כריך גומאי

Carex pseudocyperus

הצמח נמצא עד כה רק בשני מקומות בארץ, מאחד הוא נכחד בבירור ובשני יש חשד להכחדתו. הוא נאסף בשנת 1952 בעמק החוּלה בנחל עינן, בשולי ביצת החוּלה לשעבר. בשרון נאסף הכריך בשנת 1932 בברכת בטיח, וזהו המקום היחיד שהצמח היה ידוע ממנו בשרון. בשנת 1980 נאסף הצמח בברכת בטיח בשנית, אך כל מאמצינו לאתרו שוב בשנים 1994-1996 במסגרת סקר הצמחים הנדירים עלו בתוהו.

ביצות וגדות נחלים מוצלים (בגלל נדירוּתו אין מידע על המין בישראל). בטורקיה ואירופה גדל בשולי אגמים, בריכות מים, תעלות וביצות, מרום פני הים ועד רום 1,500 מטר.

הסוג כריך מונה 800 מינים, שרובם גדלים במקווי-מים שניקוזם גרוע. בטורקיה גדלים 86 מינים ובמזרח התיכון 99, נתונים המורים על עושר מיני הסוג באזורנו. בישראל גדלים 12 מינים: רובם קשורים למקווי מים – נחלים, ביצות ושולי בריכות, אך מינים אחדים גדלים גם בחורש ובבתה ומין אחד הוא מדברי – כריך הערבות. הסוגים כריך וגומא הם שני הסוגים הנפוצים ביותר מבין הגומאיים במקווי-מים וההבחנה ביניהם קשה. בסוג כריך, בניגוד לסוג גומא, אין מוצי השיבוליות ערוכים בשני טורים מקבילים רעופים זה על זה. כמו כן מסודרות השיבוליות בתפרחות גליליות ולא פחוסות כמו במיני הסוג גומא. באופן כללי הסוג כריך הוא סוג צפוני המותאם לטמפרטורות נמוכות, בעוד הסוג גומא הוא סוג משווני המותאם לאקלים טרופי וסוב-טרופי.
הסוג כריך מתחלק לשתי קבוצות מינים: בקבוצה אחת נמצאים הפרחים הזכריים והנקביים באותה תפרחת (דוגמאות מהארץ: כריך שחום וכריך מחולק); ובקבוצה אחת ממוקמים הפרחים הזכריים בתפרחות נפרדות מהפרחים הנקביים. הכריך הגומאי שייך לקבוצה השנייה. תפרחות הכריך הגומאי מיוחדות, בהשוואה לכריך חד וכריך מרוחק, בכך שהפרחים מאונכים לציר השיבולית והם מפושקים ביניהם.

* גדל לפנים באתר בודד בחוּלה ונכחד. גדל עד 1980 לפחות בברכת בטיח בשרון ויש חשש שנכחד גם משם. אלה שני האתרים היחידים אשר היו ידועים בישראל.
* ברכת בטיח ונחל עינן הן שמורות טבע על פי חוק, ואם תיעשה אליהן פעולת השבה יהיה המין מוגן בהן.

מומלץ להשיב את הצמח לנחל עינן ולבריכת בטיח ולגדר את השטח ולשלטו. יש למנוע רעייה בלתי רצויה ולהסדיר מימשק מים נכון, שיבטיח את קיומן של האוכלוסיות המוּשבות וגם את הישרדותם של מינים אדומים נוספים הגדלים עדיין במקומות אלה.

מין רחב-תפוצה: גדל ברוב מדינות אירופה, צפון אפריקה, דרום רוסיה וסיביר, קווקז, מרכז אסיה ומזרחה, צפון אמריקה וניו-זילנד. במזרח התיכון גדל רק בצפון אירן, חוף סוריה-לבנון ובגלילות אחדות בטורקיה. חסר בירדן ובצפון עירק. מין צפוני, אשר ישראל מהווה עבורו הנקודה הדרומית ביותר.

עשב רב-שנתי ממשפחת הגומאיים, שהיה נדיר ביותר בישראל וכנראה נכחד. בעבר גדל בשני אתרים בשתי גלילות: בחוּלה, ממנה נכחד בוודאות; ובשרון, שגם משם נכחד כנראה. צמח צפוני של מקווי-מים באזורים ממוזגים, שתפוצתו העולמית נרחבת, ובישראל נמצא הלוקוס טרמינוס הדרומי שלו.

פליטמן, ע. 1964, הצומח של נחלי החוף. עבודת גמר לתואר M.Sc., המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.