מכבד הביצות
Cladium mariscus
מבוסס על:
עשב רב-שנתי גבוה של ביצות ומקווי מים שחלקיו התחתונים – קני השורש האופקיים השלוחות, השרשים ובסיסי הגבעולים – מצויים מתחת לפני המים או בקרקעית הביצה. הנצר מזדקר לגובה 1-2 מ' מעל לפני המים או הקרקע הבוצית. הגבעולים זקופים, בעלי 3 מקצועות, חלולים ונושאי עלים. העלים ארוכים כאורך הגבעול, שטוחים, גונם נוטה מעט להכחיל ורחבם מגיע ל-1.5 ס"מ. הם נוקשים ובעלי קרין. שפות הטרף והקרין משוננות בשינון חד, כמשור. צבעם של נדני העלים העוטפים את הגבעול צהוב-חום והוא נעשה חום עם הזמן.
התפרחת היא מכבד מורכב ומסועף שאורכו 20-60 ס"מ. סעיפי המכבדים נושאים 3-15 שיבוליות בגודל של כ-0.5 ס"מ. בשיבולית לרוב 2 פרחים העטופים בגלומות חומות ומחודדות. אחד הפרחים הוא דו-מיני והשני זכרי. בפרח שני אבקנים ובפרח הדו-מיני לשחלה יש לרוב שלוש צלקות. הפרי הוא אגוזית סגלגלה (2-4 מ"מ) שצבעה חום כהה מבריק, המחוברת בבסיסה ללוחית מעוגלת לבנה.
הפריחה חלה בחודשי הקיץ – בין אפריל לספטמבר.
בעבר שימש לקירוי גגות באיים הבריטיים.
הצמח נמצא ב-7 גלילות ובהן בסך הכל ב-16 אתרים,
אך לפי הערכה ישנם למעשה 20. בעמק עכו הוא נמצא רק בעין נמפית. בחוף הכרמל בשלושה
אתרים במקטע נחל דליה – נחל תנינים, נעלם מאזור דור. בשרון נכחד מבנימינה, חפציבה ופולג, אולם אותר במקורות
הירקון. בעמק החולה מוכר כיום רק משמורת הסחלבים באחורי חורשת טל ומהירדן ההררי,
הוא נעלם משפך הירדן לחולה ומגונן שם נאסף בשנות העשרים-חמישים במאה הקודמת. מצפון
הכנרת לא אותר מ-1990. בבקעה העליונה מוכר מתל סהרון ובעמק יזרעאל מנחל הקיבוצים.
באזור ים המלח נמצא בעינות צוקים בלבד.
ביצות, גדות נחלים, מים עומדים או מים זורמים לאיטם.
בסוג מכבד 2 מינים. מכבד הביצות הוא קוסמופוליטי בתפוצתו, ומין נוסף, C.californicum, המוגבל בתפוצתו לצפון אמריקה. יש המונים בסוג מספר גדול יותר של מינים.
* מספר הגלילות בישראל בהן הצמח מופיע נשאר יציב, אך ניכרת ירידה מסוימת במספר האתרים, במיוחד בשרון, שם נכחדו כמה אוכלוסיות שהיו ידועות בעבר.
* הצמח גדל בגושים של מקבצי קנים. חלק מהאתרים מוצאים גושים בודדים, ובאתרים אחרים, כמו בשפך נחל דליה, נוצרות אוכלוסיות גדלות הנאמדות ב-1,000 קנים בשטח של 100 דונם. אין תיעוד של מגמות השינוי עם הזמן במספרי המקבצים ובשטח שאותו הם תופסים במרחב.
* הסיכון העיקרי הנשקף לאוכלוסיות הוא פגיעה בגופי המים – התייבשות ו/או זיהום.
* הצמח מוגן בשמורת עין נימפית, שמורת הסחלבים בחורשת טל, תל סהרון ובעינות צוקים.*מיזמי ריבוי מקומיים בוצעו בהצלחה בגני מקלט,
שמורות טבע וגנים בוטנים (עינות צוקים, עין נמפית, עין אפק, נחל תנינים, גן בוטני
גבעת רם, גן בוטני נתיב הל"ה). * תפוצתו בעולם נרחבת והסטטוס שלו לפי קטגורית IUCN הוא LC=Least Concern כלומר אינו נחשב כמין בסכנת הכחדה. עם זאת בקפריסין הוא כלול ברשימת המינים האדומים במעמד VU (באיום). לפי נתוני IUCN הוא במעמד "בסכנה" (EN) בפינלנד ובמעמד באיום (VU) בנורווגיה.
יש לנטר את כל האוכלוסיות ולתעד במהלך רב-שנתי
מגמות דמוגרפיות באוכלוסיות. חשוב למנוע התייבשות וזיהום של כל מקווי המים שבהם
הצמח גדל. מומלץ להכריז את שמורת שפך נחל דליה. מומלץ להמשיך את מיזמי הריבוי
המקומיים של האוכלוסיות המבודדות ובכך לשמרן.
בעולם תפוצתו תת-קוסמופליטית וכוללת את כל ארצות אירופה, דרום מזרח ארצות הברית מקסיקו ואמריקה המרכזית וכן נרשמו גם דיווחים מארצות אחדות באפריקה ומאוסטרליה.
באזור הים-התיכון הוא מופיע בכל הארצות השונות לחופיו ובקרבתו: פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוגוסלביה לשעבר, אלבניה, יוון, בולגריה, סוריה, לבנון, ישראל, מצרים, לוב, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. באיי הים התיכון הוא מצוי בקורסיקה, סרדיניה, סיציליה וכרתים.
עשב רב-שנתי גומאי גבוה
של ביצות וגופי מים זורמים. הצמח נדיר בישראל וניכרת מגמת הקטנה במספר האתרים, אך
אינו בסכנת הכחדה עולמית. גדל בבית גידול מימי, הרגיש מאד בישראל להתייבשות
ולזיהום. היות ומאז כתיבת הספר האדום (2011) התגלו אתרים נוספים, והתקיימו בהצלחה
מיזמי ריבוי מקומיים, ב-2018 החליטה הועדה המלווה המקצועית להוריד את הסטטוס של
מין זה ממין בסכנת הכחדה למין על סף איום, בהתאם לחישוב המספר האדום.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Cut Sedge, Saw Sedge |
| שם ערבי | שריח |
| משפחה | גומאיים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | קוסמופוליטי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת הסחלבים – חורשת טל, שמורת שפך נחל דליה |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
