בר-דורבן מזרחי
Consolida hispanica
מבוסס על:
צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, שגובהו 15-25 ס"מ. הגבעול המרכזי מסועף, נושא עלים קרחים, המחולקים לאונות מוארכות. הפרחים סגולים גדולים (2 ס"מ), מרהיבים עין, בנויים משופר הכולל גביע וכותרת צבעוניים בחלק הקדמי של הפרח, ומדורבן דמוי צינור מוארך בחלקו האחורי. קצה הדורבן ישר, ובתוכו צופן מפריש צוף. עמדת הפרח אופקית, ודבורים ארוכות לשון לוגמות צוף מקצה הדורבן. הפרי מפוחית בודדת הנפתחת לאורכה, ובה זרעים רבים.
פורח בסוף מרס באזור ערד, באפריל בגולן ורק בסוף אפריל ובתחילת מאי ברכס מעון.
גדל בארבע גלילות - נגב צפוני, הר הנגב, דרום הרי-יהודה ובגולן. התגלה לראשונה בארץ רק בשנת 1973 בגולן על אדמת בזלת ליד יהודיה. כמו כן נתגלה אתר עם בר-דורבן בצפון הגולן, בהר אודם. בשנת 2002 גילה עוז גולן בר-דורבן מזרחי דרומית לערד (בנחל כמריר), ומאז הוא מצא אתרים נוספים ליד הר נפחא בהר הנגב ובצפון בקעת ערד. ב-2003 מצא עוז אוכלוסייה גדולה באזור מצפה יאיר ברכס מעון. אוכלוסייה זו יציבה וגדלה בהרמוניה עם החקלאות בשולי שדות המעובדים במימשק מסורתי.
שדות-בעל ומדרונות אבניים עם כיסי אדמה בחגורת הסְפָר. בגולן נאסף בשדה בוּר של בזלת וסלעי בזלת במפנה דרומי – בתי-גידול שונים מבית-גידולו העיקרי בדרום ישראל. הנסיונות למצוא הבדלים סיסטמטיים בין האוכלוסיות הצפוניות והדרומיות העלו חרס.
הסוג בר-דורבן כולל 43 מינים, הנפוצים באגן הים התיכון ומזרחה לאזור האירנו-טורני עד למרכז אסיה. בדרום אירופה גדלים 12 מינים, ובמזרח התיכון כ-30 מינים. כל מיני הסוג חד-שנתיים.
לפנים נחשב הסוג בר-דורבן כחלק מן הסוג דורבנית, עובדה המרמזת על הקירבה ביניהם. אך לעומת הדורבנית, שפרייה מורכב משלוש מפוחיות, מורכב פרי הבר-דורבן רק ממפוחית אחת; מיני בר-דורבן הם בדרך-כלל יותר נמוכים ממיני הדורבנית, מסועפי צמיחה, וגדלים באזורים יובשניים. בר-דורבן צהוב גדל בצפון הנגב על לס וחול, והוא המין היחיד מבין מיני הבר-דורבן בישראל אשר צבע פרחיו צהוב. בר-דורבן אשון הוא המין השכיח בארץ. פרחיו בצבע בשר, והוא גדל בחגורת הסְפָר. בהשוואה לבר-דורבן מזרחי פרחיו דלים, ועלוותו שעירה-בלוטית. בר-דורבן פעוט גדל במרומי החרמון. פרחיו סגולים וגודלו 7-10 ס"מ.
* בסה"כ ידועים 7 אתרים המפוזרים על פני ארבע גלילות ובשלוש אקוסיסטמות שונות – חגורת הסְפָר הגבוהה, מדבר הנגב הצפוני והגולן הים-תיכוני (לא מוכר לנו עוד מקרה דומה בצמחים!).
* מוגן בשמורות הר הנגב, תל קריות, יהודיה, הר אביטל - הר בנטל, יער אודם.
* האתר המרכזי במצפה יאיר נתון לסכנת בינוי והרס מיידי.
מומלץ לערוך סקר באזור יהודיה ובאזור הר אודם כדי לאתר אוכלוסיות של בן-דורבן מזרחי. כמו כן לסקור גם את אזור רכס מעון, הר נפחא ורכס ערד. לאחר איתור המקומות מומלץ להקים שלוש שמורות טבע שונות, אחת בכל אקוסיסטמה (האוכלוסייה הגדולה והאופיינית ביותר) ובהן לנטר את האוכלוסיות אחת לשנתיים ולהשוותן. מומלץ להכריז לאלתר שמורה באתר מצפה יאיר שברכס מעון. יש בו גם מיני צמחים אדומים אחרים, וצמחים נדירים וחשובים רבים אחרים אשר נכחדו מאזור ירושלים וגוש עציון בגלל פיתוח, בינוי עירוני ושינוי החקלאות למודרנית (עוז גולן 2004).
תפוצתו נרחבת בכל צפון אגן הים התיכון וגם בארצות המגרב, ובמערב האזור האירנו-טורני. במזרח התיכון הוא גדל ברוב גלילות טורקיה, בכל רחבי אירן פרט לדרומה, בסוריה המדברית, ובלבנון – בהרי מול-הלבנון.
צמח חד-שנתי יפהפה נדיר למדי, אשר התגלה בגולן ב-1972 ובנגב בשנת 2000, והוא גדל בשלוש אקוסיסטמות בשני טיפוסי בית-גידול שתנאיהם שונים: אזור ערבתי גבוה ושולי המדבר בדרום הארץ ושדות בוּר בגולן בתנאי סְפָר ים-תיכוני. גם תפוצתו ברחבי המזרח התיכון מרמזת על דואליות דומה.
גולן, ע.2004. הצמחייה המיוחדת ברכס מעון. כתב-יד ומצגת.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Oriental Knight's-spur Common Poppy, Eastern Larkspur |
| שם ערבי | ליסאן אל אוספור שרקי |
| משפחה | נוריתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | חגורת הסְפָר |
| כורוטיפ | ים-תיכוני–אירנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | מצפה יאיר– רכס מעון |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
