חבלבל מצרי
Convolvulus fatmensis
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי קצר-חיים, מסועף בבסיסו ועם שורש שיפודי. ענפי הצמח מרווחים מאוד, חלקם שרוע על הקרקע וחלקם משתרג על צמחים אחרים, אם גדלים בקרבתו. הגבעול דק, מצמיח שערות זעירות, מקריח בהתבגרו. לעלה עוקץ ברור, צורתו משולשת והוא דמוי לב בבסיסו; שפת העלה משוננת או חתוכה לאונות בלתי רגולריות. הפרחים ערוכים 1-2 (3) בחיקי העלים, עוקץ הפרח קצר מהעלה ושווה לאורך הגביע; הוא נושא שתי חפיות זעירות דמויות ריסים. אורך עלי הגביעון 5 מ"מ, צורתם כביצה הפוכה וראשם מחודד. שפתם קרומית, והם חופנים את עלי הגביע. הפרח דמוי משפך, אורכו 8-10 מ"מ, צבעו ורוד, והוא נישא על עוקץ ארוך המתכופף עם הבשלת הפרי. הזרעים בהלקט מעטים, חומים ופניהם מגובששות.
בפלורות אחדות מצויין כי הצמח הוא גם חד-שנתי. אין בכך סתירה להיותו לרוב רב-שנתי: בסובב מדברי קיצוני, המקבל פחות מ-50 מ"מ גשם בממוצע לשנה, אופיינית צורת-חיים מיוחדת של צמחים חד-עונתיים הנשארים להתקיים עונות נוספות לאחר גשם חזק. על צמחים אלה, המכונים "בין-שנתיים", נמנים טוריים זיפניים, פרעושית ערבית, מקור-חסידה מלבין וכנראה גם זצניה מזרחית.
מין מדברי נדיר ביותר, שנאסף עד כה רק בשישה
אתרים בארבע גלילות: הרי אילת, הערבה, נגב דרומי ומדבר יהודה. בשנת 1951 נאסף בצד
כביש הערבה צפונית ליהל ומאז נאסף בכמה אתרים דרומית ליהל על ידי מימי רון ודודי
ריבנר; בשנת 1960 נאסף "בק"מ ה-31 בדרך לסדום" (יתכן שהמקום נמצא
במדבר יהודה); בשנת 1991 אספה את המין מימי רון בבקעת עובדה, ומאז אותר שם גם
ב-2011. באותה השנה דווח על ידי מורי חן צפונית לאילת בערבה הדרומית. ברוב התצפיות
בערבה מדווח רק על פרט אחד, כלומר שדגם התפוצה של המין ספורדי ביותר כנראה, והוא
גדל בפיזור של פרטים בודדים.
ערוצי נחלים יובשניים (לעיתים חוליים) במדבר קיצוני, שקעים בצידי דרך במדבר. בארצות שכנות גדל בשולי שדות מעובדים במדבר.
הסוג חבלבל כולל 100 מינים. תפוצתו קוסמופוליטית באזורים נרחבים של העולם הממוזג ובאזורים סוב-טרופיים. רבים מהמינים הם מטפסים וצמחים עשבוניים רב-שנתיים. חלק מהמינים הם חד-שנתיים, במיוחד אלה של האזור הים-תיכוני, מהם הפכו אחדים לעשבים רעים כמו חבלבל השדה, שהתפשט בכל היבשות והפך לעשב רע חמור ביותר.
*צמח נדיר בישראל. משנות החמישים של המאה ה-20 נמצאו מעט צמחים בשישה אתרים רחוקים מאוד זה מזה. כנראה שהצמח גדל בדגם בודד וכל האוכלוסייה דלילה ביותר. אך נראה שאין זה מין מזדמן בישראל אלא שזהו כנראה אחד המאפיינים האקולוגיים של המין. *רוב האתרים שנמצאו אינם בשמורות טבע. *המין מגודל בהצלחה מ-2013 בגן הבוטני בגבעת רם ובגן מדבר בקיבוץ סמר
מומלץ לערוך סקר יסודי במדבר הקיצוני לאיתור אוכלוסיות המין. אם וכאשר יימצאו
מומלץ לתחם אזור נרחב ביותר ולנטר בו את המין כולל את בנק הזרעים בקרקע מומלץ לגדל מספר אוכלוסיות בגנים בוטנים וגני מקלט נוספים.
תפוצתו בעיקר במדבר סהרה וערב: אלג'יריה, תוניס, לוב, מצריים, ערב ומזרחה עד דרום אירן. בדרום חודר לאזור הסודני בצ'אד ובסודן. נתון אחד נמסר גם מהרי מול הלבנון בסוריה.
צמח נדיר מאד שייתכן ונמצא בסוף תהליך ההכחדה
בארצנו והצמחים שהתגלו הם שרידיו האחרונים, כל זאת בהקשר לירידה הדרמטית בממוצע
המשקעים השנתי בדרום הרחוק, משנות ה-80 של המאה ה-20. למרות זאת, אנו סבורים
שנדירוּתו הרבה משקפת מאמצי חיפוש לא מספיקים, וסקר אתרים מדוקדק של חבלבל מצרי
יגלה לדעתנו אוכלוסייה יציבה ובת אתרים רבים יותר בדרום.
מ-2011 אותרו עוד שני אתרים, באחד מהם בשולי בקעת עובדה, עשרות פרטים. אנו מאמינים
שישנם עוד אתרים ואוכלוסיות שעדיין לא אותרו ושורדים כזרעים בקרקע. בחישוב מחודש
של המספר האדום ב-2018 ובהתחשבות באקראיות הגדולה של המשקעים במדבר הקיצוני, הוחלט
על ידי הועדה המקצועית המלווה לשנות את מעמדו של המין ממין בסכנת הכחדה למין על סף
איום, בהתאם לחישוב המספר האדום.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Egyptian Bindweed |
| שם ערבי | מדיידה מסרי |
| משפחה | חבלבליים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | מזרח-סהרו-ערבי (סודני) |
| אתר מרכזי לשימור | בית-קברות אילת |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
