בוציץ סוככני
Butomus umbellatus
צמח עשבוני רב-שנתי שבסיסו טבול במים, גובהו 50-120 ס"מ ותפרחתו הורודה בולטת גבוה מעל פני המים. לצמח קנה-שורש עבה, וממנו עולים עלים סרגליים רבים המזכירים עלי אירוס. גבעול התפרחת בודד ואינו מסתעף, חסר עלים ומכיל רקמת אוויר המונעת את שקיעתו. התפרחת בנויה כסוכך מדומה, פרחיה מרווחים. הפרח פתוח לרווחה, ולו שישה עלי עטיף כותרתיים ורודים ערוכים בשני דורים, מצויירים בעדינות בעירוק כהה. קוטר הפרח 20-23 מ"מ ולו תשעה אבקנים. השחלה עילית, בנויה 6 עלי שחלה וביניהם צופנים. הפרי הלקט יבש הבנוי שש מפוחיות שאורכן 10 מ"מ, נפוחות וגלדניות. הזרעים מרובים וקטנים.
פורח בקיץ ממאי עד אוגוסט, מועד תחילת הפריחה תלוי בטמפרטורת המים. מואבק על ידי חרקים, בעיקר זבובים ודבורים, הפרח פרוטאנדרי.השם המדעי של הבוציץ, שפירושו ביוונית "חותך שור", בא לציין את עליו החדים כחרב של הצמח, המגינים על עצמם באופן זה מפני אכילה על ידי בקר. התואר "סוככני" מציין את מבנה התפרחת של הבוציץ – לפרחים עוקצים ארוכים ערוכים כסוכך.
מגדלים אותו בתרבות בגינות לנוי. קמח מן השורשים משמש לאפיית לחם במרכז אירופה.
גדל בארבע גלילות בישראל - בשרון, בעמק-יזרעאל (רק אתר בודד) בעמק החוּלה ובגולן. הצמח עדיין שכיח למדי בגולן (כ-12 אתרים), אך בעמק החוּלה נעשה נדיר לעומת שנות החמישים של המאה ה-20. גם בשרון הצטמצם מאוד מספר אתריו מאז המאה ה-20; בשרון הוא גדל בביצת זיתא, בבריכת-יער (עטה), בנחל פולג, בבריכת-דורה, בבריכת-געש (נכחד לאחרונה) וליד מכללת לוינסקי (נכחד לאחרונה). גדל בבריכת-עוזייר שבבקעת בית נטופה,, אך נכחד משם ב-1998 לערך עקב הריסת הבריכה. בסך הכל ישנם כיום בארץ 26 אתרים.
מקווי-מים צלולים - ביצות, בריכות טבעיות מלאות מים בחורף ונחלים הזורמים לאיטם. לעתים קרובות בחברות צמחי ביצה שגדלים בהם אגמון ימי וכף-הצפרדע האזמלנית.
הסוג בוציץ כולל מין אחד בלבד הנפוץ בביצות, באזורים ממוזגים נרחבים. הבוציץ שייך למשפחה מונוטיפית בת סוג ומין יחיד מהחד-פסיגיים. זוהי אחת המשפחות הפרימיטיביות ביותר בחד-פסיגיים (השחלה מפורדת). היא קרובה מאוד למשפחת כף-הצפרדע (בארץ 3 מינים). משפחות אלה נחשבות כמשפחות המוצא להתפצלות בין החד-פסיגיים לדו-פסיגיים.
* חלק גדול מהאתרים נכחד מאז המאה ה-20, בעיקר עקב שינוי משטר מי-התהום ויבוש מקווי מים. דוגמא בולטת היא החוּלה והמעיינות בשוליה, כגון נחל עינן.
* הצמח עמיד יחסית לזיהום וריסוסים כימיים.
* האתרים מקוטעים כפי שנגזר מאופיו של בית-הגידול, וגודל האוכלוסיות לרוב קטן ביותר. אוכלוסייה גדולה יחסית (מאות פרטים) גדלה בבריכת-יער בשרון.
* הצמח מוגן על פי חוק.
* מוגן בשמורות ביצת זיתא. חלק מהתארים מוגן בשמורות טבע מוצעות (אך לא מוכרזות) - בריכת-יער, בריכת-דורה.
מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות, אחת בשרון והאחרת בעמק החוּלה. מומלץ להחזיר אוכלוסיות לשמורת החוּלה ולאגמון החוּלה, ולשקם את ראש נחל עינן, שם הייתה אוכלוסייה גדולה.
נפוץ בעולם על פני שטחים נרחבים באירופה ואסיה. הצמח התפשט והגיע לצפון אמריקה רק במאתיים השנים האחרונות.
צמח מים מזדקר, אשר עליו ותפרחתו עולים מהמים. גדל רק במקווי מים זכים. פריפריאלי צפוני באזורנו. המין גדל אומנם בעשרות אתרים בחבל הים-תיכוני בארץ, אולם בית-גידולו נמצא בתהליך הרס חריף ומתמשך. שרוי בארץ בסכנה בעקבות הכחדת הביצות וכליאת מקווי המים הטבעיים במבני בטון. היותו מין אטרקטיבי לקטיפה מגדיל את האיום עליו.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Flowering Rush |
| שם ערבי | ענאז צבוואני |
| משפחה | בוציציים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי (ים-תיכוני ואירנו-טורני) |
| אתר מרכזי לשימור | בריכת-יער בשרון וביצת החוּלה (עינן) בצפון |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
