מלוכיה משולשת
Corchorus trilocularis
מבוסס על:
צמח חד-שנתי בגובה 10-35 ס"מ, הגבעול שעיר, מסתעף, מתרומם עד זקוף. העלים מסורגים, אליפטיים-אזמלניים, משוננים; השיניים עגולות או מחודדות, בגודל זהה או בגדלים שונים. אורך העלה 2-4 ס"מ, רוחבו 0.5-2 ס"מ. בבסיס פטוטרת העלה יש שני חפים דמויי זיף. העלה קרח או שעיר מעט בצד התחתון במיוחד לאורך העורקים. הפרחים נגדיים לעלים, כלומר מול העלה יש עוקץ קצר עליו יש 1-3 פרחים. עוקץ הפרחים קצר מפטוטרת העלה. בפרח יש חמישה עלי גביע שאורכם כאורך חמשת עלי הכותרת הצהובים, לעיתים מעט קצרים מהם ולעיתים מעט ארוכים מהם. אלו תצפיות עכשווית השונות מהנתון בפלורה פלסטינה בה כתוב כי הם ארוכים מהכותרת. עלי הגביע בעלי חוד קטן בקצה. עלי הכותרת מאורכים, מעוגלים, פרושים, מסורגים לעלי הגביע. קוטר הפרח 7-12 מ"מ ויש בו 15-20 אבקנים. הפרי הוא הלקט מוארך ומחוספס, דמוי תרמיל צר, ישר או כפוף מעט, נפתח לאורך 3-4 תפרים, בעל 3-4 צלעות אורך וקצה קטום. לאחר התייבשות הפרי ופתיחתו ניתן לראות כי קשוות הפרי בעלות שקעי זרעים ברורים בחלק הפנימי. הזרעים מרובעים-מוארכים, שחורים, אורכם 1.2 מ"מ.
הפריחה בקיץ, בחודשי יוני – ספטמבר.
הצמח מוכר כיום ב-3 גלילות: ים המלח, בקעת כנרות (בקעה עליונה) ועמק יזרעאל מחמישה אתרים וייתכן שיש למעשה כעשרה אתרים. באזור ים המלח נמצא בשלושה אתרים בעין גדי ובנאות הכיכר. בבקעה העליונה שרד רק בטירת צבי שבעמק בית שאן, אך נעלם מביתניה שם נאסף ע"י איג ב-1924 ומעוד 2 אתרים בסביבות בית שאן שבהם נאסף ע"י זהרי ב-1941. בעמק יזרעאל שרד רק בבית השיטה (עזריה אלון, 1983), אך נעלם מתל יוסף ומבית אלפא. הצמח נכחד מהגליל התחתון, שם נאסף ע"י איג ב-1924 בין בית גן לשרונה. הזיהוי של תצפית מהרי יהודה מוטל בספק.
שדות חקלאיים ומטעים, בארץ בעיקר מטעי תמרים. עשב רע באזורים חקלאיים טרופים וסוב-טרופיים של העולם הישן. מטעי תמרים וגידוליים חקלאיים שבהם הדברת עשבים היא מזערית. בית גידולו הראשוני הוא כנראה ששולי חלקות מעובדו בעיבוד מסורתי.
בסוג מלוכיה 40 מינים הגדלים באזורים טרופיים. מין נוסף הגדל בארץ הוא מלוכיה נאכלת. מין זה נבדל ממ. משולשת בעלים גדולים יותר ומחודדים מאד, בעלי שני זיפים בבסיס הטרף (חוץ משתי החפיות הזיפניות), בפרחים גדולים יותר ובפרי קרח ולא מחוספס. גם מלוכיה נאכלת היא מין נדיר מאד שנכחד כמעט מכל אתריו, אולם זהו גם גידול חקלאי וסביר להניח כי הפרטים שלו בארץ הם פליטי תרבות של גידולים ישנים או עתיקים (Van Wyk, 2005). את הצמח מגדלים כירק למאכל. הוא גם עשב מרפא ולאחרונה משמשים בו גם כתחליף לסיבי קנביס. מעריכים כי מוצאה של מלוכיה נאכלת הוא בהודו, אולם כיום זהו גידול חקלאי ועשב רע באזורים טרופיים נרחבים בעולם (Van Wyk, 2005). מלוכיה משולשת גדלה בארץ רק כעשב רע בשטחי חקלאות מושקים בקיץ, ייתכן שהופעתה בארץ אקראית ושמוצאה לא באזורנו. היא נכלל כצמח אדום בשל ההכחדה החזקה של אוכלוסיותיה בעמק יזראל ובגליל התחתון.
* הצמח היה נדיר בעבר ונדיר גם כיום, מספר הגלילות ומספר האתרים שבהם הצמח גדל הצטמצם במידה ניכרת. בעבר היה נפוץ בעמק יזרעאל, בקעה עליונה ואף בגליל התחתון אולם נכחד כמעט מכל האתרים בגלילות אלו.
* הצמח מופיע כעשב רע וייתכן שהתמעטותו נובעת מהדברה יעילה של עשבים רעים.
* הצמח אינו מוגן בישראל בתחומי שמורת טבע.
* נפוץ באזורים טרופיים בעולם ואינו מצוי לרוב בסכנת הכחדה, אך לפי נתוני IUCN נכחד מסרי לנקה.
מומלץ לנסות לתחום שטחים קטנים בשטחי עיבוד שבהם הוא מופיע ולאפשר את הישרדות האוכלוסיות בהם, תוך ניטור רב-שנתי. מומלץ לגידול בגינות באזור ים-המלח (בלכר ובלכר, 2001). מומלץ גם לשימור במטעים וחלקות חקלאיות בהן נמנע שימוש אינטנסיבי בחומרים כימיים.
נפוץ באסיה הטרופית ובאפריקה הטרופית (בעיקר במזרחה) ובצפון אפריקה. באזורנו נפוץ במצרים ולאורך בקע הירדן בישראל וירדן. באוסטרליה זהו צמח פלש.
עשב חד שנתי של אזורים טרופיים הגדל כעשב רע בגלילות הבקע והתקרב לסף הכחדה בישראל. הכללתו של מין זה בספר האדום נעשתה מתוך התלבטות, היות וזהו עשב רע אשר אין לו בית גידול ראשוני בארץ ואולי גם מחוצה לה. באזורנו הוא מגיע לקצה גבול התפוצה הצפוני והוא כיום כתמי ונדיר.
בלכר, מ. ובלכר, א. 2001. גינון בצמחי בר בבקעת ים המלח – כלי לשמירת הטבע והנוף. רשות שמורת הטבע והגנים ובית הספר השש שנתי "עין גדי", עמ' 24.
Van Wyk, Ben-Erik, 2005. Food Plants. Timberpress. p. 151.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Wild Jute, Wild Jew's Mallow |
| שם ערבי | מלוכייה (ברי) |
| משפחה | טליתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר וחגורת ספר |
| כורוטיפ | טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | עין גדי |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
