ספה המים
Catabrosa aquatica
מבוסס על:
עשב דגני רב-שנתי בעל קנה שורש זוחל, הגדל באגודה צפופה לגובה 40-60 ס"מ. רוחב העלים 5-12 מ"מ והם בהירים ורכים. רוב הגבעולים נראים כשל צמח חד-שנתי, דמוי סיסנית הגינות ענקית, אך בעלת גבעולים זקופים. נדני העלים צינוריים לאורך יותר ממחצית אורכם. התפרחת מכבד מבודר בעל צורה סגלגלה – משולשת, אורכו כ-10-25 ס"מ ורוחבו 5-12 ס"מ. התפרחת הצעירה גדלה ומתארכת בתוך טרף העלה ובעת פתיחת הפרחים היא נפתחת ומתפשקת. השיבוליות מרובות, מחוסרות מלענים. כל שיבולית בעלת 3-4(2) פרחים, אורכה 2.5-3 מ"מ בלבד. המוץ העליון סגלגל, קטוע בראש ושפתו משוננת בדגם דמוי כרסום, בעל שלושה עורקים ברורים. המוץ התחתון שווה בגודלו למוץ העליון. חלק מהשיבוליות יושבות וחלקן נישאות על עוקצים קצרים. הגלומות בלתי שוות בגודלן, קהות בראשן וקרומיות בשפתן.
מרחוק נראית ספת המים ככל הדגניים הרב-שנתיים העולים כעשב רענן בשולי אחו ביצות ומעיינות, אולם מבט מקרוב בתפרחת ובפרחים מבדילים אותו משאר פרחי הדגניים בקלות: השיבולית מכילה תמיד רק שני פרחים כאשר קצות הגלומות והמוצים קטועים במעין "כרסום": המוץ התחתון בכל פרח "מכורסם" וכן "כרסום" ברור היוצר שפה משוננת קיים גם בגלומה העליונה. אין בארץ עוד מין דגן רב-שנתי הגדל במקווי-מים ולו צורת גלומה קטועה ומשוננת בצורה כזו!
הפריחה בחודשים אפריל – יולי.
הצמח נמצא כיום בארץ ב-4 גלילות: הגולן, הגליל העליון, בקעת כנרות והבקעה התחתונה ב-7 אתרים ולפי המשוער ישנם 11 אתרים. בגולן נמצא בסומקה, ווסט (שולט בתעלת המסיל), עין אל בג'ה ונטור. בגליל העליון התגלה בשנת-2004 בעיינות נריה בנחל מורן שבגוש הר-מירון ומאז הוא נצפה שם במעיין התחתון. נכחד ממטולה. בבקעת כנרות - בלגונת הזאכי ובבקעה תחתונה בנחל תרצה (בשנת 1967, ומאז לא נמצא). גם לפנים, בשנות ה-50-20 במאה ה-20, המין היה נדיר למדי, אך היה לו תחום רחב יחסית בגלילות הים-תיכוניות: בשנים אלה הוא גדל בעוד 6 גלילות באתרים הפזורים ברחבי הארץ, אולם נעלם מכולם: עמק החולה (חולה וכפר סאלד), עמק עכו (יגור), שרון (סב' קיסריה), פלשת (חוף הירקון וראשון לציון) ושפלה (בית ג'מאל). על פי דנין (Danin, 2004), הצמח גדל במחוזות רבים בנוסף לרשום לעיל: בכרמל, הרי יהודה,מדבר יהודה, עמק יזרעאל, וכן רשום גם כשכיח למדי בעמק החולה.
שולי מעיינות זכים, גדות תעלות וביצות.
הסוג ספה כולל 4-2 מינים (תלוי בגישת החוקר) שתפוצתם צפונית; בעיקר באזור הממוזג של חצי הכדור הצפוני, אך מין אחד גדל גם בצ'ילי.
מין נוסף של ספה – Catabrosa capusii, נמצא פעם יחידה במזרח ירדן, במלחה באזור אזרק.
* מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 חלה ירידה תלולה במספר הגלילות והאתרים שבהם הצמח גדל בארץ.
* הידלדלות בית הגידול של מעיינות וביצות וההידרדרות במצבם של מקווי המים שנותרו הם ללא ספק הגורמים למגמת ההכחדה של אוכלוסיות המין באתרים שבהם גדל. למעיינות המעטים שעוד נותרו עם מים נקיים, נשקפת סכנת התייבשות וזיהום גם בעתיד. ייתכן גם שהוא רגיש לרעיית יתר.
* האתר היחיד המצוי בתחומי שמורת טבע מוכרזת הוא עין נריה שבשמורת הר מירון.
* שכיח ורחב תפוצה באירופה ובאגן הים-התיכון, לרוב לא בסיכון. עם זאת, מוגדר בשוודיה ובשוויץ כמין באיום (VU) ובקרואטיה כמין בסכנה חמורה (CR).
מומלץ לנטר את האוכלוסייה שהתגלתה בנחל נריה ולכונן אתר שימור נקודתי בצומת ווסט ברמת הגולן. כדאי לנסות לשקם את בית הגידול לפחות בחלק מהאתרים שבהם היה בעבר, ולהשיבו לאתרים בהם היה גדל לפנים כמו בעמק החולה.
מין של האזורים הממוזגים-גשומים, רחב תפוצה ביותר: גדל בכל האזור הממוזג של אירופה-אסיה וצפון אמריקה, וכן באזור הים-תיכוני והאיראנו-טוראני. באזור הים-תיכוני הוא נמצא בספרד, צרפת, קורסיקה, סרדיניה, סיציליה, קרואטיה, מונטנגרו, אלבניה, יוון, בולגריה, טורקיה, סוריה, ירדן, ישראל, מרוקו, אלג'יריה ולוב.
עשב דגני רב-שנתי של מי מעיינות זכים וביצות, שגדל לפנים באתרים רבים יחסית ב-10 גלילות בישראל ונכחד מרובן בעקבות הייבוש, הפיתוח והזיהום של מקווי המים שנלוו למפעל הציוני. ספת המים היא דוגמה מצוינת לצמח מים, אשר כנראה רגיש לרעיית יתר ומים מזוהמים, בדומה לצמחי מים רבים אחרים. אומנם אין אלה מינים אנדמיים או בלעדיים והם שכיחים במקווי מים באירופה וביבשות נוספות, אך הכחדתם המקומית מביאה לדלדול חמור של המגוון הביולוגי באקוסיסטמה של מקווי המים בישראל.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Water Whorl-grass, Brookgrass |
| שם ערבי | |
| משפחה | דגניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | צומת ווסט |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
