מלוכיה משולשת
Corchorus trilocularis

3.7 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח חד-שנתי בגובה 10-35 ס"מ, הגבעול שעיר, מסתעף, מתרומם עד זקוף. העלים מסורגים, אליפטיים-אזמלניים, משוננים; השיניים עגולות או מחודדות, בגודל זהה או בגדלים שונים. אורך העלה 2-4 ס"מ, רוחבו 0.5-2 ס"מ. בבסיס פטוטרת העלה יש שני חפים דמויי זיף. העלה קרח או שעיר מעט בצד התחתון במיוחד לאורך העורקים. הפרחים נגדיים לעלים, כלומר מול העלה יש עוקץ קצר עליו יש 1-3 פרחים. עוקץ הפרחים קצר מפטוטרת העלה. בפרח יש חמישה עלי גביע שאורכם כאורך חמשת עלי הכותרת הצהובים, לעיתים מעט קצרים מהם ולעיתים מעט ארוכים מהם. אלו תצפיות עכשווית השונות מהנתון בפלורה פלסטינה בה כתוב כי הם ארוכים מהכותרת. עלי הגביע בעלי חוד קטן בקצה. עלי הכותרת מאורכים, מעוגלים, פרושים, מסורגים לעלי הגביע. קוטר הפרח 7-12 מ"מ ויש בו 15-20 אבקנים. הפרי הוא הלקט מוארך ומחוספס, דמוי תרמיל צר, ישר או כפוף מעט, נפתח לאורך 3-4 תפרים, בעל 3-4 צלעות אורך וקצה קטום. לאחר התייבשות הפרי ופתיחתו ניתן לראות כי קשוות הפרי בעלות שקעי זרעים ברורים בחלק הפנימי. הזרעים מרובעים-מוארכים, שחורים, אורכם 1.2 מ"מ.
הפריחה בקיץ, בחודשי יוני – ספטמבר.

הצמח מוכר כיום ב-3 גלילות: ים המלח, בקעת כנרות (בקעה עליונה) ועמק יזרעאל מחמישה אתרים וייתכן שיש למעשה כעשרה אתרים. באזור ים המלח נמצא בשלושה אתרים בעין גדי ובנאות הכיכר. בבקעה העליונה שרד רק בטירת צבי שבעמק בית שאן, אך נעלם מביתניה שם נאסף ע"י איג ב-1924 ומעוד 2 אתרים בסביבות בית שאן שבהם נאסף ע"י זהרי ב-1941. בעמק יזרעאל שרד רק בבית השיטה (עזריה אלון, 1983), אך נעלם מתל יוסף ומבית אלפא. הצמח נכחד מהגליל התחתון, שם נאסף ע"י איג ב-1924 בין בית גן לשרונה. הזיהוי של תצפית מהרי יהודה מוטל בספק.

שדות חקלאיים ומטעים, בארץ בעיקר מטעי תמרים. עשב רע באזורים חקלאיים טרופים וסוב-טרופיים של העולם הישן. מטעי תמרים וגידוליים חקלאיים שבהם הדברת עשבים היא מזערית. בית גידולו הראשוני הוא כנראה ששולי חלקות מעובדו בעיבוד מסורתי.

* הצמח היה נדיר בעבר ונדיר גם כיום, מספר הגלילות ומספר האתרים שבהם הצמח גדל הצטמצם במידה ניכרת. בעבר היה נפוץ בעמק יזרעאל, בקעה עליונה ואף בגליל התחתון אולם נכחד כמעט מכל האתרים בגלילות אלו.
* הצמח מופיע כעשב רע וייתכן שהתמעטותו נובעת מהדברה יעילה של עשבים רעים.
* הצמח אינו מוגן בישראל בתחומי שמורת טבע.
* נפוץ באזורים טרופיים בעולם ואינו מצוי לרוב בסכנת הכחדה, אך לפי נתוני IUCN נכחד מסרי לנקה.

מומלץ לנסות לתחום שטחים קטנים בשטחי עיבוד שבהם הוא מופיע ולאפשר את הישרדות האוכלוסיות בהם, תוך ניטור רב-שנתי. מומלץ לגידול בגינות באזור ים-המלח (בלכר ובלכר, 2001). מומלץ גם לשימור במטעים וחלקות חקלאיות בהן נמנע שימוש אינטנסיבי בחומרים כימיים.

נפוץ באסיה הטרופית ובאפריקה הטרופית (בעיקר במזרחה) ובצפון אפריקה. באזורנו נפוץ במצרים ולאורך בקע הירדן בישראל וירדן. באוסטרליה זהו צמח פלש.

עשב חד שנתי של אזורים טרופיים הגדל כעשב רע בגלילות הבקע והתקרב לסף הכחדה בישראל. הכללתו של מין זה בספר האדום נעשתה מתוך התלבטות, היות וזהו עשב רע אשר אין לו בית גידול ראשוני בארץ ואולי גם מחוצה לה. באזורנו הוא מגיע לקצה גבול התפוצה הצפוני והוא כיום כתמי ונדיר.

בלכר, מ. ובלכר, א. 2001. גינון בצמחי בר בבקעת ים המלח – כלי לשמירת הטבע והנוף. רשות שמורת הטבע והגנים ובית הספר השש שנתי "עין גדי", עמ' 24.
Van Wyk, Ben-Erik, 2005. Food Plants. Timberpress. p. 151.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליWild Jute, Wild Jew's Mallow
שם ערבימלוכייה (ברי)
משפחהטליתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדבר וחגורת ספר
כורוטיפטרופי
אתר מרכזי לשימורעין גדי

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

3 (5) גלילות
צמידות: 0
37.5% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת דמסון רב-זרעים
דמסון רב-זרעים
דמסון רב-זרעים