מגנונית פקטורי

Callipeltis factorovskyi

היה בעבר שכיח במספר גלילות רב, והפך כיום נדיר ביותר, גדל רק בארבע גלילות: דרום הגולן, הרי יהודה, סְפָר השומרון והשומרון. בספר השומרון נאסף שלוש פעמים לאורך כביש אלון ברימונים, במעלה מכמש ובמעלה אפרים בשנים 1982-1986. מאמצים למצוא מין זה באזור בשנות התשעים עלו בתוהו. בשומרון נאסף פעמיים בלבד, בדיר–עמר (1951) ובג'ינספוט ליד שכם (1977). הצמח לא אותר בצפון הארץ במשך כל סקר הצמחים הנדירים (1989-1996), ולאחר מאמצים מרובים נמצא דווקא בנחל מיצר בדרום הגולן בשנת 1996. אוכלוסייה זו הייתה יציבה גם בשנת 1997 ועד 2003. על פי דנין (Danin, 2004) גדל גם בגליל העליון.
הצמח נכחד משש גלילות שנאסף בהן משנת 1924 ועד 1951: תל שוכה בשפלה, ליד גזר בפלשת, בהרי יהודה (כמה איסופים, רובם בירושלים), בית-זרע בעמק הירדן העליון, בטבעון בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. הצמח נמצא לראשונה בעולם בעמק יזרעאל (משם תואר למדע), ואכן באזור זה נרשם מספר האתרים הגדול ביותר משנת 1924 עד 1931. העדות האחרונה לקיומו בעמק יזרעאל היא משנת 1951, ולאחר מכן נעלם מהעמק. המאמץ לחזור ולגלותו בסקר הצמחים הנדירים בשנים 1995-1996 עלה בתוהו. בחרמון נצפה ביער ההררי ברום 1,450 מטר. בשנת 2005 אסף עוז גולן את הורבורגינה בנחל זנוח ליד מטע.

בתוך צומח עשבוני, בתות ושולי שדות בקרקעות כבדות בחגורת הספר ובאזורי שוליים בחבל הים-תיכוני.

זהו סוג מונוטיפי, אשר נתגלה בעמק יזרעאל ותואר למדע בשנת 1927 על ידי אייג. אייג קרא לסוג על שמו של פרופ' ורבורג, מייסד המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית, ואת תואר המין על שמו של חברו הקרוב אליעזר פקטורובסקי. זה היה הסוג הראשון שתואר בארץ על ידי בוטנאי ישראלי, ושנים חשבו שהסוג אנדמי רק לישראל. מאוחר יותר התברר כי המין גדל גם בסוריה ובצפון עירק. הסוג קרוב מאוד לסוג מגנונית, נבדל ממנו בעיקר בזרע הבנוי שתי פרודות (במגנונית אחת) ובחפים המלווים את הפירות, שהם צרים וירקרקים (במגנונית החפה צהבהב ורחב). בשנת 1964 איחד המומחה העולמי של משפחת הפואתיים את הסוג ורבורגינה לתוך הסוג מגנונית, אולם פיינברון (1978) לא קבלה עיבוד זה והשאירה אותו כסוג עצמאי.

* במהלך השנים שמאז גילויו של הצמח ב-1927 התרחשה הכחדה של אוכלוסיות המין בקצב מהיר: הוא נכחד כליל מ-6 גלילות שהיה ידוע בהן בעבר. בולטת ההכחדה מעמק יזרעאל, משם תואר המין למדע, והיה נפוץ שם במאה ה-20. מ-22 אתרים בעבר נותרו בין השנים 1977-1987 רק 5, ובשנות ה-2000 גדל הצמח בוודאות רק באתר אחד, בנחל מיצר בגולן.
* גודל האוכלוסייה באתר נחל מיצר, על פי ספירה מ-1996, הוא 50 פרטים בשטח של דונם.
* כל האתרים אינם נמצאים בתחומי שמורת טבע.

מומלץ לערוך סקר לאיתורו בגלילות שדווח מהן בעבר. יש להשקיע מאמץ מיוחד, שכן זהו מין קשה מאוד לזיהוי. מומלץ לאתר שטח בעמק יזרעאל ולהשיב לשם את הורבורגינה. מומלץ לנטר את אוכלוסיית נחל מיצר ולמנוע ריסוסים בסביבתה.

גדל ברצועת הסהר הפורה: בישראל, ירדן, לבנון, סוריה (ממדבר סוריה ועד לג'בל דרוז בדרום) וצפון-מערב עירק. הצמח לא גדל בטורקיה ובאירן. בירדן שכיח בגלעד וגדל גם בעמון ובאדום.

צמח חד-שנתי זעיר וקשה לגילוי, אך הוא מהצמחים החשובים לשימור. מין תת- אנדמי, אשר רוב אתריו הוכחדו בשישים השנים האחרונות. אחד משני סוגי הצמחים היחידים שתוארו למדע על-ידי בוטנאי ישראלי והם תת- אנדמיים לישראל ומאיימת עליהם סכנת הכחדה (הסוג השני – מושיובית, ראה שם).

Eig, A. 1927. Warburgina factorovskyi Sp.Nov., Bull. Inst. Agr. Nat.Hist. Tel-v 6, 33.