קוצן גיירדו

Cirsium gaillardotii

הצמח גדל בבקעת-החולה ולמרגלות החרמון בעשרה אתרים מתועדים בארץ ומוערך כי יש כתריסר אתרים. בבקעת החולה גדל בסביבות נוחיילה ובנחלים דן, שניר וחרמון. ישנה תצפית גם מעין נוטרה (עין טינה). במרגלות החרמון נמצא ליד עין-קיניה (ערוץ נ. סער), הר-קטע וברמת הבניאס. בבקעת כנרות נכחד מגשר, שם נאסף ע"י נפתולסקי ב-1926.

אחו לח שטוף שמש בשולי מעיינות וביצות, באדמה לחה בין פלגים זורמים, גדות נחלים ותעלות.

הסוג קוצן כולל כ-250 מינים הנפוצים בעיקר באזורים צפוניים באירו-אסיה (65 מינים) ובצפון אמריקה (50 מינים). בטורקיה גדלים 52 מינים ובישראל - ארבעה בלבד. מיני הקוצן הם עשבוניים רב-שנתיים שעליהם קוצניים והקרקפות קוצניות מאוד. הם גדלים לרוב במעונות עשירי חנקן ומוארים ויוצרים כתמי שלטון קוצניים מסביב למרבצי בקר ובשטחים הנתונים ללחץ רעייה גדול. לכל מיני הקוצן, למעט אחד, יש תפרחות אופייניות - הקרקפת הקוצנית בנויה רק מפרחים צינוריים דו-מיניים רבים בעלי פרח סגול הבנוי חמש אונות בלתי שוות.
ההבדלה בין קוצן גיירדו וקוצן מכונף לא קלה; שניהם קרובים מאוד זה לזה ובטורקיה, באזורים בהם קיימת חפיפה גיאוגרפית בתפוצת המינים, נוצרים בני-כלאים. אם בודקים רק את הסימנים המורפולוגיים ולא מתחשבים במיקום הגיאוגרפי ובבית-גידול, ההבדלים הם: קוצן מכונף הוא צמח קטן בהרבה ומכחיל ועל פי המגדיר פני העלה העליונים קרחים לחלוטין; כנפי הגבעול יורדות ממפרק העלה רק עד מחצית הגבעול - בעוד שבקוצן גיירדו הכנפיים נמשכות לאורך כל הפרק. בפלורה של טורקיה ניתנים סימנים מבדילים שונים: חפי המעטפת הפנימיים והאמצעיים של קוצן גיירדו קהים בראשם בעוד אלה של ק. מכונף מחודדים; האונה הקיצונית של עלי הגבעול ארוכה בהרבה משאר האונות ובעלת שעירות צמרית מלמטה בעוד שבק. מכונף האונה האמירית של העלה רחבה וקצרה והשטח התחתון של העלה שעיר רק מעט. ההבדל בין הסימנים הדיאגנוסטיים המבדילים בפלורות של ישראל וטורקיה מציין את הקושי הרב בהגדרת מיני הקוצן בכלל ואלה המזרח-תיכוניים בפרט. ישנן אוכלוסיות מעבר רבות וצורות כלאיים המרמזות כי לפנינו קבוצה פעילה מאוד מבחינה אבולוציונית.
בפלורה של טורקיה מובא קוצן גיירדו כתת-מין של ק. כרתי C.creticum ssp.gaillardotii (Boiss) (Davis & Parris, 1975) הגדל בבלקן ובאיטליה ואיננו גדל בארץ. ההבדל ביניהם הוא בעלי הגבעול העליונים: בק. גיירדו הם כמעט שלמים בעוד שבק. כרתי הם מאונים. שני הטקסונים שייכים לקבוצת מיני קוצן צפוניים הגדלים במקווי-מים, ללא שושנת עלים בשנה בה עולה עמוד התפרחת. ייתכן שק.גיירדו הוא צורה "יובשנית" של ק.כרתי בדרום-מזרח אזור התפוצה. אם קוצן גיירדו הוא מין עצמאי- היה ראוי לתת לו ערך "2" באנדמיות, שכן אז הוא אנדמי רק לישראל וללבנון.

* מספר האתרים המדווחים מאז שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 גדול לעומת האתרים שבהם הצמח דווח בשנים שלפני קום המדינה או בשנות המדינה הראשונות, אך כנראה שהדבר מעיד בעיקר על רישום יותר אינטנסיבי בצפון עמק החולה בשנים המאוחרות. אין די עדכונים ל-15 השנים האחרונות. מגלילה אחת – בקעת כנרות – נכחד.
* כצמח של בתי גידול לחים הוא מושפע לרעה מהתייבשות מקווי מים. צמצום שטחי אחו שטופי שמש עלול לחסל את בית הגידול המתאים לו.
* הצמח מוגן בשמורות הטבע של נחלי עמק דן.
* אינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים בארצות אחרות.

יש לערוך סקרי שדה בכדי לבדוק את מצב האוכלוסיות בצפון עמק החולה ואת גודלן. מומלץ לפתוח סבכים בתל דן ובין דן לדפנה על מנת להבטיח בית גידול פתוח לשמש או מוצל למחצה המתאים לצמח. כמו כן יש לנטר את האוכלוסיות הידועות.

נחשב בעבר כאנדמי לצפון ישראל ולבנון אך מתברר שהוא גדל גם בדרום מזרח טורקיה באזור מפרץ איסקנדרון והרי האטאי שמצפון מזרח למפרץ. בלבנון גדל גם ממערב לרכס הלבנון וגם בבקעת זבדני המבורכת במים בדרום רכסי מול הלבנון.

עשב רב-שנתי גבוה של אחו לח וגדות נחלים בצפון עמק החולה. אנדמי ללבנט ממפרץ איסקנדרון בדרום טורקיה ועד צפון ישראל. אוכלוסיות החולה הן אתר קיצון דרומי של המין.