מעבר לתוכן העמוד

מלפפון משולש
Cucumis melo

5.3 סכנת הכחדה חמורה

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

צמח עשבוני רב-שנתי קצר חיים. הגבעולים זוחלים ודקים בעלי קנוקנות חוטיות. העלים ביצניים עד משולשים בהיקף, דמויי לב בבסיס, מחולקים ל-3-7 אונות. הפרח צהוב כוכבי-פעמוני, הכותרת מחולקת לחמש אונות, אולם מאוחה לצינור בחלקה התחתון. הצמח דו-מיני אולם יש בו פרחים זכריים ונקביים מופרדים: הפרחים הזכריים ערוכים בקבוצות קטנות והפרחים הנקביים גדולים יותר, פזורים ביחידות. בפרחים הזכריים יש חמישה אבקנים הנישאים על זירים נעוצים בצינור הכותרת; המאבקים נושאים בראשם תוספות. עוקצי הפרחים באורך 1-3 ס"מ. עמוד העלי יחיד והוא מתפצל לשלוש צלקות דו-אונתיות. שחלת הפרח תחתית וממנה מתפתח פרי ירוק, אליפטי, לעיתים מעט משולש בחתך רוחב, מקריח, אורכו כ-4 ס"מ ולאורכו עשרה פסים ירוקים. עם ההבשלה הפרי מצהיב והופך לקרח, ציפתו מרירה והוא מכיל זרעים רבים פחוסים.
הפריחה חלה מסוף האביב ולאורך הקיץ, בחודשים אפריל-אוגוסט.

הצמח נמצא כיום רק בשני אתרים בשרון סמוך לקיבוץ המעפיל (מציאה חדשה - רן לוטן, 2007). זרעים מצמחים אלה נאספו לבנק הגנים ונמצאים בבדיקה האם הם משתייכים למין קישוא משולש או שאלו זריעים של מלון. הצמח נכחד מ-17 אתרים בעמק החולה, עמק יזרעאל ובקעה עליונה. בשל בעיית ההגדרה של המין, לא בטוח אם כל האתרים אשר צוינו בעבר כמקום הימצאו של הקישוא המשולש- אכן הם "בטוחים".

שדות של חקלאות מסורתית ושדות בור בקרקעות סחף עמוקות בעמקים.

* בהנחה שאכן מדובר באוכלוסיית בר הגדלה כיום רק בשני אתרים בשרון, תמונת המצב היא של מגמת ירידה חריפה הן במספרי הגלילות והן במספרי האתרים, עד סף הכחדה.
* היעלמות החקלאות המסורתית על אדמות כבדות והמעבר לחקלאות מודרנית היא קרוב לודאי הסיבה המרכזית להכחדת האוכלוסיות.
* אינו מוגן בארץ בתחומי שמורת טבע.
* אין מידע על סכנת הכחדה בארצות אחרות.

מומלץ לגדל את הצמח במשך מספר דורות מזרעים שנאספו בהמעפיל לבנק הגנים ולעקוב באיזו מידה הוא שומר על המופע המורפולוגי של קישוא משולש או שמא גם הוא יציר של הכלאות עם מלון. מומלץ לערוך מחקר גנטי-אקולוגי מפורט לגבי האוכלוסיות החשודות כטבעיות ולמצוא את הסימנים המורפולוגיים (פרט לצורת הפרי) והסמנים הגנטיים בהם נבדל טקסון זה משאר זני המלפפון (קישוא) התרבותי הגדלים בישראל.

אזורים חמים ונמוכים במזרח התיכון ומזרחה עד לחבלים הדרומיים של מרכז אסיה. מוכר מישראל, מדבר סוריה, דרום טורקיה, קווקז, עיראק הלא הררית, איראן ואפגניסטן. לא נאסף בירדן אולם מכיוון שנמצא בעמק בית שאן, יש לשער כי גדל גם בצפון הבקעה הירדנית.

עשב רב-שנתי של שדות מעובדים באדמות כבדות בעמקים בממשק חקלאות מסורתית. נכחד ממרבית הגלילות והאתרים שבהם נאסף ונצפה עקב המעבר לחקלאות מודרנית. ייתכן שהפרטים ששרדו אינם צורה טהורה של המין אלא צורת כלאיים עם מלון הגינה.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגלי
שם ערבי
משפחהדלועיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפאיראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימורהשבה לשדות בעיבוד מסורתי באזור נעורה ליד גבעת-המורה

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
5.3
10
פריפריאליות 0
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה חמורה
1 (3) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

זליה מחומשת
אהל הגבישים
כף-צפרדע לחכית
דמסון רב-זרעים