הלופפליס חובק
Halopeplis amplexicaulis
מבוסס על:
צמח חד-שנתי מכחיל ובשרני בגובה 10-30 ס"מ. הצמח מעוצה בבסיסו לרוב (אף על -פי שהינו קצר חיים, משך חייו 8-12 חודשים), והוא מסתעף בבסיסו לענפים רבים בשרניים ופרוקים כמו בסוגים יפרוק ובן-מלח. כל פרק בגבעול נפוח ליד המפרק. העלים בשרניים עגולים, מסורגים, חובקים את פרקי הגבעול בבסיסם. התפרחת בנויה שיבולת צפופה של פרחים זעירים רבים וצורתה אליפטית. התפרחות ערוכות לסירוגין לאורך הגבעול בחיקי עלים. הפרחים לרוב דו-מיניים, ערוכים בקבוצות של 3. הפרח מואבק-רוח, העטיף זעיר בן שלוש אונות ואבקן בודד.
פורח מיוני עד תחילת ספטמבר.
הצמח גדל בעבר בשתי גלילות: ים המלח ועמק עכו. נאסף בישראל פעמיים בלבד – בשפך הקישון בשנת 1951 ובמלֵחת סדום ב-1959. מאז עברו מלֵחות אלה שינויים דרסטיים, וברוב שטחן נהרס לחלוטין בית-הגידול הטבעי. מאמצים חוזרים לגלות את ההלופפליס במעונות אלה עלו בתוהו. קרוב לודאי שהוא נכחד בישראל.
צמח מלֵחות רטובות אופייני, הגדל גם במלֵחות חופי ימים וגם במלֵחות פנים המדבר.
הסוג כולל שלושה מינים הנפוצים באגן הים התיכון, מערב אסיה ודרום אפריקה. הסוג הלופפליס שייך לשבט הפרקניים (Tribe Salicornieae) במשפחת הסלקיים, שאופייניים לו גבעולים פרוקים ובשרניים, והם גדלים במלֵחות רטובות, כגון בן-מלח, שרשר, סווד ופרקן. מיני השבט דומים בחזותם מאוד לפרקרק, חמדה ויפרוק, שגם להם גבעולים בשרניים פרוקים, אך פרחיהם דו-מיניים מלאי אבקנים; ואילו בצמחי קבוצת הפרקן חלק מהפרחים חד-מיניים, ומספר האבקנים בכל פרח רק 1-3 ולא 5 כרגיל. "על חשבון" ניוון חלק מאברי הפרח ומגמת החד-מיניות, יש בקבוצת הפרקן נטייה לתפרחות הערוכות בשיבוליות צפופות. הסוג הקרוב להלופפליס הוא פרקן, ולפנים נכלל ההלופפליס בסוג זה. מין הפרקן הגדל בארץ – פרקן עשבוני – גם הוא מין "אדום".
* גדל בשנות החמישים של המאה ה-20 רק בשני אתרים במספר פרטים לא ידוע. במקומות אחרים בלבנט גדל באוכלוסיות צפופות במקום גידולו ואף שולט, לדוגמא בביצות אזרק במזרח ירדן.
* הכחדת המין נבעה כמעט בוודאות מהשינויים וההרס שהתרחשו באתרי גידולו – מלֵחת הקישון ומלֵחת סדום.
מומלץ לייבא את ההלופפליס מירדן ולהשיב אותו לשתי מלֵחות רטובות בישראל – לנאות הכיכר, תוך ניטור מתאים והשבת משטר מים אופייני, ולמלֵחת עכו או לשמורת נחל תנינים.
מין רחב-תפוצה באגן הים התיכון, עם חדירות לאזור הסהרו-ערבי. בים התיכון הוא מוגבל לחוף הים בשוליים של ביצות חוף מלוחות: פורטוגל, ספרד, סיציליה, איטליה (חסר בבלקן), דרום טורקיה, קפריסין, צפון-מערב אירן, חוף מצריים וסיני, סוריה (גם בחוף וגם במדבר הסורי), לוב, תוניס וארצות המגרב. המין תואר למדע מטוניס. נפוץ מאוד במלֵחות אזרק במדבר המזרחי של ירדן. מין שולט במזרח התיכון דווקא במלֵחות לחות במדבר, שיש בהן מי-תהום גבוהים וגלויים כל השנה. המין נתון בספרות כמין שמרכז הכורוטיפ שלו הוא ים-תיכוני, אך במזרח התיכון עיקר תפוצתו דווקא במלֵחות-מדבר.
צמח זה מוכיח שאין זה מספיק להכריז על שמורת טבע ולהזניח את המימשק של משק המים בתוכה. ההלופפליס נכחד במלֵחת סדום, בתחומי שמורה מוכרזת – שמורת נאות-הכיכר. שמורה זו חשופה להרחבת שטחי עיבוד חקלאיים וסובלת קשות משאיבת יתר ומעבודות עפר, הנעשות לפרקים בתוך שטח השמורה ממש.
ויזל, י. ואגמי, מ. 1979. צמחי מלֵחה בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | עצ'וו |
| משפחה | סלקיים |
| סיווג | ברשימת המינים האפיזודיים |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | ים-תיכוני וסהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | מלֵחת נאות הכיכר |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
