ספה המים

Catabrosa aquatica

הצמח נמצא כיום בארץ ב-4 גלילות: הגולן, הגליל העליון, בקעת כנרות והבקעה התחתונה ב-7 אתרים ולפי המשוער ישנם 11 אתרים. בגולן נמצא בסומקה, ווסט (שולט בתעלת המסיל), עין אל בג'ה ונטור. בגליל העליון התגלה בשנת-2004 בעיינות נריה בנחל מורן שבגוש הר-מירון ומאז הוא נצפה שם במעיין התחתון. נכחד ממטולה. בבקעת כנרות - בלגונת הזאכי ובבקעה תחתונה בנחל תרצה (בשנת 1967, ומאז לא נמצא). גם לפנים, בשנות ה-50-20 במאה ה-20, המין היה נדיר למדי, אך היה לו תחום רחב יחסית בגלילות הים-תיכוניות: בשנים אלה הוא גדל בעוד 6 גלילות באתרים הפזורים ברחבי הארץ, אולם נעלם מכולם: עמק החולה (חולה וכפר סאלד), עמק עכו (יגור), שרון (סב' קיסריה), פלשת (חוף הירקון וראשון לציון) ושפלה (בית ג'מאל). על פי דנין (Danin, 2004), הצמח גדל במחוזות רבים בנוסף לרשום לעיל: בכרמל, הרי יהודה,מדבר יהודה, עמק יזרעאל, וכן רשום גם כשכיח למדי בעמק החולה.

שולי מעיינות זכים, גדות תעלות וביצות.

הסוג ספה כולל 4-2 מינים (תלוי בגישת החוקר) שתפוצתם צפונית; בעיקר באזור הממוזג של חצי הכדור הצפוני, אך מין אחד גדל גם בצ'ילי.
מין נוסף של ספה – Catabrosa capusii, נמצא פעם יחידה במזרח ירדן, במלחה באזור אזרק.

* מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 חלה ירידה תלולה במספר הגלילות והאתרים שבהם הצמח גדל בארץ.
* הידלדלות בית הגידול של מעיינות וביצות וההידרדרות במצבם של מקווי המים שנותרו הם ללא ספק הגורמים למגמת ההכחדה של אוכלוסיות המין באתרים שבהם גדל. למעיינות המעטים שעוד נותרו עם מים נקיים, נשקפת סכנת התייבשות וזיהום גם בעתיד. ייתכן גם שהוא רגיש לרעיית יתר.
* האתר היחיד המצוי בתחומי שמורת טבע מוכרזת הוא עין נריה שבשמורת הר מירון.
* שכיח ורחב תפוצה באירופה ובאגן הים-התיכון, לרוב לא בסיכון. עם זאת, מוגדר בשוודיה ובשוויץ כמין באיום (VU) ובקרואטיה כמין בסכנה חמורה (CR).

מומלץ לנטר את האוכלוסייה שהתגלתה בנחל נריה ולכונן אתר שימור נקודתי בצומת ווסט ברמת הגולן. כדאי לנסות לשקם את בית הגידול לפחות בחלק מהאתרים שבהם היה בעבר, ולהשיבו לאתרים בהם היה גדל לפנים כמו בעמק החולה.

מין של האזורים הממוזגים-גשומים, רחב תפוצה ביותר: גדל בכל האזור הממוזג של אירופה-אסיה וצפון אמריקה, וכן באזור הים-תיכוני והאיראנו-טוראני. באזור הים-תיכוני הוא נמצא בספרד, צרפת, קורסיקה, סרדיניה, סיציליה, קרואטיה, מונטנגרו, אלבניה, יוון, בולגריה, טורקיה, סוריה, ירדן, ישראל, מרוקו, אלג'יריה ולוב.

עשב דגני רב-שנתי של מי מעיינות זכים וביצות, שגדל לפנים באתרים רבים יחסית ב-10 גלילות בישראל ונכחד מרובן בעקבות הייבוש, הפיתוח והזיהום של מקווי המים שנלוו למפעל הציוני. ספת המים היא דוגמה מצוינת לצמח מים, אשר כנראה רגיש לרעיית יתר ומים מזוהמים, בדומה לצמחי מים רבים אחרים. אומנם אין אלה מינים אנדמיים או בלעדיים והם שכיחים במקווי מים באירופה וביבשות נוספות, אך הכחדתם המקומית מביאה לדלדול חמור של המגוון הביולוגי באקוסיסטמה של מקווי המים בישראל.