לשנן בובה
Glossonema boveanum
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי צנוע, ירקרק, בגובה 10-25 ס"מ. לעיתים בסיס הצמח מעוצה. הגבעולים שעירים – מעט קמחיים, מסועפים מהבסיס, נושאים עלים נגדיים. העלה שעוותי-מאפיר-קמחי, נישא על פטוטרת קצרה. טרף העלה משולש עד אזמלני, שוליו גלוניים מאד. הפרחים ערוכים בודדים או בקבוצות קטנות של 2-3 בחיקי העלים העליונים. לפרח יש גביע בעל חמש אונות שעירות וכותרת פעמונית או כמעט דמוית שבשבת. חמשת עלי הכותרת ארגמניים, אורכם 4-5 מ"מ. במרכז הפרח ניכרת עטרה לבנה בת חמש אונות הממוקמות בין עלי הכותרת. אונות העטרה פרושות ככוכב או קמורות כלפי המרכז ויוצרות מבנה דמוי חרוט. באופן יוצא דופן בהשוואה לרוב הצמחים הפורחים, מהפרח הקטן מתפתח פרי גדול מאד שאורכו 3-5 ס"מ. הפרי הוא למעשה מפוחית אחת מהשתיים של השחלה, כאשר מפוחית אחת מופלת והשנייה מתפתחת. המפוחית נפוחה, לא סימטרית, בצורת כישור או ביצה. על פני המפוחית יש שיכים בולטים באורך 3-5 מ"מ ובתוכה זרעים רבים פחוסים, המופצים ברוח בעזרת ציצית גדולה.
הצמח גדל בגלילות הרי אילת והערבה, בסך הכל ב-15 אתרים שבהם נאסף או נצפה מאז 1965, אך ייתכן שנמצא ב-20 אתרים. רוב האתרים מרוכזים בהרי אילת – באזור תמנע, נחל רודד ובקרבת העיר אילת עצמה – בהר שחמון, ב"נחל הצומח", בהר צפחות וברמת יותם. מהערבה ישנה תצפית בודדת, גם היא בקרבת תמנע (בני שלמון, 1981).
ואדיות, גבעות אבניות, מדרונות סלעיים ושטחי חול רדוד במדבר הקיצוני באזורים בהם כמות המשקעים הממוצעת השנתית היא 30-50 מ"מ.
בסוג לשנן יש חמישה מינים הנפוצים באפריקה הטרופית, במדבריות ערב ובאסיה עד פקיסטן. אלה הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים, לעיתים בני שיח, הגדלים בדרך כלל במעונות יובשניים באזורים סוב-טרופיים ומדבריים. לשנן בובה גדל באזור היובשני ביותר בהשוואה לשאר המינים בסוג. בולוס (Boulus, 2000) מציין כי במין יש שני תתי-מין: תת-מין נובי (ssp. nubicum) שמאופיין בעלים סרגלניים ושיכי פרי רכים, הגדל בחלק הדרומי של מצרים; ותת-מין טיפוסי (ssp. boveanum) הגדל בצפון מצרים, סיני וישראל.
הצמח גדל באתרים צמודים זה לזה, שחלקם מצוי בתחום הפיתוח של העיר אילת, דבר המאיים על האוכלוסיות באתרים אלה. הצמח מוגן בחלק מהאתרים הנמצאים בתחומי שמורת מסיב אילת. הצמח נפוץ ברחבי אפריקה ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
הצמח מלבלב ונראה בארץ פעם או פעמיים בעשור, רק לאחר עונה גשומה. עם הירידה בממוצע הגשמים באזור אילת בעשור האחרון יש חשש אמיתי להכחדה של הלשנן ושל מינים נוספים הגדלים רק אזור זה.
יש לנטר את האוכלוסיות במעקב רב-שנתי, להגדיר את "נחל הצומח" באילת כאתר טבע לשימור וכמו כן להפוך את הר שחמון לשמורה מוכרזת.
יש לסמן אוכלוסיות ולשקול השקיה מבוקרת של מספר פרטים על מנת לעודד צימוח ויצירת זרעים אשר יאספו לאוספי גיבוי מדבריים (גן בוטני אילת ועין גדי).
נפוץ מדרום ישראל, מצרים (כולל סיני) וערב הסעודית ועד למזרח אפריקה בסודן, אתיופיה, סומליה ומאלי.
עשב רב-שנתי קטן של הרי אילת ודרום הערבה הגדל באתרים צמודים ואוכלוסיותיו שם הן פריפריאליות, כאשר הן מהוות קצה תפוצה צפוני של מין טרופי-סודני זה. התפשטות עתידית של שטחי הבינוי באילת מהווה איום עיקרי.
Boulos, L. 1999. Flora of Egypt. Vol.1-4. Al Hadara Publishing. Cairo-2005
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | אסקלפיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | סודני |
| אתר מרכזי לשימור | תמנע, נחל הצומח ליד אילת |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
