בסוג Blumea שונים מכל שאר מיני הסוג באורך השערות של סעיפי העלי. על כן תאר את הסוג Doellia ושייך את שני המינים אליו (Anderberg, 1995). עם זאת, באנליזה מולקולארית שמציג אנדרברג מאוחר יותר לא רואים כי המין בלומית בובה מופרד ממיני Blumea (Anderberg, 2009).
חשוב לשמור על משטרי מים תקינים במעיינות ים המלח ולמנוע התייבשותם. כמו כן, מומלץ לאסוף זרעים מאוכלוסיות הקצה, מחוץ לאיזור ים המלח, ולגדלם בגנים בוטנים ובגני מקלט
צמח בעל תפוצה נרחבת במזרח אפריקה (אתיופיה, סודן ודרומה השם), דרום המזרח התיכון (מצרים – כולל סיני, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיראן) ומזרחה משם (פקיסטן ואפגניסטן).
עשב רב-שנתי נדיר של שולי מעיינות וזרימות באזור ים המלח, הערבה והנגב הצפוני. חשוף לסכנת התייבשות מקורות המים. צמח דרומי המצוי בארץ בשוליים הצפוניים של תפוצתו הגיאוגרפית.
Anderberg, A.A. 1995. Doellia, an overlooked genus in the Asteraceae-Plucheeae. Willdenowia 25: 19-24.
Anderberg, A.A. 2009. Inulae in: Systematics, Evolution, and Biogeography of Compositae (eds. V.A. Funk, A. Susanna, T.F. Stuessy and R.J. Bayer). IAPT. pp. 667-680.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | ע'זני |
| משפחה | מורכבים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | סודני - סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | נחל ערוגות |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
