כריך חד
Carex acutiformis
מבוסס על:
עשב רב-שנתי עם קנה-שורש ארוך וזוחל וגבעול-תפרחת זקוף שגובהו 40-110 ס"מ. העלים יוצאים גם מבסיס הצמח וגם לכל אורך גבעולי-הפריחה (להבדיל מרבים ממיני הגומא). הגבעול שעיר ומחוספס, חתך הרוחב שלו משולש. העלה מחוספס, נדנו עוטף את הגבעול וגונו שחור-סגול, רוחבו 5-10 מ"מ. הפרחים חסרי עטיף, ערוכים בשיבולת צפופה ומוארכת. כל פרח יושב בחיק חפה. העלים המלווים את השיבוליות שווים בגובהם לגבעול או גבוהים ממנו. התפרחות חד-מיניות, זקופות, העליונות (1-4) זכריות והתחתונות (3-4) נקביות. כל השיבולית נראית כגליל צר שקוטרו 8 מ"מ ואורכו 3-5 ס"מ. צבע גלומות השיבולית ירוק-ערמוני (חום). הפרי אגוזית חד-זרעית דמויית כד שגודלה 3.5-5 מ"מ, ונושאת מקור עם 2 קרניים שאורכו 0.4 מ"מ.
פורח באפריל–יוני.
גדל בישראל כיום רק בבקעת החוּלה בשבעה אתרים שונים: תל-דן, אזור ג'לבינה (נחל גילבון), אחו גונן, שמורת הסחלבים בחורשת טל, גשר הצינורות בחצבאני, עין שיוך בחוּלה ונחל הדן החוצה את דפנה. הצמח גדל לפנים בברכת סלחייה בביצת החוּלה (נאסף ב-1952). מעיינות נחל גילבון (דבורה), נמצאים פורמלית בגולן, אך הם נמנים עם שורת המעיינות המזרחיים שבקעו לגדות אגם החוּלה.
גדות נחלים צלולי מים ושולי ביצה, לרוב בצל עצים ושיחים. שכיח ביער המֵילה והער האציל אשר בשמורת תל-דן (שמידע ולב-ארי, 1975), שם הוא גדל ושולט באחו לח בצל עצים בשולי נהר הדן. בטורקיה ובאירופה הוא גדל בשולי תעלות ואגמים מרום פני הים ועד 2,390 מטר, ויוצר אחו לח בשולי מקווי מים.
על הסוג – ראה כריך גמאי.
כריך חד נמנה עם קבוצת מיני הכריך שיש בהם הפרדה בין הפרחים הנקביים לזכריים על גבי עמוד הפריחה. על קבוצה זו נמנים בארץ כריך מרוחק, כריך גומאי, כריך נמוך, כריך שעיר וכריך רווח. הפרחים הזכריים מרוכזים בתפרחת עליונה ואילו הפרחים הנקביים מרוכזים בתפרחות תחתונות. ההבדל העיקרי בין כריך חד לבין כריך גומאי הוא עמדת השיבוליות – הן משולשלות מטה בכריך גומאי וזקופות בכריך חד. כריך שעיר הוא המין היחיד בקבוצה זו שפריו שעיר. כריך חד נבדל מכריך מרוחק – המין השכיח בקבוצה – בגלומותיו שהן ארוכות מהאגוזית ומסתיימות בחוד ארוך. כמו כן עלי כריך מרוחק צרים יותר (3-5 מ"מ) ולעלה המלווה את השיבולית התחתונה יש נדן ברור.
* לפנים היו שמונה אתרים, כיום שרדו רק שבעה, כולם בעמק החוּלה, משמורת תל-דן ועד מעיינות גילבון. האתר שנכחד היה בביצת החוּלה.
* לא נעשה בעמק החוּלה סקר מינים נדירים, ועל כן אין אומדנים של גודל האוכלוסיות.
* חמישה מבין האתרים נמצאים בשמורות טבע, אך עקב חוסר מודעות למין אדום זה לא ננקטים אמצעים לשימורו.
מומלץ לערוך סקר במקווי-מים בעמק החוּלה ובגיא הירדן ("הירדן ההררי"), למפות את כל אוכלוסיות הכריך החד ולאמוד את אוכלוסיותיו. יש לתחם שתי שמורות (תל-דן ונחל גילבון) וללמוד בהן מהו המימשק הנכון לקיומו של כריך חד.
תפוצתו רחבה על פני אירופה, אגן הים התיכון ואסיה המערבית: נעדר מסקנדינביה ונדיר בדרום אירופה. מופיע באלג'יריה, יוון, הקווקז, אפגניסטן, פקיסטן, קשמיר, סיביר, טורקיסטן ואלטאי. במזרח התיכון גדל בצפון ישראל, בחוף לבנון-סוריה, בצפון עירק, בצפון אירן ומערבה, וברוב גלילות טורקיה.
גומאי רב-שנתי צפוני, שתפוצתו העולמית רחבה ביותר, אך נדיר בישראל. מגיע בצפון ישראל לקצה הדרומי של תחום תפוצתו העולמי. גדל בישראל רק בעמק החוּלה במקווי מים צלולים זורמים.
שמידע, א. ולב-ארי, י. 1975. שמורת תל-דן. שמירת הטבע בישראל. דו"ח מספר 1, רשות שמורות הטבע. עמ' 207-223.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Marsh Sedge, Lesser Pond Sedge |
| שם ערבי | סעאדא חאד כאד'יב |
| משפחה | גומאיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת תל-דן |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
