ימית חד-עורקית
Halodule uninervis
השתתפו בכתיבה:
עשב-ים רב-שנתי טבול במים, היוצר משטחי עשב על קרקעית הים. יש לו קנה שורש דק וזוחל בתוך קרקע הים, וממפרקיו מזדקפים גבעולים קצרים הנושאים 1-4 עלים. העלים סרגליים וצרים, עטופים בבסיסם בנדן גלילי, אורכם 6-15 ס"מ ורוחבם 3 מ"מ. העורק המרכזי בעלה בולט, ובראש כל עלה יש 3 שיניים בולטות. רוחב העלה משתנה בהתאם לתנאי בית-הגידול: במקומות מוגנים הוא רחב יותר (עד 3 מ"מ) ובתנאי חשיפה הוא צר יותר (1 מ"מ). לא ידוע אם השונות ברוחב העלה היא ביטוי לפלסטיות פנוטיפית או שהיא גנטית, המבטאת התאמה של גנוטיפים שונים לתנאי גידול שונים (ליפקין, 1987). הפרחים חד מיניים: הפרח האבקני נישא על עוקץ ארוך (6-20 מ"מ) ולו 2 אבקנים. הפרח העלייני נישא על עוקץ קצר (3-4 מ"מ) ולעלי צלקת אחת. ההאבקה חלה במים. הפרי עגול או מוארך, אורכו 2 מ"מ.
פורח בין יוני לאוגוסט.
שמו העברי של המין ניתן אצל ויזל וליפשיץ (1971) כחופית חד-עורקית ואצל ליפקין (1987) כרקקית חד עורקית.
גדל כיום רק באתר אחד בקטע המערבי של חוף מפרץ אילת שבתחומי ישראל, כ-300 מטר ממסוף הגבול (דודו זכאי, בע"פ). בעבר היה אתר נוסף ליד מעגן סירות הזכוכית, שנכחד ככל הנראה (ליפקין, בע"פ). הצמח לא נצפה מעולם בקטע הצפוני של החוף.
הצמח גדל בתחום תנודות הכרית ומתחת לו עד לעומק 10 מ' ולעתים אף יותר. עומדים רבים נחשפים יום-יום ממים, וזהו עשב הים של מפרץ אילת העמיד ביותר לחשיפה לאוויר ולתנאים קשים. הצמח אינו בררן לגבי אופי התשתית, ונחשב לצמח חלוץ המאכלס ראשון בתי-גידול בעקבות הרס, הנגרם מדיג, שיט וסערות. במפרץ אילת מופיעה הימית בחברות חד מיניות או במעורב עם עשבי-ים אחרים, כמו ימון הקשקשים, צינורית מרצענית וגלית מעוגלת. באתר היחיד בישראל מופיע הצמח בשוליים של ריכוז של ימון הקשקשים.
בסוג ימית 9 מינים (על פי פלורה פלשתינה) ולפי Mabberley (1969) רק 6, כולם עשבי-ים טבולים של מים רדודים באזורים טרופיים. הסוג ימית שייך למשפחת הגליתיים (Cymodoceaceae) הכוללת גם את הסוגים גלית (Cymodocea), בת-גלית (Thalassodendron) וצינורית (Syringodium), כולם עשבי-ים טבולים. המינים הגדלים באזורנו הם: גלית גדולה (C. nodosa) הנפוצה בים התיכון כולל בחופי ישראל; גלית מעוגלת (C. rotunda), בת-גלית ריסנית (T. ciliatum) וצינורית גלילנית (S. isoetifolium). אלה מינים של האוקיאנוס ההודי וים סוף הגדלים במפרץ אילת, אך לא גדלו מעולם בקטע החוף הישראלי. קטעי צמחים של בת-גלית ריסנית נצפו בחופי אילת, אך אלו היו צמחים שנתלשו מהקרקעית בסערות הים ונפלטו באזור אילת.
* מספר האוכלוסיות הידועות בארץ הצטמצם מ-2 לאחת.
* כל רצועת החוף הישראלי של מפרץ אילת נתונה ללחצי פיתוח וזיהום חזקים ביותר, דבר המעמיד בסכנה גם את האוכלוסייה ששרדה.
* אינו בסכנת הכחדה עולמית.
לנטר את האוכלוסייה הגדלה בדרום הקטע הישראלי של חוף מפרץ אילת בקרבת הגבול עם מצריים ולהגן עליה על פי חוק.
לצמח תפוצה טרופית רחבה בחופי האוקיאנוס ההודי ובמערב האוקיאנוס השקט. נפוץ בים סוף, בחופי מזרח אפריקה והאוקיאנוס ההודי מזרחה עד חופי מלזיה ואינדונזיה. במזרח התיכון גדל בחוף ים סוף של מצריים ובחוף חיג'אז, תימן וחצרמוות. במפרץ אילת ימית חד-עורקית היא הצמח השני בשפעו לאחר ימון הקשקשים. הוא נפוץ עוד יותר בחופי מפרץ סואץ והתפשט גם אל מערכת המים של תעלת סואץ עד לאגם המר הגדול. אולם, בניגוד לימון הקשקשים, לא חדר אל הים התיכון (ליפקין, 1987).
עשב-ים טבול של מפרץ אילת, נדיר ביותר בקטע הישראלי של החוף וידועה רק אוכלוסיה אחת באתר אחד, שהיא פריפריאלית בקצה הצפוני של תחום התפוצה. על אף תפוצתו הגיאוגרפית הנרחבת בימים טרופיים, בישראל הוא מין אדום בקטגוריה של מין בסכנה חמורה עקב נדירוּתו הרבה ופגיעוּתו ללחצי הפיתוח והזיהום של צפון מפרץ אילת.
ראה ימון ביצני.
השתתפו בכתיבה:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Narrowleaf Seagrass |
| שם ערבי | |
| משפחה | גליתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-סוף |
| כורוטיפ | טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | בחוף אילת בקרבת גבול מצריים |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.8
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
