מעבר לתוכן העמוד

גופנן המדבר
Cordia sinensis

4.2 סכנת הכחדה

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

עץ ירוק-עד שגובהו 4-6 מ', בעל גזע מרכזי ונוף רחב. העלים פשוטים, מסורגים או כמעט נגדיים, דמויי ביצה הפוכה ובעלי שפה תמימה; אורכם 3-6.5 ס"מ, ורוחבם 1-2.2 ס"מ. ראש העלה מעוגל ובסיסו לרוב דמוי יתד. רוב העלים נושרים בחורף, והלבלוב החדש מופיע באפריל. גם בקיץ נושרים עלים עקב עקת יובש. הפרחים מסודרים בתפרחת דלילה ומרווחת, דמוית מכבד בעלת עוקצים באורך משתנה של 4-20 מ"מ. הפרחים לבנים דמויי משפך, בעלי ריח מתוק, קוטרם 8-9 מ"מ. עלי הכותרת מאוחים לצינור המסתיים לרוב בארבע אונות מופשלות לאחור. האבקנים 4-5, קבועים על בסיס אוגן הכותרת ובולטים מאוד מתוכה. לשחלה ארבע מגורות, בכל מגורה ביצית אחת; עמוד העלי נושא ארבע צלקות צרות ומפושקות. על פי הספרות, העץ נושא גם פרחים דו-מיניים וגם פרחים זכריים; בפרחים הזכריים גודל אונות הכותרת 3-4 מ"מ ואורך זירי האבקנים 3-4 מ"מ בעוד שבפרחים הדו-מינים אורך אונות הכותרת רק 2-3 מ"מ ואורך האבקנים 2 מ"מ בלבד. הפרי בית גלעין כדורי שבו זרע אחד. הבשלת הפרי מהירה, ובתוך כארבעה שבועות מתחילת הפריחה נושא העץ פירות כתומים בשלים. עם ההבשלה עוטף הגביע את הפרי וצבעו הירוק הופך בהדרגה לכתום. קוטר הפרי כ-8 מ"מ וציפתו עסיסית,מתקתקה, ראויה למאכל אך משאירה טעם לוואי מריר. הפירות דביקים מאוד (מכאן שמו השני של הערף בערבית "דבק") ומשמשים מאכל לבולבולים ולטריסטרמיות ובאופן זה הוא מופץ בנאת עין-גדי.
הפריחה מתחילה בחודש אפריל, ושיאה בסוף אפריל ובמאי. פריחה דלילה נמשכת עד חודש דצמבר, והיא תלויה בכמות המים במיקרו בית-הגידול, ובכמות המשקעים שירדה באותה שנה.

הפרי נמכר בהודו בשווקים לאכילה. הערבים נהגו להכין מהפרי דבק אשר מורחים אותו על ענפים ומקלות ולצוד באמצעותו ציפורי שיר.

הצמח נמצא באזור ים המלח ב-5 אתרים. בנאת עין גדי נמצא ב-3 אתרים ובנוסף להם יש עוד שני אתרים מבודדים: פתח נחל צאלים ועין חמרמר. באתר האחרון נצפה הערף לאחרונה ב-1980 והימצאותו שם מחייבת בדיקה ואימות. טוביה קושניר מצא את ערף המדבר בנווה המדבר קלירוהי שממזרח לים המלח ולאחר הסכם השלום עם ירדן התברר כי זהו האתר היחיד בירדן בו הוא גדל; משני עצים שנצפו בקלירוהי ב-1996 שרד רק אחד כיום. הערף לא נמצא עד כה באזור אילת ולא בסיני.

עץ סודני הגדל בארץ בעיקר בנווה המדבר של עין גדי, שם הוא מצוי בשפע בשולי שדות ומטעי תמרים וכן מדרגות סחף סלעיות בחלק המתייבש של נווה המדבר, במדרונות סלעיים ובערוצי נחלים. העצים הגדלים בערוצים ליד המים גדולים ובעלי נוף רחב, ואילו העצים שבמדרונות ובוואדיות הקטנים הם קטנים ובעלי נוף עלוב.

* הצמח מצוי באזור ים-המלח באותם אתרים שבהם היה בעבר, אך ככל הנראה עקב ניצול המים בנווה עין גדי והתייבשותו החלקית, יש ירידה במספר הפרטים ומצבם של פרטים רבים אינו טוב.
* תחום החיץ של מטעי התמרים בעין גדי הוא התחום העיקרי להבטחת עתידו של המין בארץ. ראוי לציין שפרטים של העץ נשתלו לאחרונה במדרון עין גדי ע"י צוות רשות הטבע והגנים בראשותו של מיכאל בלכר במסגרת פרויקט השבה (בלכר, 2010).
* הצמח מוגן על פי חוק ושמור גם בתחומי שמורת עין גדי. חשיבותה של עין גדי כנקודה צפונית קיצונית וכאתר מקלט וכגרעין ריבוי גדולה במיוחד בגלל סכנת הכליה המרחפת על העץ הבודד הגדל בקלירוהי בירדן.
* העץ רחב תפוצה באזור הסודאנו-דקאני ואינו בסכנת הכחדה עולמית.

יש לשמור על אספקת מים תקינה לצמחייה הטבעית של עין גדי. העץ מומלץ לגינון באזור ים המלח מהמקורות של העצים בשמורת עין גדי.

לערף המדבר תפוצה סודנית-דקנית נרחבת, מסנגל במערב אפריקה דרך סודן, מצרים,ערב פקיסטן ועד האי סרי-לנקה. האתר "מזרעה" בירדן בעברו המזרחי של ים-המלח - היא קלירוהי ההיסטורית - הוא האתר הצפוני בעולם, הוא נמצא בקו רוחב צפוני מזה של עין-גדי.

עץ סודאני של נאות מדבר באזור ים-המלח. תפוצתו מוגבלת לגלילה אחת בלבד במספר מצומצם של אתרים. מין פריפריאלי שגבול תפוצתו הצפוני מצוי בישראל בעין גדי ובירדן – בקלירוהי. מוגן על פי חוק בישראל ושמור בשמורת עין גדי. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

שמידע, א. ואור, י. 1983. הצמחיה הסודנית בישראל. רתם 8: 87-88.
בלכר, מ. 2010. המשימה: השבת עצי עין גדי. בשביל הארץ 36: 26-28.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליGrey-leaved Saucerberry
שם ערביסוג'ייל אלערף,דבק
משפחהזיפניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפסודאני - טרופי
אתר מרכזי לשימורעין גדי

נדירות
1
4
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות S
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה
1 (1) גלילות
צמידות: 0
40.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

לשון-שור נגבית
לשון-פר מזרחית
מגסטומה זעירה
שניין קטן