מגנונית פקטורי
Callipeltis factorovskyi

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

עשבוני חד-שנתי, דומה מאוד למיני מגנונית ודבקה, גובהו 5-10 ס"מ. הצמח מסתעף מבסיסו לגבעולים רבים. עלי בסיס הגבעול ערוכים בדורים של 4 עלים, עלי התפרחת זוגיים בלבד. העלים מוארכים, מצטררים בבסיסם לפטוטרת קצרה. הפרחים ערוכים בחיקי עלים בקבוצות קטנות של 5-8 פרחים. כל קבוצת פרחים מלווה בשני חפים ירוקים דמויי עלים קרומיים. הפרח המרכזי בכל קבוצה גלוי וחסר חפה. הכותרת צהבהבה עם 4 אונות, דומה לפרח של דבקה, גודלה 2 מ"מ. הפרי בנוי שתי פרודות מוארכות שצבען חום-כהה והן שעירות במקצת.

היה בעבר שכיח במספר גלילות רב, והפך כיום נדיר ביותר, גדל רק בארבע גלילות: דרום הגולן, הרי יהודה, סְפָר השומרון והשומרון. בספר השומרון נאסף שלוש פעמים לאורך כביש אלון ברימונים, במעלה מכמש ובמעלה אפרים בשנים 1982-1986. מאמצים למצוא מין זה באזור בשנות התשעים עלו בתוהו. בשומרון נאסף פעמיים בלבד, בדיר–עמר (1951) ובג'ינספוט ליד שכם (1977). הצמח לא אותר בצפון הארץ במשך כל סקר הצמחים הנדירים (1989-1996), ולאחר מאמצים מרובים נמצא דווקא בנחל מיצר בדרום הגולן בשנת 1996. אוכלוסייה זו הייתה יציבה גם בשנת 1997 ועד 2003. על פי דנין (Danin, 2004) גדל גם בגליל העליון.
הצמח נכחד משש גלילות שנאסף בהן משנת 1924 ועד 1951: תל שוכה בשפלה, ליד גזר בפלשת, בהרי יהודה (כמה איסופים, רובם בירושלים), בית-זרע בעמק הירדן העליון, בטבעון בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. הצמח נמצא לראשונה בעולם בעמק יזרעאל (משם תואר למדע), ואכן באזור זה נרשם מספר האתרים הגדול ביותר משנת 1924 עד 1931. העדות האחרונה לקיומו בעמק יזרעאל היא משנת 1951, ולאחר מכן נעלם מהעמק. המאמץ לחזור ולגלותו בסקר הצמחים הנדירים בשנים 1995-1996 עלה בתוהו. בחרמון נצפה ביער ההררי ברום 1,450 מטר. בשנת 2005 אסף עוז גולן את הורבורגינה בנחל זנוח ליד מטע.

בתוך צומח עשבוני, בתות ושולי שדות בקרקעות כבדות בחגורת הספר ובאזורי שוליים בחבל הים-תיכוני.

* במהלך השנים שמאז גילויו של הצמח ב-1927 התרחשה הכחדה של אוכלוסיות המין בקצב מהיר: הוא נכחד כליל מ-6 גלילות שהיה ידוע בהן בעבר. בולטת ההכחדה מעמק יזרעאל, משם תואר המין למדע, והיה נפוץ שם במאה ה-20. מ-22 אתרים בעבר נותרו בין השנים 1977-1987 רק 5, ובשנות ה-2000 גדל הצמח בוודאות רק באתר אחד, בנחל מיצר בגולן.
* גודל האוכלוסייה באתר נחל מיצר, על פי ספירה מ-1996, הוא 50 פרטים בשטח של דונם.
* כל האתרים אינם נמצאים בתחומי שמורת טבע.

מומלץ לערוך סקר לאיתורו בגלילות שדווח מהן בעבר. יש להשקיע מאמץ מיוחד, שכן זהו מין קשה מאוד לזיהוי. מומלץ לאתר שטח בעמק יזרעאל ולהשיב לשם את הורבורגינה. מומלץ לנטר את אוכלוסיית נחל מיצר ולמנוע ריסוסים בסביבתה.

גדל ברצועת הסהר הפורה: בישראל, ירדן, לבנון, סוריה (ממדבר סוריה ועד לג'בל דרוז בדרום) וצפון-מערב עירק. הצמח לא גדל בטורקיה ובאירן. בירדן שכיח בגלעד וגדל גם בעמון ובאדום.

צמח חד-שנתי זעיר וקשה לגילוי, אך הוא מהצמחים החשובים לשימור. מין תת- אנדמי, אשר רוב אתריו הוכחדו בשישים השנים האחרונות. אחד משני סוגי הצמחים היחידים שתוארו למדע על-ידי בוטנאי ישראלי והם תת- אנדמיים לישראל ומאיימת עליהם סכנת הכחדה (הסוג השני – מושיובית, ראה שם).

Eig, A. 1927. Warburgina factorovskyi Sp.Nov., Bull. Inst. Agr. Nat.Hist. Tel-v 6, 33.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביקליבלטיס פקטורווסקי
משפחהפואתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהסְפָר, ים-תיכונית
כורוטיפמזרח-ים-תיכוני (מערב-אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימורנחל מיצר בגולן

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
2
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

3 (9) גלילות
צמידות: בינונית
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אולדנית הכף
אולדנית הכף
אולדנית הכף
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת דבקה אפורה
דבקה אפורה
דבקה אפורה
תמונה מאת דבקה עדינה
דבקה עדינה
דבקה עדינה
תמונה מאת דבקה סורית
דבקה סורית
דבקה סורית