בולנתוס דק-גבעול

Bolanthus filicaulis

גדל רק בשני אתרים בגלילה אחת – סְפָר השומרון, באזור המצלעות המזרחיות של דרום קמר שומרון - אתר אחד נמצא 1.5 ק"מ מזרחית לחרבת ג'יבעית ( צפון מערב לעוג'ה), ואתר אחר נמצא מזרחית ליישוב עפרה בשומרון, בתל א-צוואן במדבר בינימין ליד הכפר מוח'מס (מכמש).

סדקי סלעי גיר במדרון מזרחי בחגורת הַסְּפָר של דרום השומרון, ברום 500-670 מטר. רוב האיסופים בעולם הם מחגורת הַסְּפָר באזור דמשק ובאזור מואב ועמון בירדן.

הסוג בולנתוס כולל 8 מינים של צמחים רב שנתיים עשבוניים, חלקם מעוצים בבסיסם, הנפוצים בעיקר במזרח אגן הים התיכון – יוון, טורקיה והלבנט. הסוג קרוב מאוד לסוג גבסנית (גפסנית) והוכלל בעבר כקבוצה בתוכה. מיני הסוג גדלים בהרים (ברום 500-2,500 מטר), לרוב בסדקי סלעים גירניים או במדרונות אבניים.
ברום החרמון ובדרום סיני גדל בולנתוס שעיר. זהו מין ויקרי קרוב מאוד לבולנתוס דק-גבעול, המחליף אותו בהרים גבוהים – הרי הלבנון ומול-הלבנון, וההר הגבוה בדרום סיני מעל 2,000 מטר. על אף שיש בין שני המינים סימפטריה ברמה הגיאוגרפית הרחבה, אין הם סימפטריים באותה גלילה ובאותו רום טופוגרפי.
ההבחנה בין שני המינים קשה, ובעבר הם נחשבו לשני זנים של אותו מין ( Bolanthus hirsutus var. filicaulis;,B.hirsutus var. hirsutus, ) - בעוד שלבולנתוס דק-גבעול יש על גביע הפרח שערות רכות קצרות בלבד, הרי בבולתוס שעיר יש על הגביע, נוסף לשערות הקצרות, גם שערות ארוכות מפושקות.
ברום החרמון גדל מין שלישי של בולנתוס, בולנתוס דמוי פרנקניה ( B. frankenioides), אשר נאסף עוד בשנת 1943 על ידי טוביה קושניר בפסגת החרמון.

על סמך המספר הזעום של פרטים אשר נמצאו במשך 100 שנות חיפוש צמחי בר בשני אתרים בלבד, נראית הופעת בולנתוס דק-גבעול בישראל כאירוע אקראי, אשר לכאורה אין מגיעה לו עדיפות גבוהה של שמירת טבע. אולם אם בודקים את התפוצה בלבנט ואת הביוגיאוגרפיה של הסוג בולנתוס, מגלים כי זוג המינים בולנתוס דק-גבעול ובולנתוס שעיר הם אנדמיים ללבנט, וכנראה גם מרכז הספציאציה שלהם הוא באזור הלבנט. אין לנו מידע על שכיחות המין בסוריה, אך בירדן (משם נאספו 5-7 ייבושים בלבד) הוא נדיר מאוד. זהו צמח סלעים רב-שנתי, אשר פרטיו חיים שנים רבות. אלה השיקולים אשר הנחו אותנו לכלול את המין בין הצמחים האדומים.

מומלץ לערוך סקר צמחים יסודי באזור סְפָר בנימין וסְפָר השומרון, משדרת ההר ועד מרגלות הבקעה, ולנסות לאתר פרטים ואוכלוסיות של בולנתוס דק-עלים. הצמח קטן ונחבא אל הכלים, וגם בתקופת פריחתו איננו אטרקטיבי ואינו בולט לעין. אם לא יימצאו צמחים של בולנתוס בישראל מומלץ לייבא מעמון ומואב זרעים ולאכלסם בשמורת נחל ייטב ובשמורת כוכב השחר.

הצמח נפוץ רק בישראל, ירדן, לבנון וסוריה. בירדן הוא נדיר מאוד, גדל בסלעים באזור עמון, מואב ואדום.

בן-שיח זעיר, אשר התגלה בישראל רק ב-1983 בדרום סְפָר שומרון על ידי אורית וצבי שמיר. עד כה התגלו רק שני אתרים, ובהם מספר פרטים זעום. הצמח אנדמי לישראל, ירדן וסוריה. המידע על תפוצתו הכללית של בולנתוס דק-עלים מועט ביותר. סביר כי שתי המציאות אינן "אפיזודיות" אלא להיפך, הצמח אופייני לאקוסיסטמה של חגורת הַסְּפָר וכנראה גם לחלק המזרחי של שדרת ההר בשומרון. באזור זה לא נעשה סקר צמחים נדירים וקשה לעשבב בו בגלל התנאים הפוליטיים. אנו משערים כי בעתיד יתגלו אוכלוסיות נוספות אשר ילמדו אותנו על הצמח.

Barakouda, 1962. A revision of Gypsophila, Bolanthus, Ankyropetalum and Phryna. Wentia, 9: 1-203.