צלף רמון
Capparis ramonensis
נכתב על ידי
צמח עשבוני רב-שנתי זוחל. הענפים הצעירים לבידים, מלבינים; הענפים הבוגרים ירוקים בהירים, אורכם 2-1 מ', הם מתעצים, אך מתים בחורף. גובה הצמח 40-10 ס"מ. בחודשים נובמבר עד פברואר מצויים רק ענפים יבשים מעל פני הקרקע. בכל שנה מלבלבים ענפים חדשים שרועים והענפים שהיוו את נוף הצמח בשנים שעברו מאפירים ומתים. כמו במיני צלף אחרים, בבסיס העלים יש עלי לוואי שהפכו לקוצים מאונקלים צהובים (6-4 מ"מ) הנותרים גם בחורף לאחר שהעלים נשרו. העלים ביצניים-אזמלניים, אורכם 3.5-1 ס"מ, רוחבם 3-1.5 ס"מ. העלה מסתיים בחוד קטן שאורכו 1.5-1 מ"מ. העלה נישא על פטוטרת באורך 7-6 מ"מ והוא ניצב לקרקע, פונה צפון ודרום בדומה לכיוון העלים של חסת המצפן. נצינים הפרחים מחודדים. עוקצי הפרחים באורך 2.5-1.5 ס"מ. הפרחים בעל סימטריה דו-צדדית ולהם ארבעה עלי כותרת לבנים ו-60-40 אבקנים, המאבקים ורודים במקצת, אורכם 2.5-2 מ"מ. האבקה לבנה. הפרי ביצני בעל ציפה אדומה, הוא נפתח וחושף זרעים חומים כהים.
הפריחה דלילה במאי עד יולי.
הצמח גדל בכ-18 קמ"ר במכתש רמון בנגב הדרומי : במישורי גבס מתחת לשן רמון ומעט מזרחית לו, ובשדה גבס בדרך לחניון בארות.
מישורים צחיחים ושולי ערוצונים בקרקע גבס במדבר קיצוני.
הסוג צלף מכיל כ-250 מינים, רובם נפוצים באזורים הטרופיים של אסיה ודרום אמריקה. מעט מינים גדלים מאגן הים התיכון ומזרחה בהרים יובשניים עד למרכז אסיה, אלה משתייכים לקבוצת צלף קוצני, אליה משתייכים כל שאר מיני הצלף בארץ, חוץ מצלף רותמי. מספר חוקרים ניסו ללמוד ולטפל בקבוצה מסובכת זו, חילקו אותם למינים וצורות מקומיות, אולם המסקנות שלהם היו סותרות. צלף רמון תואר על ידי אבינעם דנין ב-2011 ממכתש רמון. הוא דומה וקרוב לצלף סיצילי בענפים הצעירים הלבידים שלו. צלף סיצילי גדל בארץ לאורך בקע הירדן מהבקעה ועד לעמק החולה. בניגוד לצלף רמון הגדל במעונות טבעיים, צלף סיצילי הוא צמח של מעונות מופרים. צלף סיצילי הוא צמח גדול ומסועף יותר, אינו שרוע כל כך ועליו אינם ניצבים לקרקע. כמו כן צלף רמון דומה מאד לצלף קטן-פרחים הנפוץ במזרח ירדן. נראה כי יש צורך בעוד מחקר אוכלוסייתי המקיף את הצלפים מקבוצת צלף קוצני במזרח התיכון על מנת להבין את היחסים ביניהם.
אוכלוסיית צלף רמון כולה נמצאת בתחום שמורת הרמון, היא אינה נמצאת בסכנה כלשהי מעבר לעובדה שכל האתרים נמצאים בשני מקבצים קרובים אחד לשני ולכן יכולים להיפגע יחדיו.
יש לגדל צמחי צלף רמון בגני מקלט מתאימים וכך לגבות את האוכלוסיה היחידה של הצמח בעולם. מומלץ להתחיל בחי רמון במצפה רמון ובגן הבוטני בקיבוץ עין גדי. יש לבדוק את תנאי ההנבטה של הזרעים ולנסות לייחר ענפים צעירים. מעבר לסקרים שבוצעו בשטח האוכלוסיה המוכרת, מומלץ לנסות ולמצוא עוד אתרים של הצמח בתחומי מכתש רמון ואולי דרומה ממנו. כמו כן יש לאמוד את כמות הפרחים, הפירות והזרעים המיוצרים באוכלוסיה לאורך כמה שנים. בשנים האחרונות נערך ניטור של האוכלוסיה על ידי רשות הטבע והגנים.
אנדמי למכתש רמון בישראל.
צמח עשבוני רב-שנתי המוכר מאוכלוסיה אחת לא גדולה על פני כמה קילומטרים במדבר הקיצוני. אוכלוסיה זו נתונה לתנודות עקב התנודתיות הגדולה בכמות המשקעים בחבל ארץ זה. יש חשיבות גדולה במחקר נוסף של הצמח וסקר להבין את כל תפוצתו וקירבתו עם מינים דומים.
Werner Greuter & Thomas Raus (ed). Danin, A. 2011. Med-Checklist Notulae, 30. Willdenowia 41(2): 312-314.
נכתב על ידי
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | צלפיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | מישורי גבס למרגלות שן רמון במכתש רמון |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
4
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
