בורהביה זוחלת

Boerhavia repens

הצמח גדל בארץ בארבע גלילות: עמק בית שאן, בקעת הירדן, מדבר יהודה וים המלח, מתועדים מעל עשרה אתרים. רוב האתרים נמצאים בבקעת הירדן, בסביבות יריחו, ואדי פרעה וג'יפטליק. במדבר יהודה נצפה בנחל תמרים ובאזור ים המלח גדל במטעי התמרים של עין גדי ובנחל דוד. בבקעת בית שאן נמצא בכמה אתרים באיזור מנחמיה והאתר הצפוני ביותר בעולם תועד ב-2016 ליד פוריה. תצפיות מאוכלוסייה צפונית יותר הגדלה במצוקי הבזלת מעל אתר חמת-גדר טעונות בדיקה. מעניין לציין כי הצמח נעדר מכל תחום החדירה של הצמחים הסודניים בערבה ובהרי אילת. דגם קיטוע כזה בין תחום התפוצה העיקרי שמדרום לישראל (בעיקר באפריקה) לבין אזור ים-המלח והבקעה ידוע גם ממינים סודניים נוספים: אבוטילון הודי, אבוטילון קהה, מרואה עבת-עלים, ערף המדבר וחלביב רותמי. ניתן להסבירו בכך שתנאי הסביבה באזור ים המלח מתאימים יותר לגידולם של הצמחים הסודניים הללו לעומת הערבה ואזור אילת שבהם היובש יותר קיצוני וטמפרטורות החורף לעתים נמוכות יותר.
בורהביה זוחלת נשתלה בצומת גן לאומי קומראן - קיבוץ קליה במהלך הקמת גינת צמחי בר מקומיים באתר זה בשנת 1995 (בלכר, 1995).

מעונות מוצלים בסלעים ובקרבת עצים במדבר החם. נחשב בעולם כעשב שוטה בשטחי חקלאות וגינות.

הסוג בורהביה מונה כ-40 מינים שתפוצתם באזורים חמים בעולם, וחלקם צמחים שוטים (Weeds). באזורנו מוכר רק עוד מין אחד – בורהביה דביקה (B. diffusa) הגדלה במדבר הקיצוני בסיני. בניגוד לבורהביה זוחלת, התפרחות של מין זה הן קרקפות והוא תמיד זוחל. שני מיני הבורהביה מגיעים באזורנו לגבול תפוצתם הצפוני וזו כנראה הסיבה לנדירותם והופעתם המקוטעת. הסוג בורהביה קרוב לסוג בלוטנית הנבדל ממנו בגביע הפרח ובפרי, אשר אינו מכוסה שערות בלוטיות, אלא נושא בליטות דביקות, לפחות בחלקו העליון. בארץ גדלים בר שלושה מיני בלוטנית: הנפוצה מהם היא ב. אפריקאית בעלת פרחים לבנים בולטים, שגדלה לאורך בקע הירדן אולם גם במעונות מופרים במישור החוף; בלוטנית הדורים היא צמח המופיע באופן פזור לאורך הערבה ואזור ים המלח, ומאופיין בפרחים ורודים קטנים הערוכים בדורים; ובלוטנית מפורצת, בעלת פרחים ורודים גדולים יותר, הגדלה בערבה ובאזור אילת, היא צמח נדיר למדי אולם לא בסכנת הכחדה. צורת החיים הטיפוסית והראשונית של מיני בלוטנית ובורהביה היא מטפסים על עצים בסוואנות של האזור הסודני. בארץ זהו צמח זוחל הגדל בבית הגידול של מדבר קיצוני בארץ באפיקי ואדיות סלעיים ולמרגלות מצוקים קטנים, כנראה התאמה מקומית בבית גידול משני.
שני הסוגים משתייכים למשפחת הלילניים, המונה כ-30 סוגים וכ-350 מינים הנפוצים בכל האזורים הטרופיים בעולם כמו גם באזורים מדבריים בצפון אמריקה, ערב ומזרח אפריקה ואוסטרליה.
נזכיר כי במשפחה זו גם שני צמחי נוי נפוצים בארץ: בוגנווילאה נאה ולילנית רבגונית.

* הסבת שטחים לחקלאות בבקעת הירדן מהווה את גורם הסיכון העיקרי.
* בארץ מוגן בשמורת עין-גדי
* בעולם אינו מצוי בסכנת הכחדה ואינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים.

יש לבצע סקרי שדה חוזרים כדי לתעד ולעדכן את אתרי התפוצה ואת גודל האוכלוסיות, ומכך לגזור מדיניות מימשק. כדאי להמשיך בפעולות איקלום במסגרת גינון בבקעת הירדן ובאזור ים המלח.

מין רחב תפוצה באפריקה ובאסיה הטרופיות, הפולש למדבר בנאות מדבר. פליט תרבות בסיציליה.

צמח רב-שנתי נדיר של הגלילות החמות בבקעת הירדן ובאזור ים המלח, שכנראה נפגע מהתפשטות החקלאות. בארץ המין גדל בעיקר בבתי גידול טבעיים ולא בבתי גידול מושפעי אדם כמו ברוב ארצות התפוצה שלו, אך בשנים האחרונות תועד גם בתוך יישובים. בשנת 2020 הוחלט לשנות את מעמדו לעל סף איום בעקבות אתרים רבים שתועדו בשנות האלפיים

בלכר מ. 1995. גנים של צמחי בר בחבל ים-המלח: תחילת הדרך. מגילות תמר, עלון המועצות האזוריות "תמר" ו"מגילות", קיץ: 8-10.