רקפת יוונית
Cyclamen coum
מבוסס על:
גיאופיט בעל פקעת כדורית ופחוסה מלמעלה, שקוטרה כ-3.5 ס"מ. העלים קטנים יחסית לעלי רקפת מצויה, דמויי כליה, כמעט עגולים ושפתם תמימה. הם שונים מעלי רקפת מצויה שהם בעלי צורת לב עם שפה חרוקה. צידם העליון ירוק כהה, כמעט ללא דגם של עורקים לבנים ברור וצידם התחתון סגול. הפרחים יוצאים ישירות מן הפקעת, נישאים על עוקצים ארוכים שגובהם 8-15 ס"מ (ברקפת מצויה אורכם גדול מ-15 ס"מ). פתח הכותרת נוטה מטה אך אונות הכותרת מתהפכות ועולות בבת אחת מעלה ויוצרות מעין כתר בן חמש אונות. צבע הפרח ורוד עז ובבסיס כל אונת כותרת ישנו כתם ארגמני כהה. אונות הכותרת קצרות מאלה של רקפת מצויה והן רחבות ומפותלות ככנפי מאוורר. הפרי הלקט כדורי שקוטרו 5-7 מ"מ. עוקץ הפרי מסתלסל בעת הבשלתו ונראה כמו קפיץ (לעומת העוקץ המתפתל, אך לא מסתלסל, שיש לפרי הרקפת המצויה). במיני רקפת אחרים ידועה הפצה על ידי נמלים באמצעות אלאיוזום (גופיף שומני).
הפריחה בסוף החורף, בחודשים (ינואר) פברואר-מרס. בחרמון מעל 1,800 מ' הפריחה באפריל.
הצמח גדל בגליל העליון, בגולן ולמרגלות החרמון, ב-20 אתרים מתועדים בצפון הארץ, כולם ברום העולה על 800 מ'. להערכתנו יש כ-25 אתרים. הצמח נאסף לראשונה בארץ בשנת 1943 בפסגת הר מירון ע"י הבוטנאי המפורסם פ. ה. דייויס ששירת באזור בזמן מלחמת העולם השניה. בגליל העליון הוא מוגבל להר מירון ולפסגות שכנות לו כמו הר עפאים, הר הלל, הר הארי והר שזור. בצפון הגולן נפוץ באוכלוסיות גדולות ורציפות ביער אודם על פני תשעה קמ"ר. אוכלוסיות דרומיות יותר ומקוטעות מופיעות בתל פורן, הר בראון, הר בנטל ורכס בשנית. בחרמון הנמוך נמצא בהר קטע וסמוך למג'דל שמס. בחרמון הגבוה, מחוץ לתחום הספר האדום, הצמח פזור עד נדיר ומופיע בסלעים ובתת-יער פתוח ברום 1,100-2,000 מ'.
ניתן לשער כי האוכלוסיות בגוש הר מירון הן שרידיות (רליקטיות) אשר נותרו בפסגות הגבוהות כשריד מצמחייה של הרי הלבנון וטורקיה אשר התפשטה לכאן בתקופה קרה יותר בפליסטוקן העליון.
מקומות סלעיים ופתוחים בחורש, על סלעי גיר קשה או בסלעי בזלת קשים או סמוך לגזעי עצים של אלון מצוי ואלה ארצישראלית. עוקץ הפרי מותאם להסתלסל ולדחוק את ההלקט לתוך סדקי סלעים. בלבנון ודרום טורקיה גדל ביערות של ארז ואלון למרגלות העצים במדרונות סלעיים.
מיני הסוג רקפת הם גיאופיטים בעלי פקעת הגדלים בעיקר מסביב לאגן-הים תיכון ובהרי הבלקן. מרכז התפוצה של הסוג הוא במערב סוריה באיי-הים האגאי ובבלקן. מין אחד חורג דרומה – רקפת סומלית הגדלה כשריד מבודד בקרן-אפריקה. שני מינים גדלים בצפון אפריקה: רקפת אפריקאית בהרי האטלס ומין רליקטי נוסף בגבל אחדר בלוב. בישראל גדלים בטבע רק שני מינים, רקפת מצויה ורקפת יוונית, עשרה ממיני הרקפת הם סתוויים ופורחים ללא עלים, חמישה מינים הם חורפיים ורק ארבעה פורחים באביב. הצמח אינו מפריש צוף והוא מושך מאביקים בשפע האבקה שלו; האבקה מוסתרת בתוך הפרח ורק דבורים "חכמות" לומדות להתהפך, להרעיד את הפרח ולאסוף את אבקתו. יש הסבורים כי קיימת ברקפת גם האבקת רוח.
חלק ממיני הרקפת, ובכללם רקפת מצויה ור. יוונית משמשים כצמחי נוי ופותחו מהם זנים גנניים רבים.
* מספר האתרים בשלוש הגלילות יציב ואין שינוי ידוע במספר האתרים לאורך שנים רבות.
* האוכלוסיות בגולן גדולות ורציפות, בגליל העליון מופיע באוכלוסיות קטנות בנות פרטים אחדים עד עשרות פרטים.
* קיימת סכנת עקירה ע"י חובבי צמחים באוכלוסיות המצויות בסמוך לשבילי מטיילים (שביל הפסגה בהר מירון) ובסמוך לכבישים ראשיים (יער אודם בגולן). ביתר המקומות הנגישות נמוכה. האוכלוסיות בגליל העליון קטנות מאד ומקוטעות, דבר היוצר סיכון להכחדות מקומיות. עם זאת, מרבית הפרטים שנבדקו מייצרים זרעים. לא ברור מהי השפעת הרעייה הרווחת בגולן על הצמח.
* מוגן על פי חוק. כל האתרים הידועים מצויים בשמורות טבע.
* רחב תפוצה למדי ואינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אחרות.
ניטור קבוע של האוכלוסיות בדגש על אוכלוסיות הגליל העליון.
המין נפוץ ממזרח הבלקן, דרך צפון-טורקיה, עד הקווקז, במזרח הקרוב גדל המין בדרום-מזרח טורקיה, לבנון, מערב-סוריה וצפון ישראל. תפוצת המין כוללת שני אזורים המקוטעים ביניהם על ידי אזורים ערבתיים ואלפיניים נרחבים - האחד מסביב לים השחור הכולל את בולגריה, חצי האי קרים וצפון מזרח טורקיה; האחר ריכוז דרומי באזור הלבנט. באזור ההירקני של הרי האלברוז ודרום מערב הקווקז גדלה רקפת אביבית (Cyclamen vernum), מין קרוב ודומה לרקפת יוונית.
גיאופיט נדיר הגדל בתחומים מצומצמים בגולן ובאתרים בודדים בגליל העליון. אוכלוסיות הגליל מצויות בסיכון בגלל מספרן המועט וגודלן הקטן. הצמח אטרקטיבי ומפורסם מאוד וקיימת לגביו סכנת פגיעה בידי אדם. חשיבות השימור גדולה במיוחד משום שהאוכלוסיות בהר מירון הן האוכלוסיות הדרומיות בעולם של הצמח.
Grey-Wilson C. 1988, The Genus Cyclamen. The Royal Bot.Gardens, Kew.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Roundl-leaved Cyclamen |
| שם ערבי | זעמאטוט |
| משפחה | רקפתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | ים-תיכונית |
| אתר מרכזי לשימור | הר בשנית בגולן |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
4
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
