ימון ביצני
Halophila ovalis
השתתפו בכתיבה:
עשב-ים טבול רב-שנתי, עם קנה שורש זוחל בתוך החול, משתרש במפרקים. מכל מפרק יוצאים שורשים מרובי יונקות הנאחזים בקרקע החולית. בכל מפרק 2 קשקשים קטנים, אחד חובק את קנה השורש ואחד את הגבעול המקוצר הנושא עלים. העלים טבולים בתוך מי הים וערוכים בזוגות. הטרף דמוי אליפסה או ביצה הפוכה, אורכו 1-4 ס"מ ורוחבו כ-2 ס"מ, והוא נישא על פטוטרת שאורכה 4-5 ס"מ.
הצמח הוא דו-ביתי, פרחיו חסרי צבע והם ערוכים בתפרחות קטנות היושבות בחיק מתחל המורכב מ-2 חפים. הפרחים הזכריים נישאים על עוקץ, ולהם 3 עלי עטיף ו-3 אבקנים. הפרחים הנקביים יושבים, ולהם 3 עלי גביע זעירים ו-3-5 עמודי עלי נימיים. ההאבקה נעשית בתוך המים. הפרי דמוי ביצה או כדור, הזרעים עגולים והם מופצים על-ידי זרמי מים, לרוב לטווחים קצרים, ושוקעים אל הקרקעית. עיקר הריבוי של הצמח הוא וגטטיבי בעזרת קטעי צמח, אך בנסיבות מסוימות יש לזרעים ערך בייסוד אוכלוסיות חדשות.
פורח בין מאי לספטמבר בתוך המים.
נאסף בחוף אילת על-ידי יעקב ליפקין בשנת 1963. על פי עדויות מהשנים האחרונות לא גדל עוד כיום בקטע החוף הישראלי של מפרץ אילת, וקרוב לוודאי שנכחד (יעקב ליפקין, יעקב דפני, דודו זכאי – מידע בעל פה). הצמח מצוי בחופי מזרח סיני לאורך מפרץ אילת, וגדל גם במפרץ סואץ.
בתוך מי הים, לרוב מהקצה התחתון של תחום תנודות הכרית ועד לעומק 2 מ'. במפרץ אילת יצר חברה עם כיסוי דליל. לעתים מופיעים עומדים של ימון ביצני בגבולות של חברות אחרות, כגון של ימון הקשקשים.
הסוג ימון מונה 9 מינים, כולם עשבי-ים טבולים הנפוצים בקרבת החופים של האזורים הטרופיים בעולם. בים סוף גדלים 3 מינים, ומתוכם שניים במפרץ אילת: ימון הקשקשים וימון ביצני. הסוג נמנה עם בני משפחת המימוניים, שכולם צמחים טבולים במים – מלוחים ומתוקים. מינים במשפחה שגדלו בעבר במקווי מים מתוקים בארץ ונכחדו עם ייבוש החוּלה הם וליסנריה סלולה ומימון הצפרדעים.
* האוכלוסייה נכחדה מהאתר היחידי שנמצאה בו בשנות ה-60 של המאה ה-20.
* הצמח נפוץ בחופים טרופיים של האוקיאנוס ההודי וים סוף, אינו בסכנת הכחדה עולמית.
לנסות להשיב את המין מחופי סיני של מפרץ אילת לאתר שנמצא בו בעבר.
תפוצת המין רחבה בימים טרופיים הקשורים לאוקיאנוס ההודי. נפוץ בים סוף, בחופי מזרח אפריקה והאוקיאנוס ההודי מזרחה ועד חופי מלזיה ואינדונזיה. במזרח התיכון גדל במפרץ אילת ובמפרץ סואץ, בחופי ים סוף של מצריים, ערב וכן בדרום אירן.
עשב-ים של ימים טרופיים, שהיה נדיר מאוד בחופי מפרץ אילת שבתחום ישראל ונכחד מהם. הכחדה זו היא חלק מההידלדות הכללית של עולם החי והצומח של חופי מפרץ אילת בעקבות פיתוח, בינוי וזיהום המים.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1972. צמחי מים בישראל. רשות שמורות הטבע
ליפקין, י. 1987. עשבי הים בחופי סיני. בתוך: גבירצמן, ג., שמואלי, א. גרדוס, י. ובית אריה, י. (עורכים): סיני – כרך א', גיאוגרפיה פיזית. משרד הבטחון – ההוצאה לאור. 495-504.
Lipkin, Y., Beer, S. and Zakay, D. 2003. The seagrasses of the eastern editerranean and the Red Sea. In: E. Green and F.T Short (eds.). World Atlas of Seagrasses. University of California Press, pp. 75-83.
השתתפו בכתיבה:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Spoon Seagrass, Paddle Grass |
| שם ערבי | |
| משפחה | מימוניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-סוף |
| כורוטיפ | טרופי וסוב-טרופי |
| אתר מרכזי לשימור |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
