אחי-חרגל אפריקני
Oxystelma alpini

5.8 סכנת הכחדה חמורה
CR

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מטפס מעוצה בבסיסו, המצמיח גבעולים דקים וארוכים. חלקם מתפתלים סביב צמחים אחרים או סביב ענפיו שלו עצמו. הענפים הצעירים ירוקים ומכוסים בכסות שערות דקה, הנושרת עם הזמן. הגבעולים והעלים מכילים מוהל חלבי. העלים צרים וארוכים, מחודדים בקצותיהם, אורכם 7-10 ס"מ ורוחבם 0.5-1 ס"מ. הפטוטרת קצרה. פורח באביב ובקיץ, לעתים עד דצמבר, בהתאם למצב הלחות בבית השורשים. התפרחות נישאות על עוקץ משותף, ובהן 2-5 פרחים הערוכים בסוכך דליל. הפרחים גדולים יחסית (1.4-2 ס"מ קוטרם), והם יפים מאוד, אופייניים למשפחה. הגביע ירוק וקצר, אונותיו דמויות ביצה. הכותרת גלגלית, עם 5 אונות משולשות בצבע ורדרד עם עורקים סגולים, ובמרכזה עטרה הבנויה 5 בליטות מנופחות. הפרי מפוחית דקה שאורכה 3-5 ס"מ. הזרעים מצויידים בציצית מפותחת, מתרוממים בקלות בכל משב רוח ועפים הרחק (עד קילומטרים רבים), אך רק חלקם הקטן מגיע לבתי גידול מתאימים בנאות מדבר.

נחקר בהודו כמקור לגליקוזידים המשפיעים על שריר הלב ועל מערכת העצבים.

במזרח התיכון היה אחי-חרגל ידוע בעבר וכיום אך ורק בגלילת ים-המלח באזור עין גדי. זהרי (1981) מדווח על אחי-חרגל מערוץ בסיני, צפונית לשארם-א-שייך, אך אין לכך אישור נוסף. המין התגלה לראשונה ב-1951 בנחל ערוגות בעין גדי. בעבר היו ידועים שלושה פרטים משלושה אתרים שונים באזור עין-גדי: אחד ממעיין עין-גדי – נדגם לעשבייה ונצפה ברציפות עד 1980 (שמידע ואור 1983). השני – במפל הנסתר של נחל ערוגות, נצפה עד שנת 1982. השלישי והמפורסם מכולם גדל עד לאחרונה ממש בתוך מעוק האפיק, בכניסה לנחל ערוגות, לא נצפה מחדש במקום מאז 2001. כל המאמצים למצוא אחי-חרגל בנאות-מדבר מסביב לים המלח (ובמיוחד בצאפי וקלירוהי) עלו בתוהו.

מקומות לחים – מעיינות, שולי זרימה ובריכות בנאות מדבר חמים במיוחד. מטפס על עצים (עצי שיטה במעין עין-גדי).

* זהו אחד המקרים המעטים בצמחים שגודל האוכלוסייה הוא הגורם הראשי בגורמי הסיכון להכחדתה.
* ייתכן שהכחדת שני הפרטים של אחי-חרגל במעיין עין גדי ובמפל הנסתר של נחל ערוגות נגרמה בעקבות גורמים סביבתיים של פיתוח: שאיבת יתר.
* במשך עשרות שנים היו ידועים מאזור עין גדי רק שלושה פרטים בשלושה אתרים הרחוקים זה מזה מאות מטרים ויותר. ככל הנראה שרד כיום פרט אחד בלבד.
* המין רחב-תפוצה בהודו ובאפריקה, וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית. מטפסים בני משפחת האסקלפיים מתאפיינים לרוב בצפיפות מקומית נמוכה, אך ביכולת הפצה מצויינת, התורמת לתפוצתם בתחום גיאוגרפי רחב. תכונה זו מגינה בפני הכחדה עולמית אך לא מפני הכחדה מקומית.

הפרט מפתח נחל ערוגות יוצר זרעים פוריים, ולכן מומלץ להנביט במשתלה שתילים מקומיים ולשתול מחדש ליד מעיין עין-גדי ובמקומות לחים נוספים ברחבי השמורה. פרטים שנשתלו גדלים בהצלחה בגינת בי"ס שדה ובגינת בית-הכנסת.

גדל באזור הטרופי-יובשני של העולם הישן: מאינדונזיה וסרילנקה ובורמה במזרח, דרך הודו, פקיסטן ועירק ולאפריקה בסודן, מצריים אתיופיה וצ'אד. לא ניתן מתימן. בית-גידולו בעולם מתואר כ"מעונות מופרעים במקומות לחים, בשולי חקלאות".

מטפס סודני, שהוא אולי הצמח הנדיר ביותר בארץ. שרוי בסכנת הכחדה חמורה אף על פי שגדל בתוך שמורה. מין פריפריאלי, אשר המקום היחיד שהוא גדל בו כיום וגדל לפנים בכל מרחב הלבנט הוא בנחל ערוגות בעין-גדי. הסיבה להכחדת חלק מהפרטים היא אולי הידלדלות הזרימות במעיינות עין גדי. מכיוון ששפנים אינם אוכלים אותו בגלל רעילותו, לא הגיוני כי הצמח נכחד ממעיין עין-גדי בגלל צפיפות השפנים במקום. זריעה חדשה באתרים המתאימים בעין גדי תהווה פתרון טוב להמשך קיומו.

שמידע א. ואור, י. 1983. הצמחייה הסודנית בישראל. רתם 8, עמ' 119. הוצאת החברה להגנת הטבע.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהאסקלפיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפסודנו-דקני
אתר מרכזי לשימורשמורת עין-גדי

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
5.8
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה חמורה

2 (1) גלילות
צמידות: גבוהה
100.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת לשנן בובה
לשנן בובה
לשנן בובה
פגיע VU
תמונה מאת מחומש לולייני
מחומש לולייני
מחומש לולייני
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת חלביב יווני
חלביב יווני
חלביב יווני
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת מעלה-עשן מדברי
מעלה-עשן מדברי
מעלה-עשן מדברי
נכחד EX