ערבז החוף
Centaurium maritimum
מבוסס על:
צמח חד שנתי בגובה 10-30 ס"מ בעל גבעול זקוף ומרובע, ישר ומסתעף בראשו לתפרחת דו-קרנית. העלים התחתונים ערוכים בשושנת, אך אלה מתפוררים עוד בשלב צעיר. עלי הגבעול העליונים ארוכים מהתחתונים, יושבים וצורתם סגלגלה-מוארכת והם מתחדדים לקראת הקצה. הפרחים נישאים על עוקצים, אורך הגביע 12 מ"מ ואורך הכותרת 20 מ"מ ומספרם של עלי הכותרת לרוב 5. וצבעה צהוב, לעתים נוטה מעט לורדרד-לבנבן. זאת בניגוד ליתר מיני ערבז בארץ שצבע כותרתם ורוד עז. לכותרת צינור, שאל חלקו העליון מחוברים האבקנים. הפרי – הלקט הנפתח בשתי קשוות.
הפריחה באפריל-מאי.
הצמח גדל במישור החוף בגלילות עמק עכו, חוף הכרמל, השרון ופלשת ב-16 אתרים מתועדים בוודאות, ולפי הערכה יש כ-25 אתרים. בעמק עכו הוא מוכר משמורת לימן, מחוף בצת ומקריית חיים. בחוף הכרמל נצפה בנחשולים ובמעגן מיכאל. מרבית האתרים מצויים בשרון: אחו בנימינה, אילנות, אזור נתניה (יער הסרג'נטים ושמורת האירוסים), פולג, תל יצחק, חרוצים, רמת הכובש, הוד השרון והרצליה. בפלשת התגלה לראשונה ע"י שיר ורד ב-1998, בתל השומר.
קרקעות לחות שלעתים מוצפות במים בתקופת החורף, חמרה חרסיתית.
הסוג נמנה על משפחת הערבזיים Gentianaceae המונה 74 סוגים ו-1,200 מינים הנפוצים בכל העולם, אך במיוחד באזורים הממוזגים. סוג גדול במשפחת הערבזיים הוא Gentiana, המונה כ-300 מינים, שרבים מהם גדלים באזורים הרריים. גנטיאנה צהובה Gentiana lutea היא צמח מרפא הידוע בטעם המר של כל חלקי צמח. הפרחים הכחולים של המין Gentiana pneumonanthe מהווים מקור ל-Gentian Violet המשמש כתכשיר מרפא כנגד פטריות וזיהומי עור וכן כצבע. בסוג ערבז עצמו 30 מינים, רובם בחצי הכדור הצפוני. בישראל גדלים בנוסף לע. החוף עוד 3 מינים: ע. משובל, ע. סוככני, וע. דק פרחים, בעיקר בקרקעות כבדות ולחות. מין נוסף, ע. סיני גדל בסיני.
* הצמח נמצא באתרים ספורים בלבד בגלילות מישור החוף.
* באתרי גידולו גודל האוכלוסיות נע בין פרטים בודדים לעשרות עד מאות פרטים, בכתמים ששטחם קטן.
* מישור החוף (ובמיוחד השרון), שם מצויים האתרים של הצמח, הוא האזור הסובל ביותר מנסיגת השטחים הטבעיים עקב הפיתוח החקלאי והעירוני. רוב האתרים מצויים בתחומי התיישבות צפופה.
* מוגן בשמורת לימן, יתר האתרים אינם מצויים בשמורות טבע מוכרזות, אם כי כמה אוכלוסיות גדלות בפארקי טבע עירוניים (כמו חורשת הסרג'נטים בנתניה) או בשמורת האירוסים של נתניה שהיא שמורה מוצעת.
* אינו בסכנת הכחדה במרבית ארצות אגן הים התיכון. פרט לישראל מופיע גם בספר האדום של קפריסין בקטגוריה "בסכנה" (EN) לפי IUCN.
יש להכריז את שמורת טבע אחו בנימינה כך שתהא מוגנת מרעייה והתפשטות אקליפטוס. מומלץ לאתר את כל השטחים של בית הגידול המיוחד של החמרה החרסיתית שעוד נותרו בשרון (לדוגמה: אילנות) ולהשאירם כשמורות נקודתיות עבור מין זה ועבור מינים נוספים שאופייניים לבית הגידול, כמו פשתנית ריסנית.
מצוי בכל ארצות אירופה הגובלות בים התיכון ובארצות סמוכות אליהן: ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, ארצות יוגוסלביה לשעבר, יוון, אלבניה בולגריה וטורקיה. באיי הים התיכון הוא נמצא באיים הבלאריים, קורסיקה, סרדיניה, סיציליה וכרתים. גדל גם במרוקו ובאלג'יריה.
צמח חד-שנתי נדיר שאופייני לקרקעות חמרה חרסיתית ולקרקעות לחות במישור החוף. מצוי בישראל בשוליים הדרום-מערביים של תפוצתו הגיאוגרפית בארצות הים התיכון. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | קנטריום סע'יר בחרי |
| משפחה | ערבזיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית חופית |
| כורוטיפ | ים תיכוני (אירו-סיבירי) |
| אתר מרכזי לשימור | אחו בנימינה |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
